צמחי מרפא לחיזוק מערכת החיסון

צילום: pixabay

במחקר שנערך על הצמח דבקון לבן (Viscum Album) נמצא כי החומרים הפעילים בצמח המכונים "לקטינים", הגבירו את הפרשת הציטוקינים השונים וביניהם, הפרשת אינטרלוקינים על-ידי כדוריות הדם הלבנות מסוג מונוציטים.

אכינצאה

צמח מרפא נוסף, האכינצאה (Echinacea), נמצא גם הוא כמעודד את הפרשת הציטוקינים על-ידי כדוריות הדם הלבנות מסוג המקרופאגים, הבלענים. מחקרים רבים נוספים נערכו על צמח האכינצאה וביניהם מחקר שנערך בקרב 80 בני-אדם, שסבלו מתסמיני קדם-הצטננות, אשר חלקם טופלו באכינצאה וחלקם בפלסבו. תוצאות המחקר היו מובהקות סטטיסטית: משתתפי המחקר אשר נטלו אכינצאה, החלימו מהר יותר מההצטננות (תוך 6 ימים), לעומת קבוצת הפלסבו (תוך 9 ימים). שימוש בצמח האכינצאה בזמן הצטננות, מפחית את מספר ימי המחלה ואת חומרת התסמינים שלה.

חותם הזהב

חותם הזהב (Hydrastis Canadensis) הוא צמח מרפא שאחד מהחומרים הפעילים בו הוא הברברין, הידוע בפעילותו האנטיביוטית כנגד מגוון של אורגניזמים מזיקים. במחקר שנערך על הברברין נמצא, כי הוא בעל יכולת השפעה על הבלענים המתבטאת בהפרשה מוגברת של ציטוקינים.

צמח השוש קירח

צמח השוש קירח (Glycyrrhiza Glabra), שימש במשך אלפי שנים לטיפול בזיהומים של דרכי הנשימה. צמח זה, הידוע גם בשמו העממי ליקוריץ, נמצא כבעל פעילות אנטי-ויראלית, אנטי-דלקתית ואנטי-אלרגית. במחקר שנערך בשנת 1998 בפקולטה למדעי הפרמקולוגיה באוניברסיטת העיר נגויה ביפן, נמצא כי לצמח השוש קירח יש יכולת להגביר את פעילות המקרופאגים, הבלענים.

פירות ופרחי הסמבוק השחור

פירות ופרחי הסמבוק השחור (Sambucus Nigra) משמשים כבר שנים רבות ברפואה העממית לטיפול בהצטננויות ושיעול. במחקר שפורסם בשנת 2001 והתבצע על-ידי המחלקה האונקולוגית בבית-החולים הדסה בירושלים, נמצא כי בנוסף לפעילותו האנטי-ויארלית, הסמבוק השחור הגביר את ייצור הציטוקינים הפועלים כנגד דלקות.

שורש האסטרגלוס

שורש האסטרגלוס (Astragalus Membranaceus) הינו שורש בעל טעם מתוק, הנחשב לאחד מצמחי המרפא העיקריים ברפואה הסינית. מחקרים מודרניים מאשרים, שזהו צמח המעורר ומחזק את מערכת החיסון. השימוש בצמח מגביר את ייצור תאי ה-B ופעילות המקרופאגים, הבלענים וכמו כן, מגביר את ייצור הציטוקינים ובמיוחד יעיל כנגד וירוס ההרפס.

אונה דה-גאטו

צמח נוסף לחיזוק מערכת החיסון הוא האונה דה-גאטו (Uncaria Tomentosa). זהו צמח הגדל ביערות הגשם של פרו ובשנים האחרונות הצליחו המדענים לבודד חלק ממרכיביו, הפועלים לחיזוק מערכת החיסון. אותם חומרים פעילים מסוג אלקלואידים ממריצים את מערכת החיסון, מעלים את רמות הלימפוציטים והנייטרופילים בדם ומגבירים את הפרשת הציטוקינים, בעיקר האינטרפרון. כמו כן, שימוש בצמח האונה דה-גאטו לאחר טיפול כימותרפי, מפחית את הפגיעה בדנ"א (DNA), מגביר את התיקון בו ומעלה את רמות הלייקוציטים, שפחתו לאחר הטיפול הכימותרפי.

