LiveWell_Fly
Liat_Fly

6 הנוטריינטים שיטיבו עם בלוטת התריס שלך (ואף מילה על יוד)

מאת: - מטפלת באירוודה - ייעוץ לגבי תזונה, צמחי מרפא וטיפולי מגע ברוח הרפואה ההודית המסורתית. ומנחה סדנאות למתמודדים עם חוסר איזון בבלוטת התריס
כשמדברים על בלוטת תריס מאוזנת, המינרל הראשון שמזכירים כחיוני לתפקוד תקין של הבלוטה הוא יוד, אולם קיימים ויטמינים ומינרלים נוספים שחשוב להכיר. בנוסף, ישנם מצבים בהם צריכה מוגברת של יוד עשויה להיות לרועץ, בכל הנוגע לבלוטת התריס
Liat_IN

בלוטת התריס אמנם קטנה בגודלה (5 ס"מ!) אולם ההשפעה הפיזיולוגית שלה על מערכות ותפקודים שונים של הגוף, משמעותית לעין שיעור. כל תא ותא בגוף זקוק להורמוני תריס בכדי לתפקד באופן אופטימלי.

 

קבלו רשימה חלקית של נוטריינטים שמשמעותיים לייצור הורמוני תריס והמרתם:

  1. סלניום
  2. מינרל החיוני לתפקוד בלוטת התריס (מעורב בהמרה של T4 ל (T3 ותמיכה במערכת החיסון. אגוזי ברזיל מהווים מקור נהדר לסלניום. במחקר שבוצע בניו זילנד ובדק השפעה של אכילת אגוזי ברזיל מול נטילת תוסף תזונה של סלניום, על רמות המינרל בדם – נמצא כי בקרב המשתתפים שצרכו את האגוזים במשך 12 שבועות, היתה עליה של 64.2% בהשוואה ל 61.0% בקרב הקבוצה שצרכה סלניום כתוסף תזונה.

מומלץ לצרוך כ-2 אגוזי ברזיל ביום.

הקצובה היומית המומלצת של סלניום היא 55-100 מק"ג.

 

ארוחה בריאה

האוכל שלך בריא. אבל האם יש בו מספיק אבץ? צילום: PEXELS

 

  1. אבץ – מינרל זה חשוב לבריאות העור (מיטיב עם מצבי אקנה) והשיער, מערכת החיסון, ריכוז וזיכרון תקין, תפקוד מיני ובריאות בלוטת הערמונית אצל גברים, ואף לגדילה בקרב ילדים. הוא נחשב לנוגד דלקת ולכן משמעותי במצבים אוטואימוניים. אגב, במהלך הוסת, נשים נוטות לאבד גם אבץ ולא רק ברזל.

האבץ חיוני גם לתפקוד בלוטת התריס ומסייע לייצור TSH ו T3.

הקצובה היומית המומלצת: 15-50 מ"ג אבץ ביום. מומלץ לצרוך אבץ בשילוב עם ויטמין C ו/או חלבון כדי לעודד ספיגה אופטימלית.

הערה: למי שנוטלת אבץ כתוסף תזונה יש ליטול במרווח של 4-6 שעות עם תרופות שמכילות הורמוני תריס.

 

  1. ויטמין D
  2. רובנו מודעים לעובדה כי לויטמין D קיימת השפעה מיטיבה על בריאות העצם. אולם ויטמין זה נמצא כמסייע גם לחיזוק מערכת החיסון, מניעת סרטן, טיפול במחלות לב, מחלות אוטואימוניות, הפרעות מטבוליות שונות ועוד.

בנוסף, מתברר כי חסר בויטמין D פוגע בתהליך ההמרה של הורמוני התריס מ T3 ל T4 וכן לעלייה ברמת הנוגדנים לבלוטת התריס בדם (כמו בהאשימוטו וגרייבס למשל, כאשר המחלה היא על רקע אוטואימוני(.

מחקרים מראים שחסר בויטמין D בקרב אנשים שמתמודדים עם תת פעילות של הבלוטה, עשוי לגרום לבעיות זיכרון וקשיים בריכוז. חסר בויטמין חשוב זה גם מעלה את הסיכוי לדיכאון ופגיעה באיכות החיים, במיוחד בקרב חולי האשימוטו.

זאת ועוד, חסר בויטמין D נקשר גם לאירעות גבוהה יותר של יתר פעילות של בלוטת התריס.

אגב, נטילה של ויטמין D חיונית לנשים שעברו כריתה חלקית או מלאה של בלוטת התריס והומלץ להן ליטול גם סידן כתוסף תזונה (בשל הפגיעה ביצור הקלציטונין או פגיעה בפארא תירואיד).

הקצובה היומית המומלצת ע"פ המלצות משרד הבריאות: 400-600 יחידות בינ"ל.

 

ויטמינים מקבוצת B

חסר בויטמיני B (קיימים 8 במספר) עשוי להתבטא בדיכאון, עייפות, אנמיה, כאבים ומיחושים שונים, נדודי שינה, כאבי ראש, חוסר ריכוז ואף בעלייה במשקל.

שינויים הורמונלים גורמים להתרוקנות של מאגרי ויטמינים אלו. הויטמינים הרלוונטיים במיוחד לבלוטת התריס הם B2 , B6 ו – B12 – החיוניים להמרה של T4 ל. T3 לכן חשוב לשלב בתזונה את כל אבות המזון ולהקפיד על תפריט מגוון הכולל דגנים, ירקות (גם עליים), פירות וכמות מספקת של חלבונים (מן הצומח או החי – בהתאם להעדפה האישית והשקפת החיים).

 

  1. ויטמין E
  2. הוא שחקן חשוב בתמיכה במערכת התריס, שלא מרבים להזכיר. ויטמין E שהגוף אינו מסוגל לייצר בעצמו הוא ויטמין מסיס שומן הנחשב לנוגד חימצון חשוב (מגן על התאים מפני נזקי רדיקלים חופשיים), ובעל השפעה על בלוטת התריס, בלוטת אדרנל ובלוטת יותרת המוח ( משתתף בתהליכי הייצור של הורמונים שונים). כמו כן חיוני לתפקוד מערכת החיסון, העצבים, כלי דם, העור והאטת תהליך הזדקנות.

מחקרים שנעשו על עכברים הראו שכאשר מונעים מהם כמות מספקת של ויטמין E בתזונה, הדבר פוגם בהתפתחות ותפקוד בלוטת התריס שלהם.

ויטמין E קשור גם לסלניום ושניהם חיוניים להמרה של  T4ל T3 .

מחקר שבוצע ב 2005 הראה גם כי תוספת של הויטמין עשויה לסייע להקלה על סימפטומים שונים של תת פעילות.

הקצובה היומית המומלצת בתוסף תזונה: 250 – 1200 יחידות ליום לצרכים טיפוליים, כיוון שעשוי להיות רעיל.

 

  1. מגנזיום
  2. המגנזיום הוא מינרל החיוני לפעילות תקינה של מערכות הגוף השונות – לב וכלי דם, חיסון, עצבים, שלד ושריר, ויסות רמות סוכר ועוד. מגנזיום גם משמעותי לניצול יוד ע"י הבלוטה וייצור ATP (חיוני לייצור אנרגיה).

מחקרים מצביעים על כך שתת פעילות של בלוטת התריס מובילה לאובדן של מגנזיום. וחסר של מגנזיום כשלעצמו פוגע בבלוטת האדרנל. לכן ישנם סימפטומים של חסר במגנזיום שנחווה גם במצבים של תת פעילות.

מצבים של סטרס, דומיננטיות של אסטרוגן, סכרת ומחלות כבד – גם הן "מעודדים" מצב של חסר במינרל החשוב הזה.

לכן חשוב לכלול בתזונה מזונות שמכילים מגנזיום כדוגמת: ירקות (בעיקר ירוקים עליים), קטניות (אפונה), אגוזים (במיוחד פקאן, קשיו, שקדים), זרעים, דגנים מלאים, חלב, בשר ועוד.

קפה לעומת זאת, נחשב ל'שודד" מגנזיום.

לאנשים הנוטלים מגנזיום במתכונת של תוסף תזונה, מומלץ ליטול אותו במרווח של 4 שעות מתרופות לבלוטת התריס.

הקצובה היומית המומלצת : 150-300 מ"ג.

 

חשוב לציין, כי למרות שישנו שפע של ויטמינים ומינרלים הנחוצים לתפקוד תקין של בלוטת התריס, ישנם גם כאלו שעשויים להפריע לספיגה של הורמוני תריס לאנשים הנוטלים תרופות לתת פעילות של הבלוטה, כדוגמת סידן, ברזל ומגנזיום. ולכן יש ליטול אותם במתכונת של תוסף תזונה או מזון, במרווח של מספר שעות מהתרופה. 

צרו קשר עם חגית אריאלי שיינפלד



    * שדות חובה




    רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו