נטלתם תרופות לפני שנים? ייתכן שיש לכך השפעה על מיקרוביום המעי שלכם היום

מאת: ד״ר דלית דרימן - מומחית לרפואת המשפחה ומומחית לרפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית

נטלתם תרופות במשך שנים? ייתכן שיש לכך השפעה על מיקרוביום המעי שלכם כיום. תמונה: Pexels

במשך שנים ידענו ששימוש באנטיביוטיקה יכול להוביל לשינויים ניכרים באוכלוסיית חיידקי המעי. אבל מה לגבי תרופות יומיומיות אחרות – וכמה זמן ההשפעה נמשכת? מחקר אוכלוסיה גדול מאסטוניה מציע תשובה מפתיעה: מיקרוביום המעי אינו "מתאפס" מיד לאחר שמפסיקים תרופה.

אצל אנשים רבים נותרת "טביעת אצבע" של תרופות גם שנים לאחר הנטילה, ולעיתים קרובות, ככל שמספר המרשמים גדל לאורך השנים, כך ההשפעה  בולטת יותר.

איך בדקו את זה?

החוקרים חיברו בין רישומי בריאות אלקטרוניים מפורטים – כולל נתוני מרשמים ל־5 השנים שקדמו לדגימה – לבין ריצוף גנומי של דגימות צואה מ-2,509 משתתפים מבנק הדגימות הביולוגיות של אסטוניה. מבין המשתתפים, 328 נתנו דגימת צואה נוספת כעבור 4.4 שנים, מה שאפשר לבחון מה קורה במעי כאשר אנשים מתחילים או מפסיקים תרופות בין שתי נקודות הזמן.

החוקרים התמקדו בארבע שאלות מעשיות:

• כיצד שימוש נוכחי בתרופה מתקשר להרכב מיקרוביום המעי?
• האם קיימות השפעות מתמשכות של תרופות שנלקחו בעבר (גם שנים לפני הבדיקה)?
• האם ההשפעות מצטברות ככל שמספר המרשמים עולה?
• והאם רואים שינויים חוזרים כאשר אנשים החלו או הפסיקו תרופות בשנים שבין שתי הדגימות?

מה מצאו החוקרים?

• מתוך 186 תרופות שנבחנו, 167 (כ-90%) נקשרו לשינויים במיקרוביום; וב-78 מהן (כ-47%) נראו השפעות ארוכות טווח שאפשר לזהות גם שנים אחרי השימוש.
• ההשפעות לא הוגבלו לאנטיביוטיקה: גם בנזודיאזפינים (המשמשים לחרדה ולשינה), נוגדי דיכאון, מעכבי משאבת פרוטונים (PPIs) (המשמשים לצרבת ורפלוקס), חוסמי בטא (המשמשים ליתר לחץ דם), גלוקוקורטיקואידים ותרופות נוספות הותירו “חותם” מתמשך.
• אפקט מצטבר: ככל שאדם קיבל יותר מרשמים בעבר, כך ההשפעה על המיקרוביום הייתה חזקה יותר – גם אם הוא לא משתמש בתרופות כיום.
• בקבוצת המשנה שנתנה דגימה שנייה, כאשר משתתפים התחילו תרופות מסוימות בין שתי הבדיקות – למשל אנטיביוטיקות ממשפחת מאקרולידים, מעכבי משאבת פרוטונים, בנזודיאזפינים וגלוקוקורטיקואידים – הופיעו השינויים הצפויים בהרכב המיקרוביום. כאשר הפסיקו, השינויים נטו להיחלש. דפוס “לפני/אחרי” כזה מחזק את ההשערה שלפחות חלק מהשינוי נובע מהתרופות עצמן, ולא רק ממחלות הרקע.

ומה לגבי גיוון חיידקי? גם הוא מושפע

מעבר לשינויים במינים ספציפיים, קבוצות תרופות שונות משפיעות גם על עושר ושונות המיקרוביום., כלומר, על מדדי הגיוון החיידקי במעי. גיוון נמוך אינו בהכרח בעייתי, אבל לעיתים קרובות הוא משקף מערכת האקולוגית פחות יציבה ופחות עמידה במעי.

מה החשיבות של ממצאי המחקר?

1. פענוח בדיקות מיקרוביום המעי

2. יותר ויותר אנשים מבצעים בדיקת מיקרוביום בקליניקה או בבית.
3. המחקר מזכיר: דגימת צואה משקפת לא רק את התזונה וההרגלים הנוכחיים, אלא גם את היסטוריית התרופות שלכם. תוצאה "לא מאוזנת" יכולה להיות בחלקה תולדה של מרשמים מלפני שנים. לכן, חשוב שמטופלים ורופאים ייקחו זאת בחשבון בעת פירוש התוצאות.

1. פתרון מצבים רפואיים לא ברורים

2. מיקרוביום המעי קשור לעיכול, למערכת החיסון, לחילוף החומרים ואפילו לפירוק תרופות. לכן, אם תסמינים כמו נפיחות, רפלוקס או שינויי יציאות נמשכים – ייתכן שגם לתרופות שלקחתם בעבר יש עדיין השפעה, אפילו אם אתם לא נוטלים תרופות כיום.

2. בחירה מושכלת של הטיפול התרופתי

3. תרופות שונות באותה קבוצה אינן משפיעות באותו אופן. לכן, במקרים מסוימים, ייתכן שנעדיף בעתיד תכשירים בעלי השפעה מתונה יותר על מיקרוביום המעי. במיוחד אצל מי שנוטל כמה תרופות או רגיש להפרעות במעי.
5. לשם כך דרושים מחקרי השוואה ישירים נוספים, אך העיקרון כבר מודגם במחקר הנוכחי.

איכות מחקרי מיקרוביום

1. כאשר בודקים קשרים בין מיקרוביום המעי למחלות שונות (סוכרת, דיכאון ועוד), עלול להיווצר בלבול. זה קורה אם לא מביאים בחשבון שימוש בתרופות בעבר. הנתונים  מראים שהיסטוריית התרופות יש השפעה על השונות לא פחות מהתרופות שנלקחות כיום, ולעיתים יותר. ולכן, כשמפרשים  דגימת צואה בהווה חשוב ביותר לקחת בחשבון גם טיפולים תרופתיים מהעבר.

הערה מיוחדת על בנזודיאזפינים

אחד הממצאים המפתיעים היה קשרים רחבים ומתמשכים בין בנזודיאזפינים (המשמשים לשינה ולחרדה) לבין הרכב מיקרוביום המעי – בהיקפים שמזכירים לעיתים משפחות אנטיביוטיקה. בנוסף, נראה שקיים הבדל בין תכשירים שונים באותה הקבוצה.

לנוכח השימוש הנפוץ בתרופות אלו, ראוי לבדוק את המשמעויות ארוכות הטווח של הטיפול הזה.

חשוב לחזק את החוסן של המעי על ידי תזונה עשירה בסיבים. תמונה: Pexels

מה אפשר לעשות כבר עכשיו?

• לא מפסיקים תרופה על דעת עצמכם. אם אתם מודאגים מהשפעתה על המעי, דברו עם הרופא על חלופות בתוך אותה קבוצת תרופות, על המינון המינימלי היעיל, או על אסטרטגיות לא-תרופתיות שיכולות לצמצם משך/מינון.
• מביאים בחשבון היסטוריית תרופות מלאה כאשר מבצעים בדיקות של המיקרוביום. ציינו תרופות שלקחתם שנים אחורה – בעיקר מעכבי משאבת פרוטונים, נוגדי דיכאון, בנזודיאזפינים, חוסמי בטא, סטרואידים ואנטיביוטיקות. זה מידע שעשוי להסביר תוצאות בדיקה ולהוביל לתוכנית מותאמת.
• מחזקים את החוסן של המעי. אף שהמחקר לא בדק התערבויות, הראיות הקיימות תומכות בהרגלים שמקדמים גיוון חיידקי: תזונה עשירה בסיבים (ירקות, אגוזים וזרעים), מזונות מותססים (יוגורט, קפיר, כרוב כבוש), פעילות גופנית, שינה טובה וניהול סטרס. אלה לא “ימחקו” את אפקט העבר, אבל עשויים לסייע ליציבות ולהתאוששות.

השורה התחתונה

מיקרוביום המעי משקף לא רק את מה שאכלתם ועשיתם בזמן האחרון. הוא משקף גם את השפעת התרופות שלקחתם במשך השנים. לפי המחקר הנוכחי, שהוא מחקר גדול בעולם האמיתי, שימוש בתרופות בעבר מותיר סימנים שניתן לאתר זמן רב אחרי נטילת הכדור האחרון. ההשפעות הללו מצטברות ככל שמספר המרשמים עולה. חשוב לזכור כלל פשוט: כדי לפרש את ההווה – צריך לבדוק גם את העבר.

מקורות

https://journals.asm.org/doi/10.1128/msystems.00541-25

לכתבות נוספות בנושא מיקרוביום:

פריצת דרך באבחון הפרעת הספקטרום האוטיסטי באמצעות מיקרוביום המעי

הבריאות מתחילה בחיידקים

השפעת המיקרוביום על הגנים שלנו

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו