ירידה במשקל מותאמת אישית: לכל אדם קצב שונה
לא להתייאש!, צילום: 123RF
מחקר גדול היקף בקרב מעל ל 5000 משתתפים בתהליכי ירידה במשקל, שאינם מצליחים בתהליך בתקופה הראשונה, מצא שבאופן מעודד כל ירידה במשקל מנבאת הצלחה עתידית מאוחרת יותר בירידה במשקל. ביקורים תכופים ושקילות סדירות אצל דיאטניות מגדילים את הסיכוי לרדת. סוכרתיים ובעלי לחץ דם גבוה בעלי סיכוי נמוך משמעותית לרדת במשקל וזקוקים לאסטרטגיות טיפוליות מיוחדות.
המחקר שנעשה ע"י צוות מחקר של פרופ' רות בירק, ראש המעבדה לתזונה מותאמת אישית, דקן מדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל בשיתוף עם חוקרים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב: פרופ' ליפשיץ ופרופ' חרמוני והסטודנטית לתואר שני עדינה בכר, נבדקו הפקטורים הקשורים להצלחה בירידה ושמירה של לפחות 5% מהמשקל התחלתי, באוכלוסיית מחקר שנכשלה בירידה ראשונית (חצי שנה). בדיקה בקרב אלו שנכשלו נועדה למפות את הסיבות לכישלון ולקדם התייחסות קלינית לקבוצה זו של אנשים, אשר מהווים, למעשה את הרוב הגדול של האנשים בתהליכי ירידה במשקל.
כידוע תהליך ירידה במשקל הינו מאתגר וקשה ומערב שינוי משמעותי בתזונה ואורח החיים.
השמנה מרובה מלווה בעלייה בסיכוי לפתח מחלות כרוניות, כולל: סוכרת, לחץ דם גבוה, בעיות לב, בעיות נשימה ועוד. מחקרים אחרונים בתזונה הוכיחו, שאף ירידה קטנה במשקל של 5%-10% מהמשקל ההתחלתי ושמירה עליו לאורך זמן הינה בעלת יתרונות בריאותיים מטיבים ומשפרים מדדים פיזיולוגים, כגון: רמות גלוקוז דם, פרופיל שומנים וערכי לחץ דם.
נתונים של מחקרים מדעיים ואירגוני בריאות מראים שרוב האנשים שיורדים במשקל, יעלו במשקל בחזרה למשקלם הראשוני ואף למעלה ממנו. המדד להצלחה בירידה במשקל שנקבעה על ידי אירגוני בריאות הינו ירידה ושמירה של לפחות 10% מהמשקל ההתחלתי למשך חצי שנה. מרבית המחקרים הקיימים לא עוקבים אחרי האנשים (הרוב) שלא עומדים בקריטריונים אילו לירידה במשקל.
במחקר זה נבחנו האוכלוסיות שאינן מצליחות במדד ההצלחה שנקבע ע"י ארגוני הבריאות.
המחקר כלל מספר גדול של 5254 אנשים במשקל עודף והשמנה, שלא הצליחו לרדת במשקל בתקופה הראשונית. אוכלוסייה זו נחקרה בדיעבד לגבי נתונים דמוגרפים, ביוכימיים וקליניים הקשורים לירידה במשקל במשך שנתיים.
נמצא שמרבית האנשים, שהמשיכו בתהליך הירידה הגיעו למטרה באיחור (ירידה של 5% ומעלה ממשקל התחלתי) והירידה האמורה דרשה מעבר לחצי שנה שנקבעה כמדד להצלחה.
בנוסף לכך ניכרה מנבאים משמעותיים שנמצאו כקשורים להצלחה מאוחרת בירידה:
· עלייה במספר הביקורים אצל דיאטנים
· משקל התחלתי גבוה יותר
· כל ירידה שהיא במשקל בתקופה הראשונית (חצי שנה).
אנשים סוכרתיים תחת טיפול באינסולין ובעלי לחץ דם גבוה זוהו כבעלי סיכויים מופחתים משמעותית (פי 22 יותר נמוך בסוכרתיים ופי רבע יותר נמוך בבעלי לחץ דם גבוה) להצליח לרדת במשקל גם בתקופה מאוחרת.
בנוסף למדדים אילו שקילה מסודרת ועקבית על ידי בעלי מקצוע (דיאטנים, אחיות, רופאים) נמצאה כמדד חיובי לשמירה על ירידה במשקל לתקופה ארוכה. מסקנות המחקר מוכיחות שיש להציע תזונה וטיפול מותאם אישית לירידה במשקל. המחקר אפיין תתי-קבוצות של אנשים, שיורדים בקצב איטי יותר מהצפוי ומציע כלי טיפול: יותר ביקורים ושקילות של אנשי מקצוע ומעקב לתקופות ארוכות יותר.
קבוצות נוספות של אנשים סוכרתיים תחת טיפול של אינסולין ואנשים עם לחץ דם גבוה, שצפויים מראש לאתגר גדול בירידה במשקל ושיש לקחת נתונים אילו בהגדרת הטיפול המתאים לירידה במשקל. ממצאים אילו תומכים בכך שאין להתייאש מתהליך ירידה שיכול לקחת יותר מחצי שנה. בשל ההטבות הבריאותיות על המתחיל בתהליך ירידה במשקל להמשיך.
המחקר התבצע על ידי פרופ' רות בירק – ראש המעבדה לתזונה מותאמת אישית, דקן מדעי הבריאות באוני' אריאל, פרופ' דורון חרמוני ז"ל – שירותי בריאות כללית והמח' לרפואת משפחה, הפקולטה לרפואה אוני' ת"א, פרופ' צבי ליפשיץ – מחלקת אנטומיה ואנתרופולוגיה, הפקולטה לרפואה, אוני' ת"א ותלמידת המחקר עדינה בכר.
המחקר פורסם Diabetes Research and Clinical Practice .
