סובלים מעייפות בלתי מוסברת? ייתכן שיש לכם בעיה בתפקוד המיטוכונדריאלי

סובלים מעייפות בלתי מוסברת? צילום: pexels

חוסר תפקוד מיטוכונדריאלי הוא גורם שורשי למחלות רבות ותסמינים מתמשכים שונים.

מהי מיטוכונדריה וכיצד היא פועלת?

חשבו על המיטוכונדריה, או יותר נכון על המיטוכונדריות, כעל מוקדי הכוח של התאים שלנו.

הן לא עוסקות רק בייצור אנרגיה, למרות שזה חלק גדול ממה שהן עושות.

למבנים הזעירים הללו בתוך התאים שלנו יש מגוון של תפקידים חשובים, בערך כמו האופן שבו האיברים שלנו מבצעים תפקידים שונים בגופנו.

המיטוכונדריות הן כמו מפקדי המשימות של התא.

הן לא רק אחראיות ליצירת אנרגיה, אלא הן גם אוגרות סידן, עוזרות לייצר חום, ואפילו משתתפות בתהליכים חיוניים אחרים.

בדיוק כמו שלגוף יש איברים שונים לבצע עבודות ספציפיות, לתאים יש אברונים כמו מיטוכונדריות לביצוע משימות ספציפיות.

מיטוכונדריה – מוקד הכוח של התא. אילוסטרציה: pixabay

אחד התפקידים העיקריים שלהן היא לשמור עלינו על ידי "ריצה" מתמשכת של סדרה של תגובות הנקראת מחזור קרבס.

מחזור זה הוא האופן שבו הן יוצרות מולקולה בשם אדנוזין טריפוספט (ATP), שהיא כמו מטבע האנרגיה של התאים שלנו.

כל יצור חי על פני כדור הארץ זקוק ל-ATP כדי לתפקד כראוי.

החלק הפנימי של המיטוכונדריה הוא המקום שבו מתרחש כל ייצור האנרגיה.

זה המקום שבו הם לוקחים את האנרגיה מהמזון שאנו אוכלים והופכים אותה לסוג של אנרגיה שהתאים באמת יכולים להשתמש בה.

תהליך זה, הנקרא זרחון חמצוני, הוא די מורכב אבל הוא מאוד חשוב.

זה מה שמזין את כל הדברים החיוניים שהתאים שלנו עושים כדי שהגוף שלנו יעבוד בצורה חלקה.

אבל זה לא הכל – למיטוכונדריות יש תפקיד, כפי שציינו, במשימות אחרות.

הן מעורבות בדברים כמו עזרה לתאים לשרוד, תורמות למוות תאי מתוכנת (נקרא אפופטוזיס), ועוד.

התא האנושי זקוק לאנרגיה שמפיקה המיטוכונדריה מהמזון כדי לתפקד כראוי. אילוסטרציה: pixabay

חקר ה-DNA של המיטוכונדריה

בואו נצלול ל-DNA המיטוכונדריאלי, המכונה לעתים קרובות mtDNA. זה קצת שונה מה-DNA שאולי למדתם או שמעתם עליו קודם – זה שמאוחסן בעיקר בגרעין התא.

במובנים מסוימים, mtDNA דומה ל-DNA המצוי בחיידקים.

עכשיו, הגענו לחלק המעניין: DNA מיטוכונדריאלי מכיל הוראות ליותר מ-37 גנים.

גנים אלו הם בעצם "הוראות" לתהליכים חשובים בגופנו, כולל כאלה הקשורים לרבייה.

ואם כבר מדברים על רבייה, כשילד נולד, הוא יורש DNA משני ההורים.

אבל כאן זה נהיה מורכב יותר: בעוד שרוב ה-DNA שלנו מגיע מאמא וגם מאבא, DNA מיטוכונדריאלי מגיע בכמעט רוב מוחלט מהמקרים אך ורק מהאם.

תחשבו על זה כמו "מתנה" גנטית מאמא!

הדרך הייחודית הזו להעביר DNA מיטוכונדריאלי מסייעת רבות.

