אבחנו את עצמכם: האם אתם נהנים או מכורים?
מה בין הנאה להתמכרות? צילום: pexels
המאמר הבא מתוך ספרו של ד"ר אורי נויבירט (.Ph.D) "תורת הגוף והנפש" בהוצאת פוקוס יסייע לכם להבחין בין התמכרות מסוכנת להנאה חיובית:
לאחר צאת ספרי הקודם נשאלתי על ידי אחד מאנשי ההוצאה: "מדוע לדעתך אנשים רבים בעולמנו לא מאושרים? מה התפספס?"
השבתי כי לכאורה הקִדמה הטכנולוגית והשפע אכן היו אמורים לתרום לאושרם של בני האדם, אך מחקרים מראים שהרווחה הנפשית נמצאת דווקא במגמת ירידה – יש יותר דיכאונות, יותר חרדות והרבה יותר התמכרויות.
לגבי השאלה מה התפספס, ניתן לענות בכמה כיוונים.
אחד מהם הוא שבדורנו יש הרבה יותר זמן פנוי והרבה יותר פיתויים.
השעמום עלול להוביל לתחושת ריקנות ולהתמכרויות למיניהן.
פרנקל כותב כי "המחלה החמורה ביותר בימינו היא היעדר מטרה, שעמום וחוסר משמעות ותכלית", או במילים אחרות, "היעדר מחויבות מספקת לתפקיד כלשהו"[i].
הוא מצטט חוקר בשם בּוֹס שכינה את השעמום ה"נוירוזה של העתיד", והוסיף על דבריו: "העתיד כבר כאן".
עוד כותב פרנקל כי אל החלל הקיומי שנוצר עקב הריקנות והשעמום נכנסות התמכרויות בתחום המיני, בלשונו: "הליבידו המיני מתחיל להשתולל בריק הקיומי"[ii].
התמכרות, אם להתנהגויות ואם לחומרים, מייצרת שלל רגשות שליליים – ריקנות, פחד, חוסר שליטה, ייאוש, אשמה, בושה ועוד – לכן היא מהווה חסם בפני האושר.
ההתמכרות מהווה חסם בפני האושר. צילום: pexels
ד"ר ברנה בראון כותבת: "אולי אתם לא מכורים בעצמכם, אבל אני סמוכה ובטוחה שמישהו שאתם אוהבים, מישהו שאתם עובדים איתו, או מישהו שיש לו מקום חשוב בחייכם נאבקים בהתמכרות. מדובר במגפה שהורסת משפחות"[iii].
למרבה הצער, בתקופות קשות (כמו בתקופת הסגרים שהייתה עקב מגפת הקורונה) בעיית ההתמכרות עלולה לנסוק.
כפועל יוצא הרווחה האישית והזוגית עלולה להיסדק ואף מעבר לכך.
למאמרים נוספים בנושא התמכרויות:
המלצות תזונה למכורים לסמים ואלכוהול
מה ההבדל בין הנאה להתמכרות?
אחת השאלות המעניינות בנושא ההתמכרות היא, מתי הנאה, אשר נעשית בתדירות גבוהה או ממושכת, תיחשב הנאה חיובית שתורמת לרווחה הנפשית, ומתי תיחשב כהתמכרות אשר פוגעת בה?
כדי שהנאה תיחשב להתמכרות צריכים להתקיים התנאים הבאים או חלקם:
ראשית, בהתמכרות הדחף חזק מהאדם ומנהל אותו
הוא מקבל החלטות אך אינו מסוגל לעמוד בהן[iv].
יש בהתמכרות מרכיב חזק של חוסר שליטה – מי שמכור אינו יכול לשלוט בעצמו או להפסיק; הוא אינו שולט בדחף אלא הדחף שולט בו.
זאת בשונה מהנאה חיובית שנעשית מתוך בחירה ושניתן להימנע ממנה או להפסיקה.
התמכרות מאופיינת בחוסר שליטה. צילום: pexels
שנית, התמכרות מובילה לתוצאות הרסניות ופוגעת בתחומי חיים אחרים
אדם מכור עלול לא לבצע מחויבות שקשורה לעבודה או למשפחה עקב היסחפות אחר ההתמכרות. בכל זאת הוא ממשיך לעשותה פעם אחר פעם.
שלישית, לאחר עשיית הדבר הממכר האדם חש רגשות שליליים רבים
בהם: ריקנות, פחד, ייאוש, גועל, אשמה ובושה.
לעומת זאת, לאחר הנאה חיובית לרוב לא מופיעים שלל של רגשות שליליים.
לבסוף, בהתמכרות האדם נמצא בסטרס והוא אינו נרגע עד שהוא חווה את ההנאה או מוצא פורקן
זאת בשונה מהנאה חיובית שעשויה להיות מלווה ברוגע ובקורת רוח[v].
מחיר ההתמכרויות
הרופא גאבור מאטה מציין שכל ההתמכרויות גובות מחיר מבריאות האדם ומאושרו; "אין התמכרויות טובות" ו"אין בתולדות העולם התמכרות ששיככה סבל רב יותר משגרמה לבסוף", קובע מאטה[vi].
הוא מוסיף שהתמכרות גובה מחיר כבד מהשלווה הפנימית, גורמת נזק למערכות יחסים ומקטינה את תחושת הערך העצמי עד כדי תחושת אפסות[vii].
בסופו של דבר, כל התמכרות פוגעת הן באדם והן בזוגיות שלו[viii].
כל התמכרות גובה מחיר נפשי כבד מהאדם וסביבתו. צילום: pixabay
לסיכום, כאשר הנאות הופכות למרכז החיים עד כדי התמכרות אליהן ("הנטייה אל החומריות הגסה, לעשותה לבדה לעיקר הכול"), הן עלולות להוביל לתחושת ריקנות ולעצבות ("היא מביאה את האדם ברשת העצב החשוך"), מפני שנפש האדם זקוקה גם לחוויות ערכיות ורוחניות.
הנאות אינן יכולות להוות תחליף למשמעות.
אך, כאשר הן באות לצִידה הן מעטרות אותה ותורמות לרווחה הנפשית.
מקורות
[i] פרנקל (2010), עמ' 17.
[ii] פרנקל (2001), עמ' 130, פרנקל (2010), עמ' 20-19, 181-180.
[iii] בראון (2017), עמ' 86.
[iv] צור-גלעד וצור (2006), עמ' 128, 160.
[v] להלן הגדרתו של מאטה (2021, עמ' 203) להתמכרות: "התמכרות היא כל התנהגות חוזרת ונשנית, קשורת חומרים או לא, שהאדם מרגיש אנוס להתמיד בה בלי קשר להשלכותיה השליליות על חייו ועל חיי אחרים. התמכרות כוללת: 1. עיסוק טורדני בהתנהגות, שקיעה בה; 2. שליטה לקויה בהתנהגות; 3. התמדה או הישנות, חרף עדות לנזק; 4. מורת רוח, רגזנות או השתוקקות עזה (craving) כשהאובייקט – סם, פעילות או יעד אחר – אינו זמין באופן מיידי".
[vi] מאטה (2021), עמ' 32, 314, 320.
[vii] מאטה (2021), עמ' 33-32.
[viii] צור-גלעד וצור (2006), עמ' 170.