צמח מעניין נוסף הוא ה- Morinda Citrifolia, ממנו מפיקים את מיץ הפרי הנקרא נוני. הצמח הגיע מאיי פולינזיה, שם השתמשו בו ברפואה העממית לטיפולים שונים. הנוני הוא בעל יכולת המרצה של לימפוציטים מסוג T ולכן הוא גם מעכב גידולים סרטניים, אנטי-דלקתי ואנטי-ויראלי.

פטריית ראישי

פטריית ראישי (Ganoderma Lucidium), המוכרת ברפואה הסינית כבר 2000 שנה גם בשמה לינג זאי או לינג צ'אי, היא אחת ממספר פטריות רפואיות הידועות ביכולתן להמריץ ולחזק את מערכת החיסון ומרביתן נמצאות במזרח הרחוק. החומרים הפעילים שבה, מסוג פוליסכרידים, נמצאו כמחזקים את מערכת החיסון, כנוגדי וירוסים וכאנטי-סרטניים. הם מעלים את רמת הלימפוציטים מסוג T וגורמים להגברת הפרשות האינטרלוקנים השונים. כמו כן, מגנה הפטרייה על הלימפוציטים מסוג T מפני פגיעה כתוצאה מקרני גמא.

פטריית המאיטקי

פטרייה נוספת מהפטריות הרפואיות המוכרות, היא פטריית המאיטקי (Grifola Frodosa). טעמה טעים והיא נחקרה רבות על-ידי תעשיית התרופות ביפן וקוריאה. למאיטקי יש יכולת למנוע הצטננויות ולחזק את מערכת החיסון, בכך שהיא מגבירה את ייצור הציטוקינים על-ידי המקרופאגים, הבלענים. לפטרייה יש גם יכולת אנטי-סרטנית, בעיקר נגד סרטן השד, המעי הגס והחלחולת. במחקר שנערך עם 165 חולי-סרטן מתקדם, גרם הטיפול בפטרייה לנסיגה משמעותית בנפח הגידולים.

פטריית השיטאקי

פטריית השיטאקי (Lentinula Edodes) המכונה גם פטריית היער השחור, היא הפטרייה הנחקרת ביותר. החומר הפעיל שבה הנקרא לנטינאן, שהוא פוליסכריד, מעורר פעולה נמרצת של מערכת החיסון ושל כל תאי הדם הלבנים. כמו כן, לפטרייה אפקט אנטי-ויראלי ואנטי-חיידקי.

פרופוליס

הפרופוליס הוא מוצר כוורת המיוצר על-ידי הדבורים וההתעניינות בו החלה בעקבות התפעלות האדם מחיי הדבורים. בכוורת הטמפרטורה מגיעה ל- 35º והלחות ל-95% ואלה הם תנאים אידיאליים להיווצרות עובשים והתפתחות של חיידקים, אך בכל זאת אין זיהומים בכוורת. הדבורים נוהגות למרוח את הפרופוליס בפתחי הכוורת, בתאים בהם המלכה מטילה את הביצים, בחלות הדבש ובכל הסדקים בכוורת.

אחד החוקרים הראשונים של הפרופוליס היה אריסטו, הפילוסוף היווני, שכתב ספר מיוחד על חיי הדבורים (בתרגומו לאנגלית נקרא "On Animal Life") ומכאן נטבע השם פרופוליס. משמעות השם: פרו = לפני ופוליס = עיר, כלומר "המגן בקדמת העיר". הפרופוליס מכיל מעל 22 תרכובות שונות, כשהמרכיב הבסיסי הוא הפלבנואידים, המספקים לפרופוליס את תכונותיו הרבות לחיזוק מערכת החיסון. חומר זה הוא בעל פעילות אנטי-חיידקית, בעיקר נגד חיידקים העמידים בפני חומציות הקיבה ומיני סלמונלה וכמו כן, בעל פעילות אנטי-פטרייתית. במחקר נמצא, כי החומר הפעיל שבו מסוג הפוליפנולים, פועל כאנטי-סרטני ומפחית את התפתחותו. לפרופוליס גם תכונות נוגדות חמצון, הוא בעל אפקט אלחושי (מרדים) מקומי, וכמו כן הוא מסייע בריפוי פצעים.

למידע נוסף אודות הספר "נטורופתיה" בהוצאת פוקוס

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו