גויאבה - מסע אל הילדות

צילום: pixabay

אני מאמינה שבכל אחד חבוי זיכרון ילדות שמערב טעם או ריח של פרי מסוים שמתעורר אחת לשנה עם הבשלתו ומציף את דמיונו בגעגועי ילדות רחוקה. לשמחתי הרבה, טרם הומצאה שיטה יעילה לשמר את טריותם של פירות קיץ מסוימים לאורך השנה, ותודו שטוב שכך, הבשלתם אחת לשנה מאפשרת  את הזמן הראוי להתגעגע  ולקבל אותם בכמיהה, גם אם הבשלתם תהא רק לזמן קצר כדוגמת המשמש, הם תמיד יהוו תזכורת שיש ליהנות מהם לפני שייעלמו. הבשלת פירות בעונות מסוימות מאפשרות לנו לאכול מגוון רחב שלהם לאורך כל השנה וליהנות מקשת של ויטמינים, מינרלים, סיבים ובעיקר נוגדי חמצון שכה חיוניים בתהליכי תיקון התא ובמניעת מחלות והאטת תהליך ההזדקנות. באורח פלא, לעיתים הבשלתם מותאמת לצורכי הגוף באותה עונה כדוגמת פירות הדר,  תות שדה ואחרים שמכילים רמה גבוה של ויטמין C והבשלתם בסתיו ובחורף תורמת לחיזוק מערכת החיסון.

פרי נוסף שמכיל רמה גבוה של ויטמין C לצד נוטריינטים חשובים אחרים  ומציף בי זיכרונות ילדות הוא לא אחר מאשר ה- גויאבה.
גואיבות מקטיף ראשון כבר נראות בשווקים, וכפי ששמעתם אולי בעבר, זה אחד הפירות שעליו אין קונצנזוס, או שאוהבים או שמתעבים אותו בגלל ריחו וטעמו העז, אך מי שנמנה בין אוהביו ישמח להציבו במקום מרכזי בבית או במקרר כדי שיקשט ויפיץ את ניחוחו המיוחד.

הגויאבה היא ללא ספק  אחד הפירות האהובים עליי. הפרי מחזיר אותי לשלהי קיץ טרום תקופת החגים, עשרות שנים אחורה, לריחות ולטעמי ילדות שחוויתי עם משפחתי (אבא, אמא וחמישה ילדים). אני זוכרת  בבירור את ההתארגנות בימי הקיץ ובפרט בימי שבת בבוקר ברגע שהוכרז שהמשפחה הולכת לים. אבי נהג להכין את הצידנית ולהעמיס בה מכל טוב,  לארגן את הציוד הנדרש לבילוי יום שלם בחוף הים. אמי הייתה אמונה על הכנת הכריכים, שאיכשהו תמיד קלעו במדויק לטעמו של כל אחד ואחת. את הדרך מקרית מוצקין לחוף הים בקרית חיים עשינו כמובן בהליכה בתואנה שזה טוב לבריאות, אך בעצם לא הייתה לנו מכונית באותה תקופה. אני זוכרת שלאורך הדרך הגיחו מגינות הבתים ענפים של עצי גויאבה. כל בית פרטי באותה תקופה התהדר והתבשם לפחות בעץ גויאבה אחד בגינתו, ובהעדר חומה גבוהה, כפי שרואים היום ברוב הבתים הפרטיים, הספיקה רק הושטת יד והפרי הצהוב והבשל צנח  כאילו ביקש להשתחרר לחופשי.

להתאהב בגויאבה

הגויאבה מכילה כמות עצומה של ויטמין C (228 מ"ג לעומת  53 מ"ג בתפוז ל-100 גר') וכן ויטמיני E, B, A, K , סידן, זרחן, מגנזיום, סלניום, אבץ, אשלגן, ברזל ומינרלים נוספים, והיא אחד מהפירות העשירים בנוגדי חמצון וסיבים תזונתיים.  בדומה לתמרים הגויאבה מכילה2.6 % חלבון לעומת 1.4% חלבון במשמש, היא מצוינת לתהליכי הרזיה שכן היא מכילה רק 68 קלוריות ל-100 גר'
מייחסים לגויאבה סגולות רפואיות שכן היא  נוגדת חמצון בזכות רמות גבוהות של ליקופן ובטא קרוטן וכן בזכות הוויטמינים והמינרלים שצוינו לעיל, היא קוטלת חיידקים, מונעת היצמדות של חיידקים לדופן המעי, נוגדת עווית ומרפה שריר חלק.
הגויאבה טובה לשימושים רבים במטבח החל מהכנת ריבה וכלה בשייק פירות (מצ"ב מתכון), תוספת לסלט ירקות ותוספת למוזלי או לדייסה, ויכולה להוות תחליף לרוטב עגבניות בקרב אנשים הרגישים לחומציות העגבנייה. הפרי בעיקר נאכל בשלמותו, וכדי לשמור על ערכיו התזונתיים רצוי לאכול אותו טרי וסמוך לזמן הקטיף.

כיצד נזהה גויאבה בשלה ומתוקה?

לחפש את הגויאבות הצהובות שנראות מבריקות מעט מבחוץ עם כמה שפחות חבלות, סדקים חורים וכו'.  לחוש בנגיעה את בשלות הפרי שלא יהיה רך או קשה מידי ושתהיה בו מוצקות של טריות.  להריח את הפרי, ניחוח מתקתק יעיד על מתיקותו. קיימים סוגים שונים של עצי גואיבה בצורות ובצבעים שונים, ירוק, אדום, ורוד, צהוב ולבן.  חלק מעצי הגויאבה בעלי טעם וריח חזקים במיוחד גורמים לסלידה מהם, אך יש גם סוגי גויאבה בעלי ריח עדין ואנמי שיכולים להתאים  לרגישים לריחות.

שייק גויאבה

הכנת שייקים מגויאבות יכולה להיות מלאכה מורכבת שכן יש להסיר את הזרעים מהפרי, אך גם אם מצליחים לטחון אותם בבלנדר מקצועי בשלמותם עדיין יורגשו הזרעים ויפגמו בחוויית השתייה. בעת הסרת הזרעים, בעזרת כפית בתנועת סיבוב, לעיתים חלק ניכר מהגויאבה מתבזבז מה שמשאיר רק את השוליים, אך  גם עם המעט שנותר התוצאה שווה את המאמץ.
הגויאבה משתלבת טוב עם פירות טרופיים אחרים כמו אננס, קוקוס, מנגו, בננה. מי שאוהב להוסיף לשייק  עלים ירוקים טוב שיבחר בעדינים כמו תרד וחסה כדי לא להכניע את טעמה העדין של הגויאבה.

מתכון לשייק גויאבה:

1 גויאבה  ( בשלה ללא הגרעינים)
1 בננה בשלה
4 עלי חסה
כוס עלי תרד
מחית מ-2 תמרים
1 כפית שקדיה
5 קוביות קרח
מים

הכנה:
לטחון את המרכיבים במעבד מזון ולהוסיף מים לפי רמת סמיכות רצויה.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו