ADHD – האמנם?!

ADHD  – הוא מונח רווח כיום בקרב הורים ואנשי חינוך. אך מה פירוש המונח וכיצד מחליטים או יודעים מי "לוקה" בו? ללקות זו אין בעצם אבחנה אובייקטיבית. ישנו ה-DSM האמריקאי, שהוא מעין ספרם העיקרי של הפסיכיאטרים, אשר בו נקבעו 9 סימפטומים המאפיינים את הלקות. על פי תשאול שנערך על ידי הרופא, באם המטופל עונה על 6 מתוך הקריטריונים הנ"ל, הוא מוגדר כבעל הלקות ומכאן הדרך לטיפול התרופתי מהירה מאוד.

כאשר מתבוננים בסימפטומים המוגדרים, הם חוזרים על עצמם במילים שונות, וכך 'מצליחים' לצבור 6 מתוך 9 הקריטריונים המוצעים. קל מאוד, בדרך זו, להכלל תחת הגדרה זו, מאחר וילדים ומבוגרים רבים עונים לסימפטומים אלה.  גם ילדים שהם סקרנים מטבעםעשויים להיכלל בהגדרה זו. כך יוצא שאחוזים גבוהים מאוד של פונים, אינם זקוקים למעשה לטיפול התרופתי, ומקבלים אותו מתוך ניסיון "להעלים" את הסימפטומים.

המסקנה היא שאין אבחנה אובייקטיבית וחד משמעית למונח ADHD, וזוהי אינה בעיה פסיכיאטרית לעניות דעתי. טיפול בסימפטומים מבלי למצוא את הגורם או הגורמים לקשיים הוא חסר תכלית, מאחר ואותו מטופל יהיה תלוי בטיפול התרופתי (באם הטיפול אכן יצליח), לשארית חייו. בלעדי הטיפול התרופתי, הוא ישוב לדווח על אותם סימפטומים שוב ושוב. בכל זאת, ילדים ומבוגרים מדווחים על קשיים לימודיים / התנהגותיים, ואף לעיתים שניהם משולבים זה בזה ויש צורך לתת מענה.

מה כן ניתן לעשות בנוגע לתסמונת זו?

יש לערוך תשאול מעמיק ומדויק על ההיסטוריה הרפואית של המטופל ומשפחתו, מתוך מטרה להבין את המקור של קשייו:

רקע התפתחותי

• נשמע על ההיריון והלידה. האם בתהליך הלידה הייתה התערבות אשר יכולה הייתה לגרום נזק למכניזם של הגוף?

• האם נחשפה האם לסיגריות ו/או לאלכוהול במהלך ההיריון?

• נחקור את אבני הדרך ההתפתחותיות של הילד מבחינה מוטורית, שפתית, חברתית וכדומה.

• נשמע על מחלות גנטיות, מכל סוג, הקיימות במשפחה.

• נבדוק דומיננטיות של צד ימין או שמאל:  היעדר דומיננטיות מקשה על יכולת ההצלבה הנדרשת במשימות לימודיות שונות.

• תפקודים סנסומוטוריים – לעיתים ילדים אלה מתקשים לקבל טיפול בשל קושי במגע, קושי להירגע, יש בהם המון מתח וסטרס.

תזונה

יותר ויותר מחקרים הנערכים בתחום התזונה, מוכיחים כי תזונה מתאימה משפיעה באופן ישיר על תפקודנו, הן ברמה הקוגניטיבית והן ברמה הרגשית. לעיתים מתפתחת אי סבילות למזונות מסוימים, בעיקר אלו: גלוטן, חלב, בשר, ביצים וסויה. תהליך זה מתרחש מכמה סיבות: בחלק מן המקרים המזון מכיל סוג של חלבון שהגוף מתקשה לפרקו (כדוגמת החלבון הנמצא בשפע בחיטה, שיפון ושעורה – מה שיכול להיות גם ממקר תורשתי).

