כורכומין – כיצד לממש את ההבטחה של הצמח המופלא?
תמונה: אימאג' בנק
נדמה כי אין כיום חברה בארץ או בחו"ל לתוספי תזונה ומוצרים טבעיים שאינה מתהדרת במוצר המכיל כורכומין – אחד מנוגדי החמצון החזקים והחשובים ביותר בטבע. שמו של הכורכום נקשר לאינספור השפעות בריאותיות, מה שהפך אותו לאחד מהצמחים הנחקרים כיום בעולם. עד כמה הוא חשוב ניתן ללמוד ממאגר המידע (CURCUMIN RESOURCE DATABASE- CRDB) שהוקם בהודו בשנת 2015 ומוקדש כולו לכורכומין. המאגר מאגד בתוכו מידע מ-9000 פרסומים ולמעלה מ-400 פטנטים שונים הנוגעים לכורכומין, משנת 1919 ועד היום.
שורש הכורכום עתיר יתרונות בריאותיים. בין היתר נחשב לאנטי דלקתי – מסייע להפחתת דלקות מפרקים ומחלות מעי דלקתיות, מסייע להחלמה של כיבי קיבה ותריסריון, משפר פעילות כבד, משקם רקמות כבד ומנקה רעלים עדין ויעיל, מאזן רמות סוכר, מפחית רמות שומנים בדם, מגן מפני מחלות לב וכלי דם, משפר עיכול וספיגת מזון, תומך במערכת החיסון: אנטי ויראלי, אנטי פטרייתי ואנטי בקטריאלי, מקל על אסטמה של העור ועוד.
אולם על אף סגולותיו הרבות, התברר לאורך השנים כי נטילה של הכורכום כשלעצמו, אינה מבטיחה שנהנה מיתרונותיו במלואם, בשל הקושי הכרוך בספיגת הכורכומין – החומר הפעיל העיקרי בכורכום, שמתקשה להתמוסס הן בסביבה מימית והן בסביבה שומנית.
חשוב לציין כי שורש טיפוסי של כורכומין מכיל בין 2-5% כורכומין. כמות מזערית יחסית, כאשר מדובר בנטילה של הצמח כמות שהוא. לכן קיים יתרון בצריכה של כורכומין במתכונת של תוסף תזונה.
מחקרים בתרביות העלו שהכורכומין אינו מצליח לחדור לתאים, אפילו כאשר מדובר במינון גבוה של עד 12 גרם כורכומין ליום. גם בבעלי חיים נמצא, שרק אחוז מזערי מהחומר שנלקח באופן אורלי, נספג ממערכת העיכול למחזור הדם. כל היתר מופרש בצואה. לכן התמקד המחקר בשנים האחרונות, בין היתר, בשיפור הספיגה האורלית שלו.
כיום נהוג להשתמש בשתי אסטרטגיות מרכזיות, על מנת לשפר את זמינותו:
האסטרטגיה הראשונה והישנה יותר, מתבססת על שילוב של כורכומין עם חומרים נוספים שמשפרים את יכולת הספיגה שלו, כדוגמת: פיפרין, קוורצטין ושמן כורכום. השילוב של פיפרין הוא הנפוץ והמתועד ביותר, והראה שיפור של יכולת הספיגה אולם מתברר כי שימוש בפיפרין עשוי להוות בעיה לחלקים לא מעטים באוכלוסייה, למשל הוא עשוי לגרות את דפנות מערכת העיכול (ולכן לא מתאים לאנשים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות וכיו"ב), הוא עלול להיות בעייתי בשילוב עם תרופות מסוימות וכן לגרום לעלייה בלחץ הדם (למי שיש נטייה לכך), עלול להוביל להשתנה מוגברת, להגביר את ספיגתן של תרופות מסוימות (לפעמים עשוי להיות לנו לרועץ) ועוד.
תמונה: אימאג' בנק
האסטרטגיה השנייה, המתקדמת יותר והמהווה את הדור החדש ופריצת הדרך הטכנולוגית למיצוי הפוטנציאל התרפויטי של הכורכומין היא עטיפה של כורכומין במדיה שומנית (ליפוזומים, פיטוזומים, מיקרו ליפידים וננו חלקיקים). או קפסולציה באמצעות קזאין או חומרים פעילי שטח במתכונת של מיצלות (צבר של מולקולות בעלי אזורים הידרופילים והידרופיבים – דהיינו, חלקם נמסים במים וחלקם דוחי מים).
דוגמה טובה לשימוש מוצלח ואפקטיבי של ציפוי כורכומין במעטפת שומנית – עובדה המשפרת באופן משמעותי את ספיגתו וזמינותו לגוף – היא מריווה (MERIVA). מריווה הוא מוצר המבוסס על אסטרטגיית הפיטוסום (PHYTOSOME) של חברת אינדנה – החברה המובילה בעולם לזיהוי, פיתוח וייצור מרכיבים פעילים מהצומח, לשימוש בתעשיית התרופות והבריאות. באסטרטגיה זו נעשה שימוש בכורכומין ולציטין סויה (שאינה מהונדסת גנטית) שנקשרות ל- phosphatidylcholine (PC) – חלק חשוב בתאי הגוף. הגוף שלנו מייצר את הרכיב הזה באופן טבעי וגם סופג אותו מהמזון שאנו אוכלים. במטרה לשפר את כמות הכורכומין הנספגת במחזור הדם ועל מנת להאריך את משך הזמן שיישאר בגוף וברקמות היעד, מריווה נקשר ל-PC (שנחשבים לבעלי יכולת ספיגה טובה). כך שכאשר אנו מעכלים מריווה, הגוף שלנו סופג למעשה הן את ה-PC והן את הכורכומין שנקשר אליו, בצורה אופטימלית – פי 30 מכורכומין מסחרי (המהווה שילוב של שלושה כורכומינואידים או פוליפנולים שהם למעשה נגזרות של כורכום ונוגדי חימצון המגנים על התא).
מתברר כי פנולים (מרכיבים פעילים בצמח) כדוגמת כורכומין, נמשכים באופן מובהק לממברנות ביולוגיות. כאשר יוצרים קומפלקס בינם לבין פוספוליפידים (אחת מקבוצות השומנים), הם משובצים בתוך מטריקס ליפידי, המסוגל "לנצל" את המעבר המהיר של פוספוליפידים בין ממברנות ביולוגיות לבין הנוזלים החוץ תאיים. לשנע אותם לתוך ממברנות ביולוגיות וכך להגדיל את כמותם בתוך התאים.
בנוסף נמצא המריווה כמגדילה את כמות הכורכומין בפלסמה – פי 29 בהשוואה לכורכומין מסחרי ואת שתי הנגזרות השונות של הכורכום פי 50-60.
על עוצמת האפקטיביות וטווח הפעולה של מריווה, ניתן ללמוד גם מהשפעתו על רקמות בעלות אספקת דם נמוכה. כך למשל, נמצא המוצר כבעל השפעה מיטיבה במצבים של פגיעה בשכבה האמצעית של העין. בקרב 86% מהנבדקים אובחן שיפור במצב בהיבטים שונים וכן בחדות הראייה.
ישנם בשוק מספר תוספי תזונה המבוססים על טכנולוגיית הפיטוסום. מומלץ לצרוך מינון יומי לצורך תחזוקה שוטפת קפלייה אחת ביום של 1,000 מ"ג, כמו למשל במוצר כורכורמין MP30, המכיל את הנוסחה הפטנטית של מריווה.
יתרונות נוספים לטכנולוגיית הפיטוסום של מריווה:
1. זמינות ביולוגית גבוהה – מאפשר יכולת ספיגה דרך הפה, פי 30 (!) מספיגת מוצרי כורכומין מסחרי.
2. יעילותה נבדקה במחקרים הכוללים למעלה מ-1500 נבדקים (!).
3. מתאים לצמחונים וטבעונים.
4. לא נצפו תופעות לוואי גם במינון של 1.2 גרם ליום ליותר מ-100 מתנדבים, לאורך תקופה של 18 חודשים.
5. נמצאה יעילה בשימוש במחלות דלקתיות כגון אוסטאו ארטריטיס וכאבי מפרקים, מחלות מעי דלקתיות, פסוריאזיס, נזקי כבד ואובאיטיס (דלקת באובאה – החלק הפנימי של העין בין לובן העין לרשתית).
6. נעשה בה שימוש גם בהפחתת הסיכון למחלות לב והשפעתו השלילית של כולסטרול גבוה בדם.
נוסחה פטנטית בלעדית של כורכומין בטכנולוגיית פיטוסום, מאפשרת ספיגה מקסימלית של החומר יקר הערך הזה ומעניקה לנו את כל הטוב שבכורכומין בקפלייה אחת.
לקריאה נוספת על כורכומין לחצו כאן.
הכתבה באדיבות תרימה
