הצילו אני בלופ!
אז עשית שינוי תזונתי קטן או גדול, ובהתחלה ראית תוצאות מדהימות. התלהבת, נכנסת לזה בכל הכוח ונתת גז. חלק מהדברים שכל כך רצית שיקרו קרו לך! ירידה במשקל, שיפור בעייפות וברמות האנרגיה, שיפור בעיכול, בבריאות העור. במובן מסוים, האתגר שלקחת על עצמך כבר הפך לשגרה: התרגלת לתזונה, את יודעת מה לאכול וממה להמנע, איפה לקנות, מה לבשל ואיך להתנהל גם מחוץ לבית. ואז משהו השתבש: אפילו שהמשכת באדיקות את אותה התזונה, משהו נעצר, נתקע, והפסקת לראות שיפורים ושינויים לטובה. יכול להיות שזה קרה כי יצאת לחופשה, השתתפת בארוע או הלכת, שומו שמיים, למסעדה. אבל שוב פגשת נקודה שבה הכל נשמט מהידיים ושלאחריה לא הצלחת לחזור ממנה לתלם.
האינסטינקט הראשוני הוא כמובן להשתמש ב"מזון העל" שכולנו מכירות כל כך טוב: הלקאה עצמית, מלווה במנה נדיבה של ביקורת ושיפוטיות. ההלקאה מגיעה כמו סוכנת מכירות טובה עם משפטים ומחשבות מנצחים: "זה מגיע לי כי לא הקפדתי מספיק", "איזה גרועה אני, בסוף אני תמיד נשברת", " כבר הרסתי, אז זה לא משנה" ששבים להדרן כל פעם שאת ברגע של חולשה. ואפילו ייכול להיות שנכנעת לקולות וויתרת. עד הפעם הבאה…
כשנמאס ורוצים לאכול בריא
שוב עוברת לה תקופה ואת מרגישה שדי, נמאס לך לגמרי! שממש לא בא לך להרגיש כבדות ועייפות, עצבנות או צורך חזק בקפה ובמתוקים כדי להרים את האנרגיה. ואז, שוב, את מחליטה: להתחיל מחדש, מוצאת את הטרנד החדש שעבד לחברה שלך, לשכנה, או לקולגה. מתעניינת לגבי השיטה שעליה דיברו בטלוויזיה ובעיתון. משלמת כסף שינחתו את הצואה שלך במעבדה מתוחכמת, או לבדיקת דם יקרה, ורוצה שיגידו לך מה לאכול. קונה הר של תוספי תזונה, אבקות ששוות את משקלן בזהב, ובלנדר מתוחכם ועוצמתי. ממלאה את המקרר שלך בעלים ירוקים (אורגנים כמובן ) ומתחילה מחדש.
אבל את מה שקורה לאחר מכן את כבר מכירה מהפסקה הקודמת. או בעצם, מכירה טוב מהחיים שלך. את רואה תוצאות לתקופה, שמחה ומרגישה נפלא, ואז שוב מגיעה נקודת השבר (משבר אישי, אירוע מפנק, יום הולדת, חופשה, חג) ולאחריה ויתור ורחמים עצמיים. וכך, בכל פעם את מעבירה את הגוף שלך בין תקופות של OFF ו-ON: הקפדה על תזונה נקייה בריאה טובה ומושקעת, או שבירה והפסקה טוטלית. זה לא קורה רק לך, גם אני הייתי שם, קצת כמו אוגר בכלוב: רצה בשיגעון על גלגל המשחק, או מעולפת חסרת נשימה על הרצפה. במצב כזה של תשישות תמידית, קשה לדמיין חיים שבהם תזונה אנרגיה ומשקל מיטביים יבואו בקלות. אז מה דעתך לנסות לצאת מהכלוב?
הכלוב במשל הזה הוא המחשבה שמה שאנחנו אוכלות הוא המפתח לאושר. אבל מה אם המחשבה הזו מוטעת? אולי הגיע הזמן לבחון מה עוד אנחנו בוחרות להכניס למערכת שלנו מלבד מזון. לבחירות האלו יש השפעה מכרעת על היכולת של גופינו לאזן את עצמו ולהגיע לבריאות מיטבית, גם בלי להיות אדוקה במאתיים אחוז בתכנית התזונה. כשנבין כשתזונה זה לא רק מזון פיזי, נוכל ללמוד איך להזין את הגוף, הנפש, הרגש, והמחשבה ולזנוח את המרדף האינסופי רק אחר מזון בריאות כזה או אחר. לבחור מתוך הקשבה ומודעות פנימית מה נכון לי לאכול או לעשות כרגע. ובדרך, לקבל את העובדה שזה אנושי וטבעי לסתות לפעמים.
את בטח רוצה לדעת איך מתחילים, הינה כמה צעדים ראשונים:
1. הצעד הראשון הוא להבין מה שמזין אותי הוא לא רק מה שנמצא על הצלחת. במלים אחרות, הכל הוא תזונה. יש לי בחירה מה אני מכניסה פנימה: מה שאבחר לשים במחשבות בראש, ברגשות בלב, במזון שבפה – הכל חלק מכך. כשאני בוחרת לשים בפה מזון בריאות אורגני וטבעי, אבל המחשבות שלנו מורכבות מגאנ'ק פוד מנטלי כמו: הלקאה עצמית, שיפוטיות, אגירת כעסים, תסכול, או עצב, יהיה קשה מאד לסנכרן את כל המערכות שמרכיבות אותנו.
- בחירה מול קורבנוּת. שום בחירות מזון, אידיאליות ככל שיהיו למצבך הפיזי, לא יצלחו אם תבחרי ליישם אותה מתוך מקום של קורבנוּת. מחשבות מוכרות כמו, "איזה מסכנה אני", "אין לי מה לאכול", "אסור לי לאכול את זה או את זה" הן נבואה שמגשימה את עצמה ויובילו בהכרח למשבר. במקום אני מציעה לאמץ את המחשבה שה-כ-ל מותר בכל זמן אבל אנחנו בוחרים גישה כזו או אחרת מתוך אחריות אישית. כשזה יקרה נתמיד בקלות ונשיג את היעדים בזרימה, תוך תנועה קדימה.
ניקוי רעלים זו התשובה? צילום: unsplash
3.ניקוי רעלים. כשאנחנו חושבים על ניקוי רעלים, אנחנו מדמיינים סדנאות מיצים ירוקים ושייקים, ניקוי מסוכרים, קפאין, אלכוהול, סיגריות או פחמימות ריקות. אבל עם ניקוי האנשים המרעילים שסובבים אותנו? גם הם פחמימות ריקות! את ממש לא צריכה חברות שלא תומכות ומחזקות, משפחה שמרפה את ידיך בתהליך של שינוי ושאר מזיקים. ברור שלא תמיד אפשר או צריך לנתק את הקשר, אבל אפשר בהחלט לצמצם ולדלל למינימום האפשרי את האינטראקציה עד שנתמלא בכוחות מחודשים ונוכל ללמוד על החשיבות של אנשים אלו בחיינו.
- לשאול את השאלות החשובות. אחד הסודות שאני אוהבת לחלוק עם מטופלי, הוא שתובנות לא מגיעות משום מקום. כשיש לנו דלק מתאים במערכת, ומספיק כוח פיזי, אנחנו יכולים סוף סוף לבחון את המנגנונים העמוקים יותר המפעילים אותנו. במקום לגשת למדף השוקולד בשעה 22:00 באוטומט תוכלי אז לעצור,ולהבין האם זו פעולה שאת עושה מתוך תסכול, עייפות, קושי או אולי כי עכשיו יש צורך במתיקות בחייך. כשהתשובות יגיעו במדויק, ותבחני אותן באומץ, תוכלי לבחור שוקולד כשתרצי, אבל גם לוותר עליו בקלות וללכת לישון.
אני בטוחה שגם רוצה עוד טיפים ומחשבות שיעזרו לך להשיג את המטרות שלך בזרימה וללא קושי.
הטקסט מיועד לכל המינים
