ארוחת החג בראי האיור-וודה
ארוחת החג בראי האיור-וודה
אין כמו ארוחת החג, החרוסת, הגפילטע-פיש, המרק עם הקיינדלך, ולאחריהם כמה מנות עיקריות עם בשר בקר, עוף והודו, תבשילי ירקות למיניהם, פשטידות של מצות, ואז הקינוחים… הו, הקינוחים..
.
אז איך ניתן בכל זאת לשמור על השפיות בכל הקשור לאכילה בארוחת החג, ולסיימה מבלי לחוש מפוצצים? התשובה הרלוונטית, לדעתי, עוסקת פחות ב- מה אוכלים, אלא יותר ב- כמה אוכלים, וגם קצת ב- איך…
על פי גישת האיור-וודה ישנם מספר כללים חשובים בכל הנוגע לאכילה. בכוחם של כללים אלה לסייע לנו לקום מהשולחן כשאנו עדיין מסוגלים להשאיר את החגורה הדוקה למכנסיים כפי שבאנו אתה.
ראשית נתייחס לשאלה – איך לאכול?
בספרות הקלאסית האיור-וודית, כמו למשל בספרו של "צ'אראקה סמהיטה", מושם דגש רב על הדרך הנכונה לאכילה (מדובר בספר גם על המזון עצמו, אבל זה למאמר אחר). חשוב שהאכילה תעשה באווירה נעימה, עם אנשים שאנחנו מרגישים בנוח אתם (טוב, לא עם כולם אנחנו מרגישים בנוח אבל לפחות אחד או שניים ליד השולחן בודאי ידידותיים לסביבה). על השולחן להיות ערוך בצורה מצודדת – נרות דולקים, כלים יפים וכד'. עלינו ליצור בסיס נכון שיאפשר לנו לאכול בנחת, ולעכל את המזון בצורה טובה.
שנית נתייחס לשאלה – כמה לאכול?
כעת אנו נוגעים ב- "עקב אכילס" של ארוחת החג – הכמויות. על פי האיור-וודה רצוי לאכול עד כדי מחצית מתכולת הקיבה דברים מוצקים יותר, רבע מתכולת הקיבה להשאיר לנוזלים, ועוד רבע לאוויר וגזים שנוצרים תוך כדי האכילה. איך יודעים כיצד לחשב את הנפחים? פשוט! – יש לקום מהשולחן כשמרגישים שאפשר היה לאכול עוד משהו (לא מפוצצים). כלל זה הינו חשוב ביותר, וכאן נכנסת האחריות האישית של כל אדם ואדם בנוגע לכמויות המזון שהוא בוחר לצרוך.
מומלץ להסתפק בארוחת טעימות, ולא לאמץ תוכנית אכילה בנוסח "הזלילה הגדולה" (למי שראה את הסרט). אפשר לאכול מעט חרוסת בתחילת הארוחה (על פי האיור-וודה עדיף לצרוך דברי מתיקה לפני האוכל ולא לאחריו) על גבי עלה חסה במקום מצה, ולהעדיף מרק כופתאות עם כופתה אחת במקום בחמש- שש.
אם אתם נמנים על אלה שקוראים את ההגדה במלואה, אז בוודאי הנכם מגיעים לשלב האכילה כאשר אתם כבר רעבים וקצת מותשים. זכרו! – אל תתנפלו… איפוק קל יכול לעשות את ההבדל.
לאחר שאכלתם ושבעתם, במקום לקנח בקומפוט של פרות יבשים, ולאחריו קפה עם עוגת פסח, גלידה ועוגיות קוקוס שהשנה יצאו "ממש נהדרות" וכו', כדאי לשתות תה שומר, או ללעוס כמה גרגרי שומר וגרגרי הל, על מנת לעזור לעיכול ולמנוע גזים.
אחרי שעזרנו למארחת לפנות את הכלים מהשולחן, ולהכניסם למדיח, וסיימנו עם כל ההתחייבויות החברתיות (כי הרי לא נעים לברוח ישר אחרי האוכל, נכון?), מומלץ לצאת לטיול קצר ברגל בטרם נדחסים חזרה למכונית ו/או לפני שנשכבים לישון.
שרק נהיה בריאים!
