צמחים במקום תרופות – האם זה בכלל אפשרי?
צמחים במקום תרופות?, צילום: 123RF
חלק א
ההרצאה שפתחה את כנס אוכלים בריא 8 הייתה הרצאתו של ד"ר מיכאל ויינפאס. ד"ר ויינפאס בהכשרתו הינו רופא MD, בוגר אוניברסיטת תל אביב, מומחה לרפואת המשפחה, רופא סוכרת והרבילסט קליני.
מבחינתו של ד"ר ויינפאס הטיפול באדם הוא כמכלול אחד, והטיפול האינטגרטיבי הכולל תזונה, צמחי מרפא ותוספים הינו הטיפול המקיף והשלם ביותר. ד"ר ויינפאס מעיד על עצמו כי הינו אחד הרופאים היחידים בארץ המשלב צמחי מרפא ותרופות קונבנציונליות בטיפול ובמהלך ההרצאה הוא פרס בפנינו את אותם מגוון מקרים רפואיים בהם הוא בוחר לשלב צמחי מרפא ותרופות וכיצד הם משתלבים יחדיו.
צמחי מרפא הינם כלי הריפוי העתיק ביותר שקיים. במהלך ההיסטוריה שולבו צמחי מרפא במניעה ובטיפול של מצבים רפואיים ברחבי העולם. מזה מאות ואלפי שנים בכל מקום בעולם עשו שימוש בצמחי המרפא המקומיים וכך התפתחה רפואת צמחים קצת שונה אחת מהשנייה ברחבי העולם (יוון, מצרים, ספרד – רפואת הרמב"ם). למעשה, עד לפני כ- 150 שנים לא הייתה בכלל תעשיית תרופות – צמחי המרפא היו התרופות.
כיום נוצרה מגמה בה ממצים תרופות מצמחי מרפא. המיצוי הוא למעשה בידוד החומר הפעיל שאחראי על הפעולה הרפואית הנחוצה והפקה ממנו של תרופת מרשם. ד"ר ויינפאס הביא מספר דוגמאות לתרופות הממוצות מצמחי מרפא שהראשונה ביניהם היא "אספירין" המורכבת מצמחי המרפא ערבה לבנה Salix alba וספיראה Filipendula ulmaria. דוגמה נוספת לתרופה הממוצה מצמח מרפא היא למשל "פרמיקסון" שהינה תרופה להגדלה שפירה של בלוטת הערמונית על בסיס דקל ננסי Serenoa serrulata.
מגמה זאת, של הפקת תרופות מרשם על בסיס צמחי מרפא, הולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות ולדעת ד"ר ויינפאס עוד תתפוס תאוצה רבה יותר בעתיד. אחד מיתרונותיה הוא שהיא מובילה לביצוע מחקרים על צמחי מרפא, והוכיחה כי הידע הקדום על אותו צמח מרפא אכן נכון.
מה בין צמח מרפא לתרופה?
ד"ר ויינפאס הסביר את ההבדלים העיקריים בין מנגנון הריפוי של צמח מרפא לבין האופן שבו תרופה עובדת. צמח מרפא מכיל אלפי מרכיבים פעילים העובדים בסינרגטיקה, השפעתו איטית יותר, מאוזנת יותר ובעלת פחות תופעות לוואי, כיוון שסך הרכיבים הפעילים בצמח מאזנים אחד את השני. לעומת זאת תרופה עובדת חזק, משפיעה באופן מיידי אך בעקבות כך גם גוררת יותר תופעות לוואי. אז מה נעדיף? לדעת ד"ר ויינפאס אין העדפה!! טוב שיש גם וגם. החוכמה היא לדעת לשלב אותם ומתי לתת תרופה ומתי צמחי מרפא ומתי ניתן לשלבם יחדיו.
ד"ר ויינפאס רצה לתת דוגמה מוחשית להבדל באופן הפעולה בין צמח מרפא לתרופה. לשם כך הציג את צמח הפילפנדולה אשר ממנו מפיקים את התרופה הראשונית אספירין. צמח הפילפנדולה ידוע בסגולותיו הרפואיות כמטפל בכיב קיבה וצרבות, אספירין לעומתו גורמת לכיב קיבה. זאת דוגמה קלאסית המחדדת לנו בעצם את השוני בהשפעתו של צמח המרפא לעומת התרופה ממנו הוא מופק. אותו בידוד של חומר פעיל מהצמח מייצר מצד אחד תרופה יעילה כמו אספירין אך גורר תופעת לוואי שהיא כיב קיבה – אותו מצב רפואי שצמח הפיליפנדולה מטפל בו.
הבדל נוסף בין צמחי מרפא לתרופות הוא בכך ששילוב הרכיבים הפעילים בצמח אחד יכולים לפעול ולבצע פעילות תרפויטיות שונות כמו שמונה תרופות יחדיו. ד"ר ויינפאס הביא כדוגמא את צמח הג'ימנמה, צמח מרפא המוריד רמות סוכר באמצעות מגוון מנגנונים; מגביר הפרשת אינסולין מהלבלב, מגביר שיתון סוכר, משפעל את פעילותם של תאי ביטא מפרישי האינסולין בלבלב , מוריד שומנים ועוד. זאת אומרת צמח אחד פועל כשמונה תרופות יחדיו אבל באופן חלש יותר.
שיטות מיצוי של צמחי מרפא – איך ומה ההבדלים בין השיטות?
בהמשך ההרצאה ד"ר ויינפאס סקר בקצרה את שיטות מיצוי צמחי המרפא:
חליטה – מיצוי החלקים הממוצים במים, טינקטורה – מיצוי באלכוהול בו ממוצים גם הרכיבים המסיסים במים וגם אלו המסיסים בשמן,DEX שהינו מיצוי יבש ומגיע בכמוסות או באבקה – מעלה את אחוז הריכוז של החומר הפעיל בצמח, ושיטה רביעית – תמצית תקנית בה ריכוז החומר הפעיל ידוע מראש.
מזה כשלוש שנים ד"ר ויינפאס מתנסה ועוסק בשילוב של צמחי מרפא ותרופות ובהרצאה זו הוא בעצם רוצה לשתף אותנו במגוון הפרוטוקולים הטיפוליים שאסף בשנים אלו.
ד"ר ויינפאס סיפר כי הצליח במהלך שנים אלו ליצור לעצמו את " חוק השלוש " –שלושה מצבים בהם הוא נוקט עם מטופליו לפי מצבם הרפואי. להלן שלושת המצבים:
1. צמחי מרפא בלבד
2. שילוב תרופות וצמחי מרפא
3. תרופות בלבד
מצבים בהם יעילות צמחי המרפא עולה על זו של התרופות
ד"ר ויינפאס התחיל לפרט את המצב הראשון בו הוא מצא כי לרפואה המערבית ולתרופות אין מענה מספק ובמקרים אלו הוא מעדיף ליישם צמחי מרפא בטיפול.
בין המקרים הטיפוליים המתארים את המצב הראשון, ד"ר ויינפאס הביא כדוגמה ראשונה מקרה של עייפות. מסתבר כי כמעט חמישית מביקורים אצל רופאי המשפחה הם בעקבות תסמיני עייפות אצל המטופל. בירור סיבת העייפות הינה משימה לא פשוטה, ישנה דעה הרווחת בציבור שנמצא את הסיבה לעייפות בבדיקות הדם, אך מסתבר כי ההפך הוא הנכון, מחקרים מראים כי פחות מחצי אחוז ממקרי העייפויות קשורים לאיזשהו חוסר בבדיקות הדם. בדרך כלל את הסיבה לעייפות דווקא נגלה באנמנזה (תשאול) – מי המטופל שמולי, במה הוא עוסק, כמה הוא ישן ואיך הוא ישן, מה מצבו הנפשי, ובגדול האם הוא מאושר באופן בו הוא חי.
זהו בעצם המצב הקלאסי הראשון בו ד"ר ויינפאס נוהג להשתמש בצמחי מרפא. המשפחה העיקרית בה הוא משתמש במקרה זה הם צמחי מרפא אדפטוגנים –צמחי מרפא אלו עוזרים לשפר את ההסתגלות של האדם לסטרס פיזי ונפשי. לכל צמח מרפא אדפטוגני ישנן תכונות רבות נוספות המשויכות אליו. ד"ר ויינפאס הרחיב על מספר צמחי מרפא המשתייכים למשפחה זו ובניהם ניתן למצוא את הג'ינסנג הסיבירי (ד"ר ויינפאס סיפר כי נהגו להשתמש בצמח זה במשטר הסובייטי להעלות את התפוקה של החיילים), ג'ינסנג אמריקאי אשר לו זיקה למערכת המין הנשית בעקבות רכיבים פיטואסטרוגנים אותו הוא מכיל, וויטניה אשר לו בנוסף גם תכונות מאזנות בלוטת תריס, רודיולה – מעלה רמות סרטונין ועוזר לדיכאון, פטריית ריישי – מרגיעה מאד, מורידה לחץ דם ורמות סוכר, פטריית קורדיספס – משפרת תפוקת לב, יעילה בטיפול באסטמה, משפרת תפקוד מיני ומורידה רמות סוכר בדם.
