המשימה לשנה החדשה: לאכול פחות סוכר
המשימה לשנה החדשה: לאכול פחות סוכר. צילום: pexels
אם נשאל באופן אקראי עשרה אנשים: "האם אתה מכור למזון סוכרי?" אני מעריך שרובם ישללו את הרעיון הזה.
גם אני שללתי אותו לפני הגמילה, אבל ימים הראו שאני מכור בלי שידעתי, וזו גם הייתה הסיבה להכחשה שלי.
למה מכורים מכחישים? יש לכך שתי סיבות עיקריות:
מכורים מרגישים תמיד שהם צורכים פחות מכפי שהם צורכים בפועל.
במחקרים שונים שנערכו, ובהם תצפיות על אנשים הצורכים אלכוהול, עלה כי יש פער ניכר בין הכמות שנצרכה לבין הכמות שהעריכו השותים.
הכחשה, הדחקה, תקראו לזה איך שתרצו.
בפועל אנשים שעושים לא טוב לעצמם יודעים את זה ולכן נוהגים להעלים ראיות (גם מעצמם).
מזון סוכרי נתפס כאוכל בטעם מתוק.
אולם זה נובע מחוסר מידע ומהעלמת ראיות של יצרני המזון.
מזון סוכרי הוא כל מזון שגורם לזינוק של אינסולין.
רק בשנים האחרונות נמצא שזה המהלך שגורם להשמנה (ולא קלוריות) ובמקרים של עומס יתר, גם לסוכרת.
הילדים, למשל, מקבלים סוכרים ממקורות שנראים לנו בטוחים מבחינה תזונתית, ושאנחנו כלל לא מעלים על דעתנו כי הם מכילים סוכר.
רק להמחשה, בואו נבחן:
כמה מזון סוכרי (מ"ס) צורך ביום ממוצע ילד בבית ספר יסודי?
בוקר
שוקו (מ"ס), קורנפלקס (מ"ס) או עוגיות (מ"ס), לחמנייה (מ"ס) עם שוקולד/פסטרמה (מ"ס)
צוהריים
פתיתים/פסטה/אורז/קוסקוס (מ"ס), בשר וירקות מבושלים
אחה"צ
חטיפים (מ"ס)
ערב
חביתה, סלט, גבינות וחטיף (מ"ס)
מכאן נוכל להבין מדוע השמנת ילדים הופכת למגיפה של ממש.
הילדים שלנו אוכלים סוכר מהרגע שהם קמים בבוקר עד הרגע שהם הולכים לישון. צילום: pixabay
איך קרה שאנחנו צורכים כל כך הרבה מזון סוכרי?
במהלך חיפוש מידע בעשרות מאמרים וכתבות הגיעו המומחים למסקנה פשוטה: "ההשמנה עוזרת למערכות רבות להרוויח.
חוץ מתעשיית המזון, גם תעשיית התרופות מרוויחה מתופעות הלוואי של ההשמנה.
זה אומנם נשמע כמעט פרנואידי, אבל חוץ מאיתנו, כולם מרוויחים מאנשים שמנים.
תעשיית המזון מוסיפה סוכר לכל מוצר מזון מעובד, גם לאלו שאינם מתוקים ושאין שום הצדקה הגיונית לתכולת הסוכר בהם.
למשל, דגני בוקר עמוסים בסוכר מעובד בצורה חריגה, אך התעשייה כותבת על העטיפה רק את מה שישכנע את הצרכנים לקנות.
אז כתוב דגנים מלאים, אבל זה מכיל גם חומרים משמרים, צבעי מאכל וכמויות של סוכר.
חברות הפרסום משכנעות אותנו לקנות לילדים שלנו דגני בוקר, ורובנו נופלים בפח כי זה נוח, קל, מתוק, מפתה וטעים לנו. אבל זה פשוט לא בריא!"
למאמרים נוספים בנושא נזקי הסוכר:
כולנו מכורים לסוכר
מומחים שונים אוחזים בדעה אחידה שהבעיה המרכזית היא שכולנו התמכרנו לסוכר, והתעשייה משתמשת בהתמכרות הזו כדי להרוויח על חשבוננו.
מחקרים על חולדות הוכיחו שהמזון הסוכרי פועל על מרכז התגמול במוח באופן זהה לסמים כמו קוקאין.
אותו מרכז מייצר תלות ומפתח סיפוק ותחושה טובה עם צריכת המזון הסוכרי.
ממש כמו התלות בסם, אנחנו נאלצים לצרוך יותר ויותר סוכר כדי להרגיש טוב יותר.
התמכרות לסוכר היא התמכרות לכל דבר. צילום: pexels
כשמתרגלים למזון סוכרי זה כמו כדור שלג.
הגוף מחכה בשעה הזו לסוכר וכל מערכות הגוף מתכוננות לקלוט סוכר, וכשהגוף לא מקבל את מנת הסוכר שציפה לה, נדמה לנו שאנחנו רעבים.
כלומר, תחושת העונג שאתם מרגישים כשאתם חוטפים חטיף או לוקחים משהו מתוק ליד הקפה אחרי ארוחת פחמימות היא לא עונג אלא הקלה ממצוקה של התלות בחומר החסר.
ככל שעובר יותר זמן בלי שהכנסתם מזון סוכרי לגוף, כך תגלו סימפטומים של "קריז" שיזכיר לכם שאתם חייבים משהו, חסר לכם משהו למרות שאתם שבעים, תרגישו שמשעמם לכם בפה למרות שאתם מגלים עניין בסרט.
תחושת החוסר היא זו שמייצרת צריכה שלא באמת מעלימה את החוסר, ולכן משאירה אתכם רעבים תמידית.
התמכרות למתוק או לפחמימות דומה לכל התמכרות אחרת (עישון, אלכוהול, קפאין וכו').
היא לא נעלמת עם הזמן, אלא רק משתרשת ומתעצמת, ונהיית גורם דומיננטי ושכיח בין הגורמים להשמנת יתר.
בניגוד להתמכרויות אחרות, שבהן ניתן להתנתק לגמרי מהחומר הממכר, אין אפשרות להוציא לחלוטין את המזון הסוכרי מהתפריט כי הוא נעשה מרכיב דומיננטי באורח החיים שלנו ונמצא בכל מקום.
אולם מה שכן אפשר לעשות הוא לנתק לחלוטין את התלות הרגשית שלנו במזונות הסוכריים.
רוצים לשמוע איך עושים את זה?
יגאל רווה יעביר הרצאה בנושא: "אכילה רגשית – איך לצאת מהפלונטר?" בתאריך ה-24.11.2022 במסגרת כנס אוכלים בריא 13.
לגולשי EatWell כרטיס להרצאה ב-40 ש"ח בלבד, במקום 50 ש"ח.
למימוש ההטבה כנסו לאוכלים בריא 13 והקלידו בעת הזמנת הכרטיסים את קוד הקופון: 1313
ניתן להזמין כרטיסים גם בקופת תיאטרון גבעתיים: 03-7325340 (שעות פעילות: ימי א'- ה' 09:00-18:00).
