איך הרדמתי את המפלצת

מפלצות, פיות, שדים ורוחות, כולנו מכירים אותם מגיל צעיר. גיל הילדות, הגיל המדהים הזה שבו אין דאגות, מחויבויות, תסכולים ואכזבות רק אושר, שמחה, משחקים, צחוק והמון סיפורי אגדות שההורים קוראים לילדיהם לפני השינה.
אספר לכם קצת על גיל הילדות שלי, החלק האחרון תקף גם לגבי, אכן הוריי המדהימים הקריאו לי המון סיפורי אגדות והשקיעו בי כל את כל נשמתם ומעבר. לצערם "המפלצת שלי" לא הייתה רק בספר היא חיה בתוכי- ככה כיניתי את מחלת הפרקים הקשה שתקפה אותי בגיל 3.

כעבור זמן קצר מרגע הופעת הכאב הגיעה האבחנה: הילדה סובלת מ- juvenila R.a- בתרגום חופשי מחלת מפרקים דלקתית אוטואימונית של הילדות/הנעורים. הסיבה? לא ידועה, במה זה מתבטא? הכול פתוח: דלקות אפשריות בכל המפרקים בגוף עד כדי אובדן כושר התנועה (לא עלינו), פגיעה בראייה, פגיעה בלב ועוד ניסים ונפלאות שקצר הדף מלהכיל, הטיפול? תרופות והרבה, הצפי? ה' גדול. טובי המומחים בכל הארץ אינם יודעים מאין זה הגיע ולאן פני מועדות.

מזלי הגדול היה המודעות והדאגה של הורי שלקחו אותי לטיפולים מגוונים בארץ ובעולם. בעזרתם הצלחתי לשמור על איזון לפרקי זמן ממושכים והדלקת ידעה לתקוף רק את המפרקים ולא לערב פגיעה מערכתית בכול הגוף. אך המפלצת הרימה את ראשה פעם אחר פעם ועשתה שמות בגופי. אינספור תרופות, זריקות, שאיבות, בדיקות זו הייתה שגרת יומי ובין לבין השתדלתי לשמור על שפיות.

בגיל 14 חוויתי את היום המאושר בחיי שקיבלתי את הבשורה הבאה: זמן רב מצבך יציב, בדיקות הדם אינן מראות כל סימן למחלה ולכן מכיוון שזו מחלת מפרקים של ילדות/נעורים לא תסבלי ממנה שוב לעולם בחייך הבוגרים.

אכן כך היה, נולדתי מחדש. חיים ללא כאב, ללא תרופות וללא מוגבלות. מה שלא השכלתי להבין כנערה והיום אני מבינה היטב הוא שלכל טיפול יש מחיר. לאחר טיפול ממושך בתרופות שונות וביניהן סטרואידים התחלתי לסבול מהשמנה בסביבות גיל 10, כמה מתסכל! בבית כולם רזים, יש מודעות לתזונה בריאה אז מה קורה לי?? כנערה זה כבר ממש לא מצא חן בעיני. אז החל ה"רומן שלי" עם דיאטניות, קבוצות הרזיה ומסגרות שונות.

בפעם האחרונה שהמפלצת תקפה אותי הייתי בת 20 ואז הבנתי שמחלה שכזו יכולה רק להירדם אבל לא להעלם, הפרקים שנפגעו יהוו תמיד עקב אכילס בגופי והם הראשונים להיפגע אם לא אטפל בעצמי כמו שצריך. אז מה אני עושה עכשיו? מה אני צריכה לעבור את הכול שוב? את תחושת התסכול הזו לא ניתן לתאר במילים, שוב פעם ייעוצים רפואיים, שוב פעם מטפלים אלטרנטיביים ועד עכשיו שום טיפת הבנה בכוחות הריפוי של התזונה.

אני מוצאת את עצמי נלחמת במשקל, נלחמת בבריאות ומתחילה להבין שמשהו פה חייב להשתנות. במקביל מציע לי הפרופסור
המטפל שלי כמוצא אחרון מכיוון שהוא אינו יכול להמשיך לטפל בי בסטרואידים בלבד לקחת תרופה לדיכוי מערכת החיסון כדי שהגוף יפסיק לתקוף את המפרקים- תרופה אונקולוגית המשמשת לטיפול בחולי סרטן. אחדד את זה לחיות בלי מערכת חיסון! שיקום האדם שטיפול כזה נשמע לו הגיוני ונכון.

התחלתי לחקור את הנושא, קבעתי פגישת ייעוץ אצל נטורופתית, נרשמתי לקנטרי קלאב- התחלתי לשחות, ככל שמצבי השתפר התפתחתי לתחומי ספורט נוספים ונתמכתי ברפלקסולוגיה כדי להשלים את השילוש הקדוש שלי: תזונה, פעילות גופנית והפגת מתחים.

כעבור 3 חודשים כשהגעתי לביקורת אצל הפרופסור מצוידת בבדיקות הדם הוא היה נרגש! "מצבך הגופני נהדר, אין כאבים, אין סימנים למצב דלקתי בדם, הבדיקה הגופנית שערכתי לך נפלאה, צילומי הרנטגן תקינים, הטיפול התרופתי עשה עבודה פשוט נפלאה!" שתקתי, חייכתי והנהנתי, מאז לא נפגשנו כבר כעשר שנים והוא מצידו עדיין לא יודע שלא לקחתי אפילו כדור אחד…

איך גירשתי את "המפלצת" (מחלת המפרקים) והפסקתי להלחם במשקל? על ידי ב-ר-י-א-ו-ת- "בולם רוגזו יפחית אוכלו ויגביר תנועתו" (הרמב"ם). אני אוכלת תפריט מותאם לי אישית ומלא בכל טוב- ירקות, פירות, שמנים ושומנים איכותיים, דגנים מלאים, שלל קטניות, אצות, תבלינים נהדרים ועוד, נוטלת תוספי תזונה איכותיים שמסייעים לי בתהליך, עוסקת בפעילות גופנית קבועה ולא שוכחת לעשות דברים גם בשביל הנשמה.

מי שמכיר אותי יודע שאני אדם מאוד פרטי, את החשיפה הזו שלא קלה לי כלל אני עושה למען כל אלו שאני יכולה למנוע מהם את הסבל שאני עברתי. כיום אני תזונאית ומאמנת כושר אישית בעלת מרכז לאורח חיים בריא. מעבירה קבוצות הרזיה לאחר ניסיון של שנים וידע עצום במה עובד ומה לא, עוזרת לאנשים חולים להבריא מאינספור מחלות ותסמינים, מלמדת אנשים איך לשמור על הבריאות ולחיות אורח חיים נכון, מעבירה סדנאות והרצאות במגוון נושאים בריאותיים ומתרוצצת כל היום בין פגישות, אימונים ובל נשכח את האימונים שלי- החל מספינינג, כלה בקיקבוקסינג ועד ריצה ללא שום בעיה, ללא עייפות, תשישות וללא שום מגבלה (טפו טפו טפו )! מאחלת לכולנו רק בריאות כשהיא במיטבה כל השאר מגיע… זכרו שהכול אפשרי רק צריך לרצות.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו