ויטמינים זה טבעי?
רבים מאיתנו נוטלים תוספי תזונה שונים. ויטמינים, מינרלים ותוספים אחרים אשר פעמים רבות יעילותם אינה ברורה.
לאחרונה התפרסמו בהרחבה בתקשורת שלושה מחקרים 1-3 גדולים העוסקים בצריכה של מולטי-ויטמינים, תחת הכותרת: "מולטי-ויטמינים אינם יעילים".
מבט מעמיק יותר אל המחקרים מעלה שתי סוגיות:
האחת, המחקרים סובלים (גם בעיני החוקרים) מבעיות מתודולוגיות. כך למשל, באחד המחקרים נבדק מדגם של אנשי רפואה, המוּטים לבריאות ולתזונה עשירה הזקוקים פחות להשלמות תזונתיות של ויטמינים. כלומר, אוכלוסיית המחקר לא הייתה מאוזנת והשפיעה על תוצאות המחקר.
בעיה נוספת היתה הטווח הרחב של מינוני הויטמינים במחקרים. במחקרים לא נעשתה הבחנה בין מי שנטלו ויטמינים במינונים נמוכים, לבין מי שנטלו ויטמינים במינונים גבוהים. לכן, בניגוד לכותרות המגמתיות בתקשורת, קשה להסיק מהמחקרים מסקנות ברורות.
הסוגייה השנייה והמעניינת לא פחות עוסקת במשהו הרבה יותר בסיסי: איכות הויטמינים.
גם במחקרים וגם בתקשורת לא דנו בשאלת מקור הויטמינים. כלומר, האם ויטמין C שנמצא בתפוז זהה לויטמין C ממעבדה (חומצה אסקורבית)? האם ויטמין E שנמצא בשמן זית זהה לויטמין E סינתטי?
אז איך אומרים, יצאנו לבדוק…
שלושה מחקרים עוסקים בדיוק בשאלה הזאת: האם יש שוני בין ויטמין C טבעי לויטמין C סינתטי מבחינת הדרך בה הויטמין נספג ופועל בגוף. למען הגילוי הנאות, גם למחקרים אלו יש בעיות מתודולוגיות אבל אלו היחידים שבוצעו.
בשני מחקרים (קטנים בהיקפם) נבדקו רמות הויטמין בדם הפרשתו בשתן. בשניהם נמצא כי ספיגת הויטמין בצורתו הטבעית טובה יותר, אורכת יותר זמן והפרשתו של הויטמין בשתן נמוכה יותר 4-5.
מחקר שלישי אמנם נעשה בעכברים, אבל הוא חשוב שכן החוקרים בדקו את רמות הויטמין לא רק בדם אלא גם ברקמות. רמת הויטמין ברקמות היא המשמעותית לפעילותו האמיתית. במחקר נמצא כי ספיגת ויטמין C טבעי ברקמות גבוהה פי 5 (!) מספיגתו של ויטמין C סינתטי (חומצה אסקורבית)6.
טוב, אתם אומרים לעצמכם, נספג קצת פחות טוב, מה הביג דיל?
מסתבר שלנטילת מינונים סטנדרטיים של חומצה אסקורבית (500 מ"ג ליום) עלולות להיות גם השפעות ביולוגיות בלתי רצויות כמו שלשול, הרס של ויטמין B12, הגברת סיכון ליצירת אבנים בכליות ועוד 7-8.
ויטמין E זה כבר סיפור אחר לגמרי. הצורה הסינתטית של ויטמין E מופקת מ….נפט 9.
לויטמין E טבעי וויטמין E סינתטי יש מבנה מולוקולרי דומה אך לא זהה (הם איזומר אחד של השני).
ההבדל המשמעותי ביניהם אינו מתבטא רק בתהליך הספיגה, אלא בעיקר בתהליכים המתרחשים בכבד לאחר הספיגה. חלבונים בכבד מעבירים רק חלק מהצורה הסינתטית לדם (בעזרת כולסטרול), לעומת זמינות ביולוגית מלאה של ויטמיןE ממקור טבעי. בנוסף, לויטמין E ממקור טבעי עדיפות בספיגה בפלזמה ובתאי הדם האדומים 10-12. מחקר ניסיוני בחיות אף הראה שלויטמינים השונים השפעה שונה על התבטאות בגנים של לימפוציטים 13.
לפני כשנתיים התפרסמו התוצאות של מחקר ה-SELECT14. זהו מחקר ענק, הגדול מסוגו, שמומן במיליוני דולרים על ידי ה- NIH) National Institute of Health האמריקאי). במחקר ניסו לבדוק מניעה של סרטן בעזרת סלניום ו/או ויטמין E במינון 400 יחב"ל. התוצאות היו כל כך גרועות והראו עלייה משמעותית (17%) בסיכון לסרטן הפרוסטטה בקרב גברים בריאים, עד שהמחקר פשוט הופסק (אירוע נדיר במחוזותיהם).
האם היינו מקבלים תוצאות דומות בשימוש בויטמין טבעי? יכול להיות (אני בספק), אבל נראה שבמדיניות הנוכחית, הכוללת שימוש בויטמין הסינתטי בלבד במחקרים, פשוט לא נדע.
אז הנה החידה השבועית לילד:
אם כך הם פני הדברים, מדוע השימוש דווקא בתחליפים הסינתטיים נפוץ כל כך, הן במחקרים והן בתוספי התזונה? רמז: שאלו את עצמכם מה יותר רווחי – לגדל תפוזים או לסנתז מולקולה? ואז חפשו מיהם היצרנים הגדולים של הויטמינים הסינתטיים…
אז מה זה אומר לגבינו, צרכני התוספים?
חשוב שנקפיד על רכישת תוספים שמקורם מן הצומח ולא מהמעבדה.
והכי טוב? פשוט לאכול את הויטמינים. ויטמין C בכמות גבוהה תמצאו בקיווי ובתותים, ויטמין E מצוי בשפע באגוזים, אבוקדו ובשמנים צמחיים מכבישה קרה. בתיאבון!
בשנים האחרונות מתפרסמים מאות מחקרים המוכיחים שוב ושוב את התרומה הגדולה לבריאות של הירקות, הפירות, ובעיקר האגוזים שזוכים לציונים הגבוהים ביותר במניעת שורה ארוכה של מחלות. הנה מקבץ מחקרים שאספנו עבורכם.
הכותב הינו העורך המקצועי של אתר נטורופדיה – אנציקלופדיה לרפואה טבעית.
אתר נטורופדיה מרכז את הידע המקצועי, העדכני והמקיף ביותר על רפואה טבעית ועל מחקרים מדעיים המתפרסמים בנושא ברחבי העולם.
ביג לייק, אכן אתר נטורופידה אתר חשוב
התזונה הטבעונית היא המפתח לבריאות שלך.
תודה על הכתבה המעניינת. איך יודעים אם תוסף מסויים הוא ממקור צמחי או שהוא סינתטי, האם יש סימון מוסכם כלשהו?
יש בעיה מתודולגית במאמר הזה בדומה לבעיה שהכותב מתלונן עליה. הוא לא מספר לנו באיזה ויטמין C השתמשו המחקרים.
כשמדובר בחומצה אסקורבית חשוב להשתמש ב- L-Ascorbic Asid. יש מחקרים שמשתמשים במולקולה D-ascorbic Acid שהתכונות התרפויתיות שלה פחותות מהותית. אישזה סוג השתמשו במחקרים המצוטטים?
וגם, הנה מחקרים שבדקו את ההבדל בין החומר הסינטטי הנכון לבין החומר ממקור טבעי ומצאו הבדל דווקא לטובת החומר הסינטטי, או שלא מצאו הבדל כלל.
Pelletier, O. & Keith, M.O. Bioavailability of synthetic and natural ascorbic acid. Journal of the American Dietetic Association. 1974; 64: 271-275
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8505665?dopt=Abstract
ישנם סוגי קשירה נוספים "הייטקים" במהותם. לדוגמא ויטמין C ליפוזומי.
לפעמים הכותרת "טבעי" היא פשוט גימיק שיווקי והיא חסרת כל משמעות קלינית ולפעמים זהו גורם חשוב שמסייע לספיגה וליציבות של תוסף המזון.
כתבה מעניינת.
האם תוספי ויטמינים שמקורם צמחי לא מיוצרים במעבדה? מאחר שלא מומלצים תוספי מעבדה, מה ההיגיון בשימוש בוויטמינים צמחיים שגם הם מיוצרים במעבדה? רוביק
תפסיקו להפחיד אנשים.
מותר לאכול הכל הכל,
אבל במידה. הכל תלוי במינונים. כמובן שמזון לא טבעי יש לאכול פחות ופחות ואילו מזונות טבעיים יותר (וגם זה במינון נכון). ואם מישהו חושב (לפי בדיקות וכדומה) שהוא צריך תוספים, אז זה בסדר, אבל כמובן -ב-מ-י-ד-ה.
כתבה מעניינת, ועושה שכל.
שאלה לכותב המאמר – ומה דעתך לגבי כדורי פרוביוטיקה? ומה האפשרות הטבעית במקום?
למיכל מתגובה 3:
אין סימון מוסכם לעניין, צריך לקרוא את האותיות הקטנות… ויטמין C טבעי מופק למשל מפקעות ורדים, ויטמין E משמן נבט חיטה וכו'.
לגדעון מתגובה 4:
בדיוק בשביל זה הבאתי את כל המקורות למאמר בדף נפרד. הציטוטים שהבאת הם ממחקר מאוד ישן (1974 לזכרוני), ויותר חשוב, המחקרים בבני אדם בודקים את הרמה בדם בעוד שמה שחשוב ונבדק רק על חיות זו הרמה ברקמות.
לרוביק מתגובה 7:
ברור שכל התוספים מיוצרים במעבדות/מפעלים אבל עדיין למקור של הויטמין, האם הוא "נקצר" מהטבע או מסונתז יש חשיבות.
ואחרונה חביבה, אור מתגובה 9:
ראי עוד מידע כאן: https://www.naturopedia.com/supplement.asp?rId=405
למרות שיש מזונות שתומכים בפלורה, כשרוצים כמויות גדולות חייבים תוספים, אבל החיידקים אינם מסונתזים..
שבת שלום לכולם