מכיוון שזה מגיע רק מצד אחד – זו מעין ירושה משפחתית שיכולה ללמד אותנו הרבה על ההיסטוריה הגנטית שלנו.

חוקרים משתמשים ב-DNA מיטוכונדריאלי כדי לחשוף ולעקוב אחר הפרעות גנטיות.

דמיינו שיש לנו זכוכית מגדלת מיוחדת שעוזרת לנו להבין את אילן היוחסין שלנו בצורה חדשה לגמרי.

ברוב המקרים האם מעבירה לעובר את ה-DNA המיטוכונדריאלי. צילום: pixabay

סידן וחשיבותו

לאלמנט זה יש תפקיד מכריע בתהליכי גוף שונים.

כאשר הסידן נכנס לתא, זה כמו לשלוח אות שמנחה את התא לשחרר שליחים חשובים הנקראים נוירוטרנסמיטורים (מתווכים עצביים)  והורמונים.

מערכת תקשורת זו חיונית לתאים כדי לשוחח זה עם זה בצורה יעילה.

אבל הסידן הוא לא רק "שליח".

הוא מסייע לווסת את צריכת האנרגיה, ליצור הורמונים, ואפילו תומך בפעולת השרירים.

בנוסף הוא מעורב בהתכווצויות שרירים, קרישת דם והתחלה של חיים חדשים (הפריה).

ואיך המיטוכונדריה נכנסת כאן לתמונה?

המיטוכונדריות סופגות במהירות סידן ומחזיקות בו עד שהתאים זקוקים לו לביצועים שלהם.

חשבו על המיטוכונדריות כמעין צוות מומחים מאחורי הקלעים של סידן, שמוכן בעת הצורך לשלוח ולשחרר את הסידן לפעולה.

הסידן חשוב לתקשורת הבין תאית. אילוסטרציה: pixabay

ייצור חום במיטוכונדריה

היבט מסקרן נוסף של תפקוד המיטוכונדריה הוא יכולתה להפיק חום.

כאשר אנו חווים טמפרטורות קרות, הגוף שלנו משתמש במנגנונים כמו רעד כדי לשמור על חום.

עם זאת, שיטה נוספת לייצור חום מתרחשת דרך רקמה מיוחדת הנקראת שומן חום, הכרוכה בזליגה של פרוטונים, שהם חלקיקים בעלי מטען חיובי ברמה האטומית.

המיטוכונדריה תורמת לתהליך הזה, בייצור חום הנועד לווסת את טמפרטורת הגוף ולתמוך בתפקוד פיזיולוגי מיטבי.

בתהליך המורכב הזה, המיטוכונדריות מפקחות ואחראיות בעצם על ייצור החום.

מנגנון ויסות תרמי זה לא רק מסייע בשמירה על טמפרטורת הגוף אלא גם ממלא תפקיד מכריע באופטימיזציה של תפקודים פיזיולוגיים.

המיטוכונדריה תומכת בוויסות החום בגוף לתפקוד מיטבי. צילום: pixabay

חוסר תפקוד מיטוכונדריאלי והשלכותיו רחבות הטווח

כאשר המיטוכונדריות לא מצליחות לתפקד כראוי, עשויים להתעורר מגוון רחב של מצבים רפואיים.

ה-DNA בתוך המיטוכונדריה פגיע במיוחד לנזק בהשוואה לשאר הגנום, מכיוון שהוא חשוף לרדיקלים חופשיים הנוצרים במהלך סינתזת ATP.

ומהו גנום? זהו המכלול השלם של החומר הגנטי באורגניזם, כולל כל הגנים שלו.

בהקשר זה, הגנום מתייחס ספציפית ל-DNA בתוך המיטוכונדריה, שהם מבנים קטנים בתוך תאים האחראים לייצור אנרגיה.

בניגוד לגרעין התא, למיטוכונדריה חסרים מנגנוני הגנה חזקים כדי לנטרל את הנזק הזה.

רוב מחלות המיטוכונדריה נגרמות על ידי מוטציות ב-DNA הגרעיני המשפיעות על גורמים חיוניים לתפקוד המיטוכונדריה.

מוטציות אלו יכולות לעבור בתורשה או להתרחש באופן ספונטני.

כאשר המיטוכונדריה לא מצליחה לתפקד, התאים המושפעים סובלים ממחסור באנרגיה, מה שמוביל למגוון של תסמינים המשתנים בהתאם לסוג התא.

תאים בעלי דרישות אנרגיה גבוהות, כגון תאי שריר לב ועצבים, רגישים במיוחד להשלכות של פגיעה במיטוכונדריה.

בהתחשב בתפקידים הרב-גוניים של המיטוכונדריה ברקמות שונות, ישנן מאות מחלות מיטוכונדריאליות שונות, כל אחת מציגה מערך אתגרים וביטויים ייחודיים משלה.

הפנים הרבות של מחלות מיטוכונדריאליות: ספקטרום של תסמינים ומצבים נלווים

• תיאום שרירים וחולשה: אתגרים בתנועה
• ליקוי ראייה או שמיעתי: מכשולים תחושתיים
• ליקויים קוגניטיביים: קשיי למידה וזיכרון
• תפקוד לקוי של הלב וכלי הדם ואיברים
• הפרעות במערכת העיכול
• סיבוכים נוירולוגיים
• מחלת פרקינסון
• מחלת אלצהיימר
• הפרעה דו קוטבית: איזון מצב רוח ואנרגיה
• סכיזופרניה
• תסמונת עייפות כרונית
• מחלת הנטינגטון
• סוכרת: חוסר ויסות של גלוקוז ואנרגיה
• אוטיזם: אתגרים נוירו-התפתחותיים

ועוד

מגוון מחלות ותסמינים יכולים לנבוע מליקוי בתפקוד המיטוכונדריה. צילום: 123RF

תפקוד מיטוכנדריאלי והזדקנות

בשנים האחרונות, מחקר מקיף התעמק בקשר המסקרן בין תפקוד המיטוכונדריה לתהליך ההזדקנות.

מדענים חשפו תיאוריות שונות סביב הזדקנות.

תיאוריה בולטת אחת, שזכתה לתשומת לב משמעותית בעשור האחרון, מציעה שמיני חמצן תגובתיים (ROS-Reactive oxygen species), הנוצרים כתוצרי לוואי של ייצור אנרגיה במיטוכונדריה, ממלאים תפקיד מכריע בהזדקנות.

חלקיקים טעונים מאוד אלה יכולים לגרום נזק לרכיבים תאיים חיוניים, כגון DNA, שומנים וחלבונים.

ההשלכות של נזק שנגרם על ידי ROS הן משמעותיות. ככל שהתפקוד      של המיטוכונדריה יורד, ייצור ה-ROS עולה, מה שמחריף את מחזור הנזק.

למרות שהיום כבר מבינים שהמיטוכונדריות משפיעות רבות על הזדקנות התאים, המנגנונים המדויקים בהם הן תורמות לתהליך ההזדקנות נותרו נושא לחקירה מתמשכת.

במסגרת המידע הרב שנצבר על תפקוד המיטוכנדריות, יש לא מעט לעשות ברגע שמאבחנים נכונה את מקור הבעיה האנרגטית ככזה הקשור לתפקוד לקוי של המיטוכנדריות.

הפעלה מחדש של מיטוכנדריות פגועות הינו נושא חשוב במעלה בטיפול בתלונות של עייפות כרונית ותשישות מתמשכת.

המאמר נכתב ע"י ד"ר ציון שלוסברג, הבעלים של מרפאת "רפואה שלמה – ד"ר שלוסברג MD" המציעה תוכניות איבחון וטיפול יסודיות במגוון מצבים רפואיים. לאתר המרפאה לחצו כאן

ד"ר ציון שלוסברג M.D – מומחה לרפואת המשפחה המתמחה ברפואה פונקציונאלית. צילום: יח"צ

ד"ר שלוסברג ירצה בתאריך ה-24.11 על הדרך הנכונה לאבחון וטיפול בתשישות ועייפות כרונית בכנס אוכלים בריא 14. אל תפספסו את ההרצאה החשובה הזו להבנת הגורם לעייפות שלכם ולצעד הראשון לחיים אנרגטיים ומלאים.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו