אצטיל-L-קרניטין
קבוצת האצטיל היא בעצם רדיקל (מולקולה בעלת אלקטרון השואף ליצור קשר שיתוף עם אטום כלשהו, ולכן היא פעילה מאוד), והיא הופכת את חומצה האמינית -Lקרניטין לחדירה דרך מחיצת הדם-מוח (Blood-Brain Barrier – המנגנון המפקח על מעבר חומרים מן הדם למערכת העצבים המרכזית).
עם חדירתה של מולקולת האצטיל-L-קרניטין למוח, היא מביאה לשיפור ולעלייה ניכרת וברורה ברמת ייצור המעביר העצבי (הנוירוטרנסמיטר) אצטיל-כולין, שהוא המעביר העצבי המרכזי במוחנו. על כן, מהווה תוסף זה את אחד הטיפולים המבטיחים והיעילים ביותר לעיכוב תהליכי שיטיון (דמנציה) בשלביהם המוקדמים, וכן להאטת התקדמותה של מחלת האלצהיימר.
מתוצאות מחקרים מרתקים שבוצעו בשנים האחרונות עולה, כי בעלי חיים שקיבלו שילוב של אצטיל-L-קרניטין יחד עם נוגדי חמצון נוספים – כדוגמת חומצה אלפא-ליפואית (שאף היא עוברת בקלות את מחיצת הדם-מוח) – התנהגו, תפקדו ונראו כחיות מעבדה הצעירות פי חצי מגילן. נתונים אלה הם הבסיס להשערה הרווחת כיום, שלפיה יש לתוסף זה תפקיד חשוב בעיכובם של תהליכי הזדקנות שונים באמצעות השפעתו על תהליכים הכרתיים במוח.
מקורות במזון
כאמור, החומצה האמינית אצטיל-L-קרניטין מיוצרת בגוף עצמו וניתן לקבל אותה גם מבשר בקר ועוף.
מצבי חֶסֶר
לשם ייצורה של הנגזרת האמינית אצטיל-L-קרניטין בגוף, נחוצות כמויות ראויות של ברזל ושל ויטמיני B3, B6 וויטמין C. מאחר שמחסור ברכיבים אלה שכיח בעולם המערבי, הרי בקרב אוכלוסייה הניזונה מכלכלה מערבית טיפוסית נפוץ גם החֶסֶר בנגזרת של ה-L-קרניטין. בני אדם הסובלים מבעיות תורשתיות או נרכשות הגורמות לספיגה לקויה עלולים לסבול ממחסור ב-L-קרניטין ונגזרתה אצטיל-L-קרניטין.
תסמיני חֶסֶר
כיום טוענים חוקרים כי מחסור ב-אצטיל-L-קרניטין הינו ככל הנראה אחת הסיבות להשמנה הטיפוסית באוכלוסיית המערב. כמו כן, הוא עלול לגרום לחולשה ועייפות. החוקרים סבורים, למשל, כי התשישות וכאבי הפרקים האופייניים למחלת הצפדינה נובעים ממחסור ב-L-קרניטין (ומחסור זה פירושו גם מחסור באצטיל-L-קרניטין).
יעילות התוסף
האצטיל-L-קרניטין מהווה גורם מזרז בייצור המעביר העצבי העיקרי במוח – אצטיל-כולין. מטבוליזם לקוי של אצטיל-כולין במוח, המוביל לחֶסֶר שלו, נחשב לגורם לתהליכי דמנציה (שיטיון) תלויי-גיל, שבהם נכללת מחלת האלצהיימר.
ואכן, מתוצאות כמה מחקרים מתברר, כי לתוספת של אצטיל-L-קרניטין יעילות מובהקת בטיפול בחולי אלצהיימר. כך למשל, במחקר מבוקר כפול-סַֹמְיוּת, שבו השתתפו 130 חולים עם אבחנה קלינית של אלצהיימר, נמצא בתום שנת מחקר אחת שיעור נמוך יותר של הידרדרות במצב החולים בקבוצה שנטלה תוסף אצטיל-L-קרניטין לעומת זו שנטלה פלצבו (תרופת דֶמֶה). התוצאות נמדדו על פי 14 מבדקים, ובמבדקים של אינטליגנציה לוגית, זיכרון מילולי לטווח ארוך וקשב סלקטיבי התוצאות היו בעלי מובהקות סטטיסטית. יש מחקרים נוספים המאששים את יעילות הטיפול באצטיל-L-קרניטין בחולי אלצהיימר, ונמצא שהיעילות הרבה ביותר מושגת בקרב חולים צעירים יחסית, ומסקנת החוקרים היא כי התוסף פועל לזירוז הייצור של אצטיל-כולין במוח.
בנוסף, מיוחסת לתוסף זה יכולת משוערת לעכב מוות של תאי-עצב מוחיים ולהפחית נזקים חמצוניים המובילים להזדקנות רקמת העצבים. אגב, גם בקרב אנשים הלוקים בתסמונת דאון דווח בכמה מחקרים על שיפור משמעותי בזיכרון החזותי ובקֶשֶב בעקבות שימוש באצטיל-L-קרניטין, וההשערה היא כי גם במקרה זה, כמו בקרב חולי אלצהיימר, יעילות התוסף נובעת ישירות מזירוז יצירת האצטיל-כולין.
מינון יומי מומלץ
המינון המקובל של אצטיל-L-קרניטין הוא 500 מיליגרם, הניטלים פעם אחת ביום על קיבה ריקה. מומלץ ליטול את התוסף כחצי שעה לפני ארוחת הבוקר, ובמהלכה אפשר ליטול חומצה אלפא-ליפּוֹאית, המהווה תוסף משלים לטיפול, במינון של 300 מיליגרם.
תופעות לוואי וסיכוני מינון עודף
אין דיווחים בספרות על תופעות לוואי או סיכונים גם במינונים גבוהים מהמומלץ.
*אין במידע המובא לעיל משום המלצה לשימוש, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני עם איש מקצוע מוסמך מהתחום.