ברוב המקרים, אלרגיות למזון מתפתחות כאשר הציפוי הפנימי של מערכת העיכול נעשה חדיר או "דליף", עקב שימוש באנטיביוטיקה, זיהומים במעיים, לחץ גופני או נפשי מוגבר, המכונה "סטרס", או צריכה מופרזת של אלכוהול/סוכרים. חדירות מעיים מאפשרת לחלבונים שבמזון "להתגנב" לזרם הדם, מה שמעורר את המערכת החיסונית להתייחס אליהם כאל פולשים זרים ומסיגי גבול ולתקוף אותם. כך נוצר מצב שבו הגוף נמצא במצב תמידי של "מלחמה" ועל כן ישנה הפרשה מוגברת מאוד של אדרנלין. על כן נראה ילדים חסרי שקט ומנוחה תמידיים, תנועתיים, מתקשים לשבת בכיתה, והם זוכים לתיוג: "היפראקטיביים". אי סבילות אף נגרמת ממחסור של אנזימים המסייעים בעיכול ופירוק המזון בגוף.

• כל תוספי המזון המבוססים על האות E מעלים את רמות ההיסטמין.  הכוכב הוא כמובן המונוסודיום גלוטמט.  להיסטמין השפעה לא רק על המעיים אלא גם על יתר מערכות הגוף.

• נבחן את רמת הברזל בדם:  מחסור ברזל בדם גורם לעייפות, חולשה, חוסר בחמצן, חוסר ריכוז.

• נבחן את רמת הוויטמינים, המינרלים וחומצות השומן – מחסור של אלו, גורם לתפקוד בלתי מאוזן במערכות רבות בגוף, ומהווה גורם משפיע על היכולות הקוגניטיביות.

מיקרואורגניזמים

מערכת העיכול שלנו מורכבת מ"חיידקים טובים" ו"חיידקים רעים".  אנו שואפים לאיזון בפלורת המעיים. חוסר איזון בפלורת המעיים והימצאותם של מיקרואורגניזמים מסוגים שונים, כגון פרזיטים, פטריות ותולעים, המשפיעים באופן משמעותי על תפקודה של מערכת העצבים.

תפקודי למידה

לצורך בדיקת תפקודי הלמידה יש לערוך אבחון דידקטי אשר ממפה את תפקודי הלמידה: ברמת מיומנויות למידה בסיסיות (קריאה, כתיבה והבנת הנקרא) ביחס לרמת הגיל, תפקודי זיכרון – חזותי ושמיעתי לטווח קצר, בינוני וארוך.  האבחון בודק את יכולות החשיבה המילוליות והבלתי מילוליות, והחשוב מכל, בודק מנגנונים קוגניטיביים המעידים על קיומה, או אי קיומה, של לקות למידה.

מיקוד ראייה

קשיים במיקוד הראייה חשובים לאבחון ובדיקה, מאחר והם נראים כלפי חוץ כעונים על "מאפייני קשב", אך למעשה, נגרמים מתפקוד פיזיולוגי לקוי של העיניים.  קשיים אלה משפיעים על קצב הקריאה ודיוקה, על היכולת לעקוב אחר סדר השורות מבלי "לדלג" עליהן, בהעתקה מן הלוח, וכן בארגון הכתיבה במחברת.  אלו אינם בהכרח קשורים בראייה, כלומר, הראייה יכולה להיות תקינה אך שרירי עיניים רפויים מקשים על התפקודים הנ"ל, בהם נדרשות העיניים לפעולות מורכבות יותר. את מיקוד הראייה ניתן לתקן באמצעות חיזוק שרירי העיניים.

לאחר איתור מקור הקשיים נתאים את הטיפול המתאים והראוי למטופל. מטרת הטיפול היא להגיע לאיזון.  איזון פירושו שמערכות הגוף מתפקדות כראוי באופן כזה המאפשר פניות ללמידה והתפתחות תקינה ללא גורמים ממסכים.

רויטל פיטוסי

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו