איך אוכלים?
לשאלה זו כמה פנים. על תנוחת האדם בשעת האכילה, אמר הרמב"ם: "לעולם כשיאכל אדם ישב במקומו או יטה על שמאל ולא יהלך, ולא ירכב ולא ייגע ולא יזעזע גופו ולא יְטַיֵיל עד שיתעכל המזון שבמעיו" (משנה תורה, ספר המדע, הלכות דעות, ד, ג). ועוד נאמר על תנועת האדם בזמן האכילה: "שלושה דברים מתישין גופו של אדם (ושניים מהם): אכל מְעוּמָד, ושתה מְעוּמָד" (גיטין ע ע"א). אכילה ושתייה חייבות להיעשות בישיבה, ולא בשום תנוחה אחרת: לא בשכיבה, לא בעמידה, לא בהליכה ולא בריצה.
כבר בגן הילדים ובבית הספר לימדו אותנו: "אין משׂיחין בשעת הסעודה". זוהי אמירתו של רבי יוחנן, שעליה הוסיף בגמרא: "שמא יקדים קנה לוֵשט ויבוֹא לידי סכנה" (תענית ה ע"ב). היבט נוסף לכך שאין לדבּר בשעת הסעודה עקב הצורך להתרכז באכילה עצמה – מה שמוביל לעיכול נכון ויעיל של המזון.
בתרבויות ובדתות שונות, וכמובן גם ביהדות, המזון שאנו אוכלים הוא דבר מקוּדש וכך יש להתייחס אליו. וכלל ראשון לפני הסעודה הוא חובת נטילת ידיים. מובן שיש לכך גם היבט היגייני. היהדות רואה בנטילת ידיים טרם הארוחה חובה שאין להשתמט ממנה, ועל כך נאמר: "אמר רבי זריקא אמר רבי אלעזר: כל המזלזל בנטילת ידיים – נעקר מן העולם" (סוטה ד ע"ב). ועוד נאמר באותה מסכת (ד ע"ב): "כל האוכל לחם בלא נטילת ידיים – כאִלו בא על אשה זונה".
הפָּן האחֵר לשאלה איך אוכלים עוסק בנושא הלעיסה. לעיסה איטית וממושכת של המזון היא כלל חשוב בתרבות אכילה נבונה. יש המונים את הצורך ללעוס כל נגיסה ("ביס" – בעגת הרחוב) שלושים ושתיים פעמים – כמספר השיניים בפה. ובקִצור שולחן ערוך (לב, יג) אנו מוצאים: "מהיות כי התחלת העיכול היא בפה על ידי טחינת השיניים והתערבות עם מיץ הרוק, לכן לא יבלע שום מאכל בלי לעיסה, כי אז יכבד העיכול באצטומכא לבדה".
ללעיסה איטית וממושכת חשיבות רבה בעיכול נכון של המזון. נקודה זו חייבת הדגשה, כיוון שרובנו איננו לועסים די הצורך את מזוננו, אלא בולעים אותו. המזון חייב להילעס עד כדי כך שמתקבלת בפה עיסה נוזלית, שאותה ורק אותה יש לבלוע. ועל כך אמר היפוקרטס, גדול רופאי יוון העתיקה ואבי הרפואה המודרנית: "שתֵה את מזונותיך". יש ללעוס את המזון עד שיהפוך לנוזלי ורק אז יש לבלוע אותו.
על חשיבוּת הלעיסה אומר הרמב"ם: "כוונתנו הראשונה במיוחד בעשיית המזונות היא, שיתעכל המאכל עיכול יפה" (פרקי משה ברפואה, המאמר העשרים). אפשר לומר בבירוּר את הכלל החשוב הבא: אלה שלועסים הרבה אוכלים מעט. הם מגיעים לשובע לאחר אכילת כמות קטנה יותר של מזון. התוצאה – מניעת השמנת-יתר, שהיא מתחלואיה של חברת השפע. ידוע גם הנאמר במסכת ברכות (נד ע"ב): "ואמר רב יהודה שלשה דברים מאריכין ימיו ושנותיו של אדם: המאריך בתפִלתו והמאריך על שולחנו וגו' ". כאמור, אכילה איטית, רגועה ושקטה מולידה אכילה בכמויות קטנות – מה שמוליד בריאות.
