האם הלחם המלא שאתם קונים הוא באמת מלא?
האם הלחם המלא שאתם קונים הוא באמת מלא? צילום: pexels
הקולות רעמו. קלסרים נפתחו. המתח סביב השולחן גאה. הישיבות במכון התקנים אף פעם לא היו חבריות.
אבל זאת סערה.
בקצה השולחן, מאחורי פחית קוקה קולה, ישב ראש שירות המזון הארצי במשרד הבריאות, אחד מנציגי המדינה בוועדה לתקנון קמח ומוצריו.
בקצה השני ישבנו, דחוקים כתף אל כתף, שני "המורדים", נציגי הציבור בוועדה.
את יתר הכיסאות מילאו נציגי תעשיית המזון והמדינה. וכולנו רבנו.
נושא המריבה היה פירוש המילים "לחם מלא".
ובפרט, השאלה מתי לחם יכול להיקרא "מלא" — כמה קמח מחיטה מלאה על הבצק שלו להכיל כדי שיהיה מותר לקרוא לו כך, בלי כוכביות ואותיות קטנות .
נשמע מוזר?
זה באמת מוזר, אבל הלחם המלא שאנחנו קונים בסופר הוא לא תמיד על טהרת הקמח המלא.
למעשה, עד 2018, הפירוש החוקי של המילים "לחם מקמח מלא" היה שונה מאוד ממה שנשמע מובן מאליו.
בישראל, לחם מלא היה לחם לבן מועשר במעט סיבים תזונתיים: "תקן ישראלי 1421 לחם" שחובר לפני שנים רבות בוועדה שלימים ישבתי בה, קבע שלחם ייקרא מלא אם "לפחות 51%" מסך הקמחים בו יהיו מדגן מלא.
כלומר הותרו בו עד 49% קמח לבן.
הלוואי וזה היה נגמר שם. כי מהם "קמחים מדגן מלא"? גם כאן התשובה המובנת מאליה שונה מהמציאות.
עד 2018, "תקן ישראלי 46 קמח" דרש מקמח מלא להכיל "לפחות 90% ממרכיבי גרעין הדגן."
קמח מ־90% מרכיבי הגרעין נשמע "כמעט" מלא.
אבל בעצם הוא כמעט לבן.
רוב הערך התזונתי בגרעין הדגן — ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון וחומצות שומן חיוניות — מצוי בנבט החיטה, שתופס כ-3% ממנו.
הוא והסובין, הקליפה עתירת הסיבים התזונתיים, הם שהופכים לחם מלא למזון בריאות.
האם יש הבדל משמעותי בין הלחם הלבן ללחם המלא בסופרמרקט מבחינת ערכיו התזונתיים? צילום: pexels
אז למה להוריד אותם?
כי הם "בריאים" פחות לרווחי המאפיות.
נבט החיטה עתיר בשומן, שמתעפש זמן קצר יחסית אחרי הטחינה ונותן לקמח ניחוח לוואי שמקצר את חיי המדף שלו.
המאפיות רוצות קמח שאפשר לאחסן שנים, כדי להתגונן מתנודות במחיר החיטה.
ללכת בלי ולקרוא לזה עם הוא הפתרון האידאלי: הצרכנים מקבלים לחם אוורירי ומתקתק יותר, וגם מרגישים שהם דואגים לבריאותם.
ועוד יתרון: בלי הנבט והסובין הלחם משביע פחות, כלומר אוכלים ממנו יותר .
ההגדרה לקמח מלא תוקנה תוך חצי שעה, כמעט פה אחד.
הבקשה לעיון מחודש הגיעה ממשרד הבריאות עצמו.
לא ברור מי שם התעורר, אבל נציגי התעשיינים ולשכות המסחר לא הערימו קשיים והוחלט שקמח מלא יהיה מעתה רק קמח מ־100% מחלקי החיטה.
ואז עברנו ללחם
שם נציגי התעשייה התהפכו.
אנחנו המורדים ביקשנו להמשיך באותו הקו ולחייב לחם מלא להכיל 100% קמח מלא — והם הטיחו בעוז התנגדות אחרי התנגדות.
אני זוכר הסברים על בעיות במכשירי הלישה, וטענה שהציבור בעצמו מעדיף לחם קצת יותר לבן, שלה השבתי שהם יכולים למכור לציבור מה שהם רוצים, רק שלא יקראו לזה לחם מלא. שאנשים ידעו מה הם אוכלים.
הצענו להתפשר על 90% קמח מלא.
המאפיות התעקשו על 60%, ובסוף, בתיווכו ולחציו של נציג שירות המזון הארצי, התפשרנו על 80%.
כיום, לחם בסופר שנקרא "לחם מקמח חיטה מלאה" עשוי להכיל עד 20% קמח לבן. כדאי לבדוק בתווית.
רוצים ללמוד עוד על הפוליטיקה של האוכל? רוצים לדעת איך לאכול בריא במחיר משתלם?
ד"ר אורי מאיר צ'יזיק מזמין אתכם להרצאתו בכנס אוכלים בריא 15:
ההרצאה תתקיים ביום שישי ה-29.11 בשעה 9:30 בתיאטרון גבעתיים.
לפרטים ורכישת כרטיסים עברו לאתר כנס אוכלים בריא 15.
הנחה מיוחדת לגולשי EatWell בהקלדת קוד קופון: 1313
מספר המקומות מוגבל!
