הסוד לחיים ארוכים, תזונה בריאה ועוד מכנס אוכלים בריא כרמיאל
כנס אוכלים בריא הוא סיפור הצלחה שטייל בכל הארץ. כעת הוא התארח לראשונה בכרמיאל. בואו לקרוא על התכנים המרתקים והבריאים שהיו בכנס.
אופיר פוגל – תזונתם של האנשים הבריאים בעולם
מהי תזונתם של האנשים הבריאים ומאריכי החיים בעולם? ואיך נוכל ללמוד מהם וליישם בחיים שלנו?
אופיר פוגל הוא נטורופת, סופר, מרצה ומנחה סדנאות שכבר שנים חוקר מקומות ייחודיים בעולם המכונים "האזורים הכחולים" (blue zones) הידועים באוכלוסייה מאריכת חיים במיוחד כדי ללמוד מהו הסוד שלהם?
1. מחקרים מראים שמי שרוצה להאריך חיים – יש יותר סיכוי שאכן יאריך חיים.
2. אפשר לחיות טוב בכל גיל
3. אם נטפל בעצמנו כמו שצריך – הגוף שלנו מסוגל להגיע לגיל 100 ויותר
4. הגנים משפיעים מעט מאוד – ניתן לשנות את הביטוי שלהם על ידי אורח חיים בריא.
מה אוכלים מאריכי החיים באי אוקינאווה, יפן?
- אצות! אלו הם הירקות של הים. עשירים בנוגדי חמצון ומינרלים.
בתבשילי קטניות ומרקים, סלט וואקאמה קר, סושי - מעט מוצרי חלב, עוף ובשר – יותר דגים
- דגנים – אורז, כוסמת, מעט מאוד חיטה
- קטניות : כל יום או פעמיים ביום, ביפן הקטניה היא סויה כמו בטופו (חשוב שיהיה אורגני שלא עבר הנדסה גנטית), אדממה – פולי הסויה הירוקים, חטיף נהדר. שאלו את עצמכם מידי יום – איפה הקטנייה שלי?
- מרק מיסו – מיסו הוא מוצר מותסס מדגנים וסויה והיפנים נוהגים לאכול אוכלים אותו דווקא בבוקר.
- בטטה סגולה – הירק הייחודי של אוקינאווה. היא עשירה בנוגדי חמצון, בעלת ערך גליקמי נמוך, מאוד מזינה ומשביעה, ניתן למצוא גם בישראל .
- מעט מאוד שמן – באוקינאווה משתמשים במעט מאוד שימוש בשמן בבישול – בעיקר אידוי והקפצה קצרה.
השמן הנפוץ הוא שמן לפתית בכבישה קרה – בישראל ניתן למצוא שמן לפתית בחנויות טבע וגם ניתן להשתמש בשמן זית איכותי בכמות קטנה, המטרה להתייחס לשמן כאל תיבול ולא כחלק מהבישול. - תה ירוק – בשילוב עם פרחי יסמין – עשיר בנוגדי חמצון .
- אומאמי – תושבי אוקינאווה משלבים גם את הטעם החמישי "אומאמי" בארוחות – נותן יותר תיאבון בריא יחד עם שובע בריא.
קיים ב: פטריות שיטאקה מיובשות, רוטב סויה, דגים מיובשים, תה ירוק, אצת קומבו וגם בירקות כמו עגבניות ופלפל. - מנות קטנות: הארוחה מאוד אסטטית ומגוונת עם אצות, ירקות, קטניה, דגנים, דגים.
מה אוכלים מאריכי החיים באי סרדיניה, יוון?
תזונה ים תיכונית קלאסית עם מספר שינויים:
1. בסרדיניה אוכלים סרדינים? לא ..בצורה מפתיעה לא אוכלים שם הרבה דגים בכלל .
2. מעט מאוד שמן זית- הכמות הקטנה מייחדת אותם משאר יוון.
3. דגנים: חיטת דורום, גריסים (שעורה) – הגריסים נהדרים לאיזון רמות סוכר, מכילים את המינרל כרום שתורם לאיזון סוכר.
- 4. קטניות: פול וחומוס, מידי יום.
