ההגיון שמאחורי האכילה הרגשית

מהי בעצם אכילה רגשית ואיך מפסיקים אותה? צילום: pixabay

כולם רוצים שינוי, אבל לא רוצים להשתנות.

רוצים להיראות חטובים ובריאים אבל בלי להפסיק לזלול.

מבחינת "הראש המכור", בעיית העלייה במשקל היא הגורם שמפריע ליהנות מהחיים הטובים.

תחושת החופש משמעותה – לאכול מה שבא לי, מתי שבא לי וכמה שבא לי.

"בא לי" הוא משמעות החופש האמיתי.

זו ההגדרה לאכילה רגשית.

כלומר, אוכל (בעיקר מתוקים ומאפים) הוא לא רק אוכל אלא יש לו תפקיד רגשי שבלעדיו יהיה קשה להתמודד עם קשיי החיים – השעמום, המתח, מפגשי החברים, העייפות ורגעי השמחה.

בלעדיו החיים יהיו בלתי אפשריים, וגם אם נצליח לשרוד, הם יהיו אפורים ו"חסרי טעם" (תרתי משמע), ולכן כל כך קשה להיפרד מהמתוקים ומהפחמימות.

הדיון של המכור עם עצמו הוא אם כדאי לחיות טוב היום ולשלם מחיר מאוחר יותר, או לשלם מחיר מיידי ולקבל תגמול בעתיד.

מכיוון שמה שקובע הוא כוח הריגוש ולא הבריאות, ההחלטה נוטה לסיפוק המיידי ולא לתגמול המאוחר.

לחיות את "החיים הטובים" עכשיו, ולשלם אחר כך. צילום: pixabay

כשהרגש מתערב בפיזיולוגיה של הגוף

המערכת הפיזיולוגית היא מערכת שלמה, שמתפקדת בעצמאות מלאה.

הרעב, הצמא והשובע הם אינסטינקטים טבעיים מולדים.

הגוף יודע לבקש מאיתנו אוכל למטרת אנרגיה, הוא יודע לאותת לנו על עצירה, הוא יודע לעבד את האוכל היטב.

הוא אפילו יודע לסמן לנו מה הוא מעדיף (אנרגיה) ומה עדיף שלא (כאב, נפיחות, עצירות, נפילת אנרגיה).

כל עוד אנחנו מקשיבים לגוף ומתפקדים כפי שהטבע מכוון אותנו, לפי האינסטינקטים הטבעיים, אנחנו אמורים להרגיש טוב ולהיראות טוב.

כשהמערכת הרגשית והשכלית מתערבת במערכת הפיזיולוגית הטבעית, מתחילות הצרות.

רגשות ותירוצים מתחילים לשכנע אותנו שאנחנו צריכים, ואפילו חייבים, לאכול מאכלים רעילים, לשכנע אותנו שהגדלת כמויות עד כדי אובדן שליטה היא טובה לנו ומסמלת ארוחת ערב חג, שזמן אכילה מדויק אינו הכרח ולכן אפשר וצריך לאכול במהלך כל היום.

כשהרגשות והשכל מתערבים בהיגיון של המערכת הפיזיולוגית, היא משתבשת.

וכשהיא משתבשת היא יוצאת מכלל פעולה, ומאותו הרגע הגורם המכוון הם הרגשות ("בא לי").

בשלב מסוים המערכת הפיזיולוגית כל כך משובשת שסימני ההשמנה נראים בבירור, ובהמשך קורסות מערכות – קוראים לזה סוכרת והתקפי לב.

אכילה לא בריאה מובילה להשמנת יתר ולמחלות כמו סוכרת. צילום: pexels

מה עושה המערכת הרגשית?

איך היא מצליחה להפוך את התמונה ולהסביר שאוכל מזיק הוא בעצם אוכל טוב?

איך היא מצליחה לשכנע אותנו שהכאב שמרגישים כשאוכלים יותר מדי הוא למעשה כאב שצריך להתגבר עליו כדי שלא יפריע לנו לאכול יותר?

ואיך היא מצליחה לגרום לנו לתיאבון כשאנחנו שבעים? ("חסר לי משהו בסיום הארוחה").

מקור האכילה הרגשית

כשיש אכילה רגשית זה רק כיוון שלפני כן נוצר רעב רגשי ל"משהו".

ומכיוון ש"הקיבה הרגשית" היא בלתי מוגבלת, אפשר להמשיך ליהנות מהחיים בלי מגבלות ובלי שליטה.

אלא שצריך לראות מה לעשות עם הגורם המפריע – השמנת הגוף הפיזיולוגי וכאבי הבטן המטרידים.

כדאי להבין משהו חשוב – האדם נולד עם אינסטינקטים לעשות לעצמו רק טוב. כלומר, להתרחק מכאב ולהשיג הנאה.

כך שאם אתם עושים לעצמכם רע, זה רק כיוון ש"מישהו" נתן לכם אישור שה"רע" הוא בעצם טוב לכם.

למאמרים נוספים בנושא אכילה רגשית:

אבחנו את עצמכם – האם אתם נהנים או מכורים?

אין כיום אדם שלא סובל מאיזושהי הפרעת אכילה

11 טיפים שיעזרו לך להיפטר מאכילה רגשית

האישור שאנחנו נותנים לעצמנו להזיק לעצמנו

לדוגמה, אתם הולכים לקבל חיסון בקופת חולים, חדירת המחט כואבת והאינסטינקטים אמורים לגרום לכם להירתע ולהתגונן מהמהלך המאיים.

אלא שיש בתוכנו את קול ההיגיון ש"מאשר" לנו לפצוע את היד עם מחט, כלומר לעשות מעשה שלכאורה נתפס כ"רע" אבל הוא למעשה "טוב".

הרתיעה הטבעית של היד, הפרצוף המיוסר או צרחות הילד – כל אלו משקפים את הטבע.

הושטת היד למחט היא מעשה הגיוני.

כלומר, יש להיגיון יכולת "לאשר" מהלכים בניגוד לאינסטינקט הטבעי.

אנחנו מאפשרים לדקור אותנו אם ההגיון מאשר שזה הדבר הנכון. צילום: pixabay

כך גם עם כאבי השרירים באימון גופני – ההגיון מאשר שאלו כאבי גדילה, כך עם עייפות בזמן שמירה בצבא (ההגיון אומר "יש להתגבר על האינסטינקט הטבעי").

התבונה חזקה יותר מהכוחות הטבעיים.

בכל הדוגמאות הללו לא נוצרת תחושת אשמה אלא דווקא תחושת שליטה ואפילו ניצחון הרוח על הגוף (כמו בדוגמת האימון הגופני).

זוהי רוח האדם במלוא עוצמתה.

בדוגמאות שבהן התבונה גורמת לתחושות של ירידה בערך העצמי, רגשות אשם, קונפליקט פנימי, עלייה במשקל ובמחלות, זהו למעשה אישור לא תבוני אלא התמכרותי – כזה שלא נבע מבחירה חופשית.

כלומר, כוח ההתמכרות לכד את כוח התבונה ושעבד אותו לצרכיו.

מעתה אפשר יהיה "לאשר" כל אכילה באמצעות שכנוע פנימי שזה מעשה טוב.

כל סיפוק מיידי יקבל אישור שזה מעשה אולי רע אבל הוא לטובה.

אכילה רגשית תהפוך להיות זהה לחיסון או לפעילות גופנית או לכל כאב אחר שנועד לעשות לנו טוב.

המחיר של האכילה הרגשית ייראה לנו "שווה את זה".

המזון הסוכרי יקבל חותמת כשרות של "טעם החיים" שבלעדיו איכות החיים יורדת.

עם המזון הסוכרי נרגיש טוב, ובלעדיו נהיה בעתיד בריאים יותר ומחוטבים.

מה עדיף? – להרגיש טוב ועכשיו.

זו צורת החשיבה של "הראש המכור".

עמוק בפנים אתם יודעים שמה שאתם עושים לא טוב לכם.

עמוק בפנים אתם רוצים להשתחרר מהמלכודת המשכנעת הזו ולא יכולים.

האם אפשרי לצאת לחופשי? צילום: pixabay

רוצים ללמוד איך להשתחרר מהמלכודת?

יגאל רווה יעביר הרצאה בנושא: "אכילה רגשית – איך לצאת מהפלונטר?" בתאריך ה-24.11.2022 במסגרת כנס אוכלים בריא 13.

עלות כרטיס להרצאה לגולשי האתר – 40 ש"ח בלבד, במקום 50 ש"ח.

למימוש ההטבה כנסו לאוכלים בריא 13 והקלידו בעת הזמנת הכרטיסים את קוד הקופון: 1313

ניתן להזמין כרטיסים גם בקופת תיאטרון גבעתיים: 03-7325340 (שעות פעילות: ימי א'- ה'  09:00-18:00).

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו