Planeat וזהר צמח וילסון
.jpg)
כשתותחי המלחמה רועמים, זה נשמע אולי חסר תוחלת להתעמק במזון שאנו אוכלים ובהשפעה שלו על בריאותנו, ובהיבט הרחב יותר על ההשלכות האקולוגיות והסביבתיות של בחירות המזון שלנו, אבל במדינות מתוקנות יש מי שמתעמק בסוגיות הללו, וטוב שכך. למרבה הצער, כל כך הרבה דם, יזע ודמעות נשפכים על פיסת האדמה הזו, כמו גם במקומות אחרים בעולם בהם נלחמים בני לאום שונים זה בזה, אבל מעטים הם האנשים שמקדשים את האדמה במובן החיובי של המילה ודואגים להיטיב עמה, למען הדורות הבאים.
לראשונה בתולדות כנס אוכלים בריא, נערכה הקרנה של סרט בשילוב עם הרצאה. זהר צמח וילסון – מורה ויועץ בגישת התזונה האינטגרטיבית, ומנחה ומרצה בתחום הבריאות והתזונה בארץ ובעולם – הזמין לדיאלוג וצפייה משותפת בסרט המרתק "PLANEAT" מבית היוצר של הבימאים אור שלומי ושלי לי דיוויס (למי שלא הספיק לצפות בסרט מומלץ להוריד מהאינטרנט).
הסרט עוקב אחר סיפורן של שלוש דמויות מרכזיות, בחיפושם אחר תזונה שתיטיב עם בריאותנו, עם הסביבה בה אנו חיים ועם עתידו של כדור הארץ, תוך שהוא משלב בתוכו שיחות ומראות מעוררי תיאבון והשראה ממטבחם של שפים נבחרים בעולם הבישול הבריא.
ד"ר קולין קמפבל – ביוכימאי אמריקאי, שהיה אחד ממובילי מחקר סין-אוקספורד-קורנל על תזונה ומחלות (הידוע בשם "מחקר סין
") שנערך ב-1983 באוניברסיטאות קורנל, אוקספורד ובאקדמיה הסינית לרפואה מונעת, וחקר את היחס שבין תזונה לסרטן,ו מחלות לב וחילוף חומרים. וספרו "מחקר סין" אומץ בהתלהבות ע"י כל אותם האנשים הדוגלים בצמחונות וטבעונות. אגב, לאחרונה יצא ספר נוסף של ד"ר קמבל בשם "תזונה הוליסטית" בהוצאת פוקוס.
ד"ר קולדוול אסלסטיין – כירורג ומנתח לב בכיר שזנח את סכין המנתחים לטובת סכין המטבח ותזונה טבעונית, וכך השפיע רבות על בריאותם של חולי לב, שהרפואה הקונבנציונלית נותרה חסרת מענה עבורם, ביניהם ביל קלינטון.
ופרופ' גדעון אשל – חוקר בתחום האוקיינוגרפיה והאקלים, שחוקר את הקשר בין העדפות המזון שלנו להתחממות כדור הארץ, הקטנת מקורות הטבע והרחבת "האזורים המתים" באוקיינוסים.
מעבר למסרים ולשאלות העיקריות של הסרט, הבא לעודד אותנו לבחון, בין היתר באם אהבתנו למוצרים מן החי (בשר, עוף, מוצרי חלב וכד') מיטיבה עמנו ועם כדור הארץ, מה שריתק אותי במיוחד בסרט היה המסע האישי של כל אחת מהדמויות והמהפך התפיסתי שעברה במהלך השנים, שראוי שיעורר כבוד הערכה.
שלושת החוקרים הגיעו מרקע חקלאי – ד"ר קולין קמפבל למשל, הגיע ממשפחה אמריקאית שורשית שעסקה בחקלאות, גידול בקר וחלב וגדל על ברכי האמונה שצריכה של חלבון מן החי (במיוחד קזאין) מיטיבה עם המין האנושי ועשויה לספק מענה אידיאלי לבעיית הרעב בעולם, עד שביקור בפיליפינים עורר בו ספקות שזרעו את הזרעים לפעילותו המחקרית הענפה מזה מספר עשורים.
גם משפחתו של ד"ר אסלסטיין עסקה בגידול בקר ואף פרופ' גדעון אשל, יליד הארץ בילה לא מעט משנות ילדותו ברפת, שהייתה אחד מהענפים המרכזיים של הקיבוץ בו גדל.
מהי התזונה הנכונה לנו?
בנוסף לשאלה האם לצרוך תזונה צמחונית/טבעונית מול תזונה מן החי (המסר של הסרט ברור בהקשר זה…), ביקש זהר צמח וילסון להדגיש עוד מספר דברים:
1. תזונה צמחונית/טבעונית אין משמעותה בהכרח תזונה נכונה. ישנם אנשים רבים כיום שתזונתם קלוקלת, על אף שאינם צורכים מזון מן החי, כיוון שהם מסתמכים בתפריט שלהם על מזונות מעובדים רבים ואינם נהנים מתזונה מלאה וטבעית. סיור חטוף בחניות הטבע מראה כי באופן תמוה אחוז ניכר מהיצע המוצרים מכיל חומרים ומזונות מעובדים (קרקרים, מאפים וכד').
2. צמח וילסון מעודד אותנו לא להתעצל ולקרוא את המידע התזונתי המופיע על תוויות המזון, לבדוק האם המוצר מכיל שומן מן הצומח (שעל פי רב עבר תהליכי עיבוד שגרמו לו להיות למזיק עבורנו).
3. לאכול "מזון אמיתי" – אין צורך לדבוק במספרים וחישובים מתמטיים (כמה מנות ירקות/פרי לצרוך ביום? כמה ויטמינים ומינרלים וכו') אלא כפי שאומר ד"ר קמפבל "אכילת תפריט צמחי מלא מבטלת את הצורך לדאוג לגבי הפרטים…אכלו הרבה מזון מן הצומח והגוף שלכם כבר יעשה את החישובים המתמטיים בעצמו".
4. חשוב להבין שבריאות ואכילת מזון בריא אינם מטרה בפני עצמה אלא כלי להגשמת המטרות למענן הגענו לחיים הללו. אם נעצור בנקודה זו, נפסיד הרבה היבטים אחרים של החיים.
5. ביו אינדיבידואליות – אין מזון אחד שטוב לכולם באופן גורף. חשוב לאכול בהתאמה אישית.
מעבר להשלכות הבריאותיות והאקולוגיות של אכילת מזון מן החי, אין ספק כי לתזונה זו גם השלכות מוסריות. וההחלטה באם לאכול תזונה כזו או אחרת היא בראש ובראשונה בידיים שלנו. לנו יש את היכולת להרגיש ולחיות טוב יותר. לנו יש את היכולת להשפיע על המרחב בו אנו חיים ופועלים.
אני מייחלת לזמנים בהם מהמזרח התיכון תצא בשורה של שלום ואחווה בין העמים ושילוב הכוחות והמאמצים למען שמירה על בריאות האדם, בעלי החיים, הצומח וכמובן האדמה – עליה כולנו נלחמים.