- 5. יין איכותי – בשם מקאו, עשיר במיוחד בנוגדי חמצון
- 6. גבינות ביתיות – מעיזים רועות עשב
- 7. אכילה של מגוון מנות קטנות – ארוחות איטיות עם מנות קטנות כמו: מרק מינסטרונה, ארטישוק מוחמץ, ירקות כבושים פרוביוטיים, קינוחים על בסיס פירות, שקדים ודבש.
- 8. סגנון האכילה – בנחת, בשלווה, עם הרבה כבוד לאוכל.
לסיכום תזונתם של האנשים הבריאים בעולם: מנות קטנות, הרבה מזון מהצומח, קטניות כל יום, דגנים איכותיים, מעט מאוד שמן איכותי, מעט מאוד מוצרי חלב איכותיים עם אחוזי שומן גבוהים טבעיים, מעט ביצים של תרנגולות אוכלות עשב, מעט מאוד בשר ורק סביב אירועים מיוחדים.
אין מוצרי "דיאט", לחם קל – אוכלים אוכל אמיתי. יש הרבה כבוד לאוכל ובמיוחד לאנשים היושבים סביב השולחן.
ד"ר אורי מאיר צ'יזיק – מיהם חיידקי המעיים ואיך הם קשורים לתזונה שלנו?
ד"ר צ'יזיק הוא מומחה להיסטוריה של התזונה ופועל לקרב אותנו מחדש אל האוכל האמיתי שעם הזמן התרחקנו ממנו.
חיידקים נמצאים בכל מקום וחיוניים להרבה תפקודים שלנו, בלי חיידקים לא היו לנו חיים.
איך אנו פוגעים בפלורת החיידקים שלנו?
1. חיידקי תעלת הלידה – כשתינוק עובר בתעלת הלידה הוא נשטף בנוזלים הוגינליים של האם וגם בולע מעט מהם ובכך מקבל את המערך החיידקי של האם אשר חשוב לבניית המערך החיידקי שלו עד גיל שנתיים.
בשנים האחרונות עולה שכיחות של ניתוחים קיסריים בהזמנה (כלומר לא מתוך צורך רפואי) ומחקרים מראים שבתינוקות אלו עולה הסיכון להתפתחות אלרגיות ומחלות אוטואימוניות.
2. המעטה הלבן (ורניקס)- תינוקות נולדים עם מעטה לבן על גופם. חוקרים מעריכים שאלו סיבים מיוחדים שמפתים חיידקים מהאוויר להגיע לעורו של התינוק.
3. מזון סטרילי – כיום אנו אוכלים אוכל סטרילי שעבר שטיפה (פעמים רבות בכלור) בניגוד לעבר שקטפנו ואכלנו ישירות מהאדמה.
- 4. סיבים תזונתיים – סיבים "פרה ביוטיים" המאכילים את חיידקי המעיים נמצאים בקטניות, ירקות, פירות, דגנים מלאים. רוב הילדים היום אוכלים אוכל "לבן" נטול סיבים.
- 5. חומרים בתעשיית המזון – משפיעים לרעה על אוכלוסיית החיידקים שלנו, כל מיני חומרים המסייעים לייצור המזון המתועש, גם כאלו שלא רשומים בהכרח ברשימת הרכיבים.
- 6. חיים סטריליים מידי – גידול ילדים באווירה סטרילית: שימוש בחומרי כביסה, כלור, מגבונים אנטי בקטריאליים, סבון אנטי בקטריאלי, ובנוסף יש פחות הרגלים שהיו פעם כמו לשחק בבוץ, לשטוף כלים ביד ולא במדיח כלים. נוצרת סביבה עם מעט חיידקים והם נחוצים לנו.
ד"ר צ'יזיק מציע לעשות ניסוי – להתקלח רק עם מים! ובדקו האם מישהו שם לב שלא השתמשתם בסבון. - 7. אנטיביוטיקה – טובה ונחוצה למצבים קיצוניים. כיום רוב האנטיביוטיקה ניתנת למניעה ובצורה רחבת היקף ולא ספציפית לסוג החיידק . הנזק של לקיחת אנטיביוטיקה נמשך לפחות לארבע שנים קדימה, ללא קשר אם לקחנו פרוביוטיקה או לא.
- סוגי החיידקים – לא משנה איזה חיידק יש לנו, מה שמעניין זה המגוון.
ככל שיש לנו יותר סוגים אנו נהיה יותר בריאים. האנטיביוטיקה פוגעת במגוון.התססה
המזון המותסס הוא לא פרו- ביוטיקה כפי שנהוג לחשוב אלא פרה – ביוטיקה כלומר הוא המזון של החיידקים שלנו.
מזונות מותססים שקיימים לאורך ההיסטוריה : לחם מחמצת, האינג'רה האתיופית מטף, הפומפרניקל משיפון בצפון אירופה, מיסו וסויה, מלפפונים כבושים, כרוב כבוש, יוגורט, יין.
מטרות ההתססה:
1. דרך לשימור מזון
2. דרך לקבל יותר ערכים תזונתיים מדגנים וקטניות יבשים : הנבטה או התססה.
חיידקי ההתססה הם חיידקי חומצה לקטית : לקטובצילוסים.
כדאי לחזור למסורות ההתססה ולהכין בבית מזונות מותססים, הכי קל להכין זה כרוב כבוש ביתי (יש מתכון באתר של אורי מאיר צ'יזיק).
דורון שפר – ממחלה להחלמה
דורון שפר הוא שחקן כדורסל לשעבר, מרצה, מנחה סדנאות ומאמן אישי
ביום בהיר אחד התבשר דורון כי הוא חולה בסרטן. דורון בחר לקחת את המחלה כהזדמנות לצמיחה אישית וחולק את תובנותיו:
- 1. לקחת אחריות: לאחר ההלם הראשוני לקחת אחריות על המצב. לראות בגידול / במחלה הזדמנות לקחת אחריות אחרת הגידול יחזור בצורה אחרת. כמו בעץ – ללכת לשורש ולא רק לענפים.
- 2. תזונה: לקחת אחריות על נושא התזונה.
ראשי תיבות של המילה מאכל:
מה אני אוכל: אוכל אורגני, אוכל נטול סבל וצער בעלי חיים – לתת תשומת לב לנושא האוכל.
איך אני אוכל: אכילה שלווה, איטית
כמה אני אוכל: לאכול במידה, לפי רעב ושובע, לפי הרמב"ם עדיף מעט אוכל לא בריא מהרבה אוכל בריא.
למה אני אוכל: לשים לב לאכילה רגשית או חברתית
כשעושים שינויי תזונתי, דורון ממליץ לשים לב לעשות זאת באיטיות ובהדרגה, כדי לא לגרום לתחושת מתח .
3. הפחתת רעלים סביבתיים: בגדים סינטטיים, כימיקלים בשימוש יומיומי כמו מוצרי קוסמטיקה, ניידים, טלויזיה (קרינה)
- 4. פעילות גופנית: הזעה בריאה, יוגה, ריצה
- 5. טבע: לצאת לטבע, לים, לטיולים
- 6. להוקיר תודה: על כל מה שיש לנו ולא מובן מאליו
- 7. ניקוי רגשות שליליים: השתדלות להתמקד בשמחה ובטוב
- 8. ניקוי טראומות עבר: לנסות לשחרר את מה שתוקע אותנו בחיים
- 9. תפילה ואמונה: למצוא אפשרות קלה ומהירה לפריקת הקשיים ולתקווה
להמשך. באותה מידה גם מטפל קשוב או חברים טובים יתנו את המענה של
לפרוק רגשות החוצה. - 10. השתדלות – אי אפשר לדעת כמה זמן נחיה אך מה שכן בשליטה שלנו זה
לעשות שהזמן הזה יהיה הכי טוב ואיכותי שאפשר. - 11. להודות ולהוסיף – מצד אחד להודות על מה שיש, מצד שני תמיד לשאוף
לשפר ולהוסיף. לנסות למצוא את האיזון והחיבור בין שני הכוחות האלו. - 12. כל יום לבחור מחדש – לבחון בכל פעם האם ההרגלים שלנו עדיין נכונים
לנו: את העבודה שלנו, את הזוגיות שלנו, את כל מה שמובן מאליו. תמיד
להעריך ואם צריך לחדש את מה שכבר לא משרת אותנו. לא לפחד משינוי
והתחדשות.
אלירן דה מאיו – מתי, איך, כמה ומה לאכול – כל מה ששכחו ללמד אותנו ולא ידענו לשאול
אלירן דה מאיו הוא נטורופת, מייסד הבית לבריאות והתכנסות ובהרצאה שלו הוא בחן – מהו אוכל מזין?
מזון מלא, מגוון, מועשר מטבעו בכל מה שהגוף צריך.
בנוסף, קיים קשר בין צריכת מזון שאכילתו לא פוגעת בבעלי חיים או בבני אדם וגם לא פוגעת באיכות הסביבה – לסיכוי שהוא גם יהיה יותר מזין עבורנו.
שאלות ומיתוסים בתזונה בריאה:
- אוכל מבושל או raw food? מומלץ לאכול גם אוכל מבושל במידה. הבישול צריך להיות קל (כמו אידוי קצר או הקפצה)ולא ארוך מידי, כמובן לפי סוג המזון ובכך להפיק ממנו יותר תועלת.
אוכל מבושל במידה מאפשר להרבה אנשים להתמיד בתזונה בריאה לאורך זמן מאשר דיאטה קיצונית שלא מחזיקה מעמד. - פירות או דגנים? פירות מצוינים לבריאות אין ספק, אך גם דגנים. בארוחת דגנים נוכל לקבל חומרי תזונה כמו מינרלים שונים שלא נוכל לקבל רק מפירות.
- ירקות או קטניות? לא לוותר על הקטניות! סלט מומלץ פעם או פעמיים ביום אך לא במקום הקטניות. אין תחליף לריכוז רכיבי התזונה שבקטניות. אם נאכל יותר מידי ירקות על חשבון מאכלים אחרים נחסיר מהגוף רכיבים חשובים וגם נהיה לא מסופקים ורעבים.
- אגוזים או שמן קוקוס? מגוון אגוזים טבעיים עדיף על שמן קוקוס. שומן הקוקוס לא הכרחי עבור הגוף כמו זה שקיים באגוזים השונים. מידי פעם שמן קוקוס זה בסדר גמור אך לא על חשבון האגוזים.
- גרעינים או שמן זית? ברגע שהזיתים הפכו לשמן, הוא כבר לא מזון מלא. מעט שמן איכותי כתיבול מועט זה נהדר, אך לא כמקור להזנה בהשוואה למזון מלא מטבעו.
סלט בנפרד מאבוקדו? דווקא כדאי לשלב בין אבוקדו (שומן) לירקות. שילוב מזונות מסוימים יחד יאפשר ספיגה טובה ושובע מתמשך.
איכות המזון
יקר זה איכותי? לא דווקא היקר ביותר הוא הטוב ביותר, יש דגנים וקטניות שהם זולים אך מזינים ביותר.
מזון אורגני "עייף" או מזון מרוסס שנראה טוב? להסתכל האם הירקות בעלי טעם טוב, בשלים ונראים טוב, אם לא – לא נקבל מהם את הערכים התזונתיים שרצינו לקבל. אם אנו לא מוצאים ירקות אורגניים באיכות טובה, עדיף מידי פעם לקנות ירקות איכותיים גם אם מעט מרוססים.
מלח: בכל כמות לא הכרחי לגוף שלנו. גם לא מלח יקר מחנויות טבע. את כל המינרלים החשובים אנו יכולים לקבל ממזון טבעי ואין לנו צורך במלח.
אם נקפיד על מזון איכותי שגדל בתנאים אופטימליים – יהיה לאוכל טעם נפלא גם ללא מלח.
אם הירקות והפירות לא טעימים – סימן שאין בו את רכיבי התזונה שהיו יכולים להיות בו.
לחם עם אגוזים מומלץ? לא, למרות התדמית הבריאה. קליית האגוזים מחמצנת את השומנים הטבעיים באגוזים. עדיף לחם ללא זרעים ואגוזים.
הנבטה: מומלץ להנביט גם את הדגנים וגם את הקטניות. מגדיל מאוד את כמות רכיבי התזונה ומקל על העיכול והספיגה.
התססה: מומלצת מאוד. עוזרת לגוף לספוג את המזון בארוחה.
גיוון: סוד התזונה הבריאה. תמיד לגוון, לא להישאר רק עם סוג מזון אחד. לצרוך מכל קבוצות המזון.
צום לסירוגין: אם אנו אוכלים מזון איכותי, לא צריך לאכול בלי הפסקה. דווקא דילוג על ארוחה יאפשר לגוף לספוג טוב יותר את הארוחה הבאה. לא לאכול בכוח, לתת למערכת העיכול לנוח.
להקשיב לשעון הביולוגי: לאכול מבוקר עד שקיעה. לא לאכול בשעות החושך. מובטחת ספיגה טובה יותר. לפני השינה כדאי לנוח מאכילה על מנת לאפשר למערכות אחרות (כמו מערכת החיסון) לעבוד היטב.
כמויות: לאכול במידה ולא בהגזמה.
תנועה והזנת הנפש: חשובים לא פחות מאכילה בריאה.
ג'ון ג'ייקובס – זה לא מה שאתה אוכל – זה מה שאוכל אותך, נגמלים מאכילה רגשית
ג'ון ג'ייקובס עוסקת בטיפול רגשי ופרחי באך והיא שואלת – האם אכילה עוזרת לווסת רגשות?
בהיבט הביוכימי – כן. סוכרים ופחמימות ( ריקות בעיקר כמו שוקולד) גורמים להפרשת חומרים גורמי עונג.
הכימיקלים הללו גם תורמים להורדת רמות סטרס.
אך במקביל עדויות של נחקרים מעידות כי אותם מאכלים גם גורמים להרגשה רעה: כעס עצמי, אכזבה.
בשורה התחתונה: מזונות מנחמים תורמים מעט מאוד לשיפור ההרגשה.
מחקר מצא כי לאנשים שיש להם זיכרונות של קשרים טובים וחזקים מהילדות – יש יותר נטייה לאכול כשמרגישים רגשות רעים ובפרט מצבי בדידות כי המזון הזכיר להם סיטואציות נעימות מהעבר.
1. מתוך המחקר ניתן לקחת פתרון – במקום לאכול על מנת להיזכר בסיטואציה נעימה, אפשר למצוא התנהגות חלופית שעדיין תעורר את אותו זיכרון של רגש נעים.
2. גוף האדם היא מערכת פתוחה – אנו קולטים (input) מזון וגם רגשות מהסביבה ופולטים(output) החוצה מה שלא התעכל , מזון ורגשות.
אנו כמו כוס שמתמלאת באוכל ומצבים רגשיים – אם הכוס עולה על גדותיה, יש 2 אפשרויות:
א. המערכת קורסת (מחלה קשה או מוות)
ב. המערכת מתארגנת מחדש
מה קורה כשאנו כבר מגיעים לקצה, כשהכוס מלאה מידי:
1. זריקה החוצה של עודפי אנרגיה: כשמה שנקלט עולה על מה שיוצא החוצה, אנשים מגבירים את ההוצאה:
למשל על ידי התפרצויות חסרות פרופורציה ללא קשר לסיטואציה, ספורט מוגזם, התמכרויות.
2. חסימת קליטה של אנרגיה נוספת : כניסה לדיכאון ופיתוח מחלות, מה שגורם לפחות אינטראקציות חברתיות, ירידה בתיאבון. האנרגיה שנכנסת מצטמצמת.
בעצם הדיכאון הוא לא המחלה אלא רק דרך הגנה של האדם בהתמודדות עם בעיה אחרת.
3. הסחות דעת מהבעיה המקורית: אכילת יתר, סמים, אלכוהול, טלוויזיה ועוד.
האוכל מהווה תחליף כפתרון לאתגרים רגשיים בעיקר בבעיות של:
– ביטחון עצמי, דימוי עצמי, אסרטיביות, היכולת להגיד "לא", לתפוס מקום
בעולם, להציב עמדה, לשים גבולות.
– דרך התמודדות עם טראומות בעיקר של תקיפה מינית.
– צורך בקרקוע, לאנשים ש"מרחפים"
– "הליצן העצוב" : נחמד לכולם, מבחוץ שמח ומצחיק את כולם אך הכאב בפנים
– שכר ועונש: כשעושים משהו שאנו לא שלמים איתו, אנו מאמינים שמגיע לנו להיענש, אם לא מקבלים עונש מבחוץ אנו מענישים את עצמינו (אמונה שאנו לא ראויים שיהיה לנו טוב, לא מגיע לנו ליהנות)
כשמזהים נכון את הסיבה הרגשית, ניתן לטפל בה ובכך משתחרר הצורך לאכילת יתר.
חשוב להבין: אכילה רגשית היא רק מנגנון ההגנה, היא לא הבעיה המרכזית.
לכן, הדרך היחידה להתמודד עם אכילה רגשית היא להצליח לווסת את הרגשות ולהתמודד איתם בדרך שאינה מערבת אוכל.
באכילה רגשית אנו בעצם מזיקים לעצמינו, כי אוכל לא נועד לתת לנו ביטחון עצמי ולא נועד לעזור לנו להגיד "לא"..
לכן הוא לעולם לא יוכל באמת לתת לנו את המענה.
קיימים 2 אתגרים עיקריים בדרך להתמודדות בריאה עם אכילה רגשית:
- 1. אנו מתוכנתים לקשר אוכל לרגשות חיוביים:
הנקה/האכלה וחיבוק של אמא/אבא
"תירגעי ואני אתן לך ממתק"
"תהיה ילד טוב ותקבל שוקולד"
אירועים תרבותיים וחברתיים שהם סביב אוכל
יש הבדל בין לאכול באירועים לבין לפתור את הרגש באמצעות אוכל - 2. התייחסות רק לתזונה ולא להתמודדות הרגשית
חייבים שתהיה מודעות לרגשות שלנו –
האם אנו יכולים בכל רגע ביום לעצור ולומר איך אנחנו מרגישים?
"מה שאמרו לי פגע בי"
"אני נרגשת"
" אני עצוב"
השלב הבא הוא, קבלת הרגשות.
- אין רגשות טובים או רעים, יש רגשות נעימים ולא נעימים.
- לא לשפוט את הרגש. מה שאני מרגיש – זה מה שאני מרגיש!
- קבלו את הרגשות שלכם: ככל שתקבלו אותם יותר, כך פחות תזדקקו להדחיק אותם.
- תנו לעצמכם להרגיש לגיטימציה לרגשותיכם.
- הדרך הכי טובה לפרוק אנרגיה מהגוף – זה פעילות גופנית.
- זוזו – הגוף חייב תנועה! לא חייבים חדר כושר. מצאו דרך שנעימה לכם.
להזיז את הגוף ולהזיע. - תנועות הפריקה הטובות ביותר הן בעיטה כמו עם שק אגרוף.
- הביעו: אפילו עם אדם אחד בעולם שאיתו אתם יכולים להביע את רגשותיכם.
- אל תגיעו לסף: קחו אחריות על מה שאתם מרגישים. תדאגו לא להגיע לסף.
- תעצרו ותנוחו אם אתם עייפים. קחו את הכלב לטיול. הקשיבו למוזיקה. נקטו עמדה. תדאגו לצרכים שלכם. אל תאפשרו שיפגעו בכם. מי שמנהל את המצב זה אתם. ואם קשה לבד, מצאו מי שיעזור לכם בכך.
- תעדוף: מה יותר חשוב להיות רזה או לאכול את העוגה. לעצור רגע ולדמיין. מצאו סיבה מאוד שווה ואישית למה כדאי לכם להתגבר על אכילה רגשית.
- תכנון: אל תשאירו דברים ליד המקרה, קחו אתכם מזון ובשלו בבית.
- חבר להתמודדות: מצאו חבר שיתמודד אתכם יחד. זכרו- האכילה הרגשית היא לא הסיבה, היא הסימפטום.
את הכנס סיקרה מיטל קלרפלד – נטורופתית, מטפלת בתזונה ופרחי באך, מנחת סדנאות "ניקוי רעלים כאורח חיים" להרזיה ובריאות.