משפחה נוספת בהם ד"ר ויינפאס משתמש במקרים של עייפות הם הצמחים הממריצים – אותם הוא משלב לתקופה קצרה שכן הם יכולים גם להתיש את הגוף בשימוש ארוך טווח ביניהם ניתן למצוא את הג'ינג'ר, רוזמרין, גוארנה, פלפל שחור ועוד (חלקם יכולים להיות גם בשימוש ממושך).
מקרה שני בו ד"ר ויינפאס מעדיף לתת צמחי מרפא הוא מקרה של חולשה חיסונית ומחלות חיסוניות חוזרות כמו הצטננויות, שפעות, וירוס בטן ומחלות וויראליות שונות כמו דלקות גרון וויראליות – ד"ר ויינפאס ציין כי 90% ממקרי דלקות הגרון מקורן ויראלי ולא חיידקי.
למחלות וויראליות אין טיפול ספציפי ברפואה המערבית אלא רק תרופות המקלות על הסימפטומים. במקרים מסוג זה לצמחי המרפא תפקיד מפתח חשוב בהתמודדות נגד הפתוגן הוויראלי, וד"ר ויינפאס נוהג לתת צמחי מרפא מווסתי מערכת חיסון. אלו עוזרים לשפעול ייצור של כדוריות דם לבנות, המרצת דם וחיזוק וויסות מרכיבי חיסון. ביניהם נכללים צמחים ממשפחת האדפטוגנים שדובר בהם קודם לכן – פטריית ריישי, אסטרגלוס וליקוריץ בנוסף לצמחי מרפא נוספים כגון אונה דה גטו (ציפורני החתול) ואכניציאה. צמח האכניציאה הינו צמח אשר נחקר רבות בהקשר של קיצור זמן המחלה והפיכת תסמיניה לפחות חמורים. ד"ר ויינפאס הדגיש כמובן כי גם תזונה מחזקת מערכת חיסון לא פחות חשובה מצמחי מרפא.
מקרה שלישי מהקליניקה בו ד"ר ויינפאס מוצא לנכון לתת צמחי מרפא הוא תסמונת המעי הרגיש –IBS. גם במקרה זה אין טיפול מוצלח ברפואה המערבית, ולרוב ניתנות תרופות נוגדות שלשול ונוגדות דיכאון ממשפחת ה- SSRI, שכן לא מוצאים סיבה מהותית לסימפטומים. צמחי המרפא הניתנים במצב זה הם צמחים ממשפחת המוצילגים – הינם צמחי מרפא המכילים ריר, מרככים ומסככים, משמשים כפלסטר במערכת העיכול וכך בעצם עוזרים לחידוש הרקמות. צמחי מרפא עיקריים במשפחה הם האלתיאה, אולמוס, ליקוריץ. משפחה נוספת העוזרת במקרים של IBS הם צמחי מרפא טאנינים. צמחי מרפא אלה עובדים במנגנון של כיווץ ועצירת הפרשות – עוזרים להפסקת שלשולים וגם גורמים דיכוי קל בתאבון.
נוסף על צמחים אלו ד"ר ויינפאס משתמש במקרים של IBS גם בצמחי מרפא מרירים כן שהם מגבירים הפרשות ממערכת העיכול ובכך משפרים עיכול וספיגה וצמחי מרפא קרמנטיביים – צמחים אשר סופחים גזים ועוזרים בהקלה על כאבי בטן, נפיחות וגזים בצורה היעילה ביותר. בהם ניתן למצוא את השומר, קמומיל, אניס, כמון ועוד.
מקרה נוסף ואחרון אשר הוצג בהרצאה בו ד"ר ויינפאס נוהג לתת בעיקר צמחי מרפא הוא מצב רפואי הנקרא כבד שומני – מצב בו תאי הכבד הופכים לרקמת שומן ובשל כך תפקודם יורד. 20% מהאנשים הסובלים מכבד שומני יפתחו מחלה כרונית כבדית וחלקם יחלו בסרטן כבד או שחמת כבד בהמשך חייהם. לרפואה המערבית אין תרופות להציע לטיפול בכבד שומני. גם כאן מככבים צמחי המרפא בתכונותיהם הנפלאות כמו צמחי מרפא משקמי כבד (HEPATORESTOROTIVE) ומגני כבד (HEPATOPROTECTIVE) ביניהם נכללים שן ארי, ארטישוק, גדילן מצוי, כורכום ועוד.
בחלקה השני של ההרצאה עסק ד"ר ויינפאס בשאלות כיצד נשלב צמחי מרפא ותרופות במקרים רפואיים, מתי לא ניתן להחליף את פעילות התרופה בפעילות של צמח מרפא וגם בסוגיית האינטראקציה בין תרופות לצמחי מרפא.
תמר מונטג, ליווי לאורח חיים בריא לכל המשפחה
