האם הישראלים שמנים בגלל דיאטות?

דחיינות ודיאטה

נתונים ממחקר שבדק מדדי בריאות מציגים תמונה מדאיגה: כמחצית מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מעודף משקל ומהשמנת יתר. מנהלת המחקר התריעה: "תמונה עגומה בקרב מרבית מהאוכלוסייה הבוגרת בארץ".

אחת שהתייחסה לנתונים האלו היא שירה וסרמן, שאפשר לכנות בגדר מומחית לנושא – היא המייסדת והבעלים של חצי שירה, ידועה בתור אחת הישראליות שירדו במשקל באופן הכי משמעותי ואף הצליחו לשמור על הירידה לאורך השנים.

"עודף משקל זה מונח מאוד גדול ורחב", מסבירה שירה. "היום, בגלל שסטנדרט רזון קיצוני, אז כל אחת שעלתה 5 קילו אמרה שהיא עלתה במשקל וסובלת מהשמנה. חשוב להבין שעודף משקל הוא דבר מאוד נזיל, אדם שהיום ב-BMI גבולי יכול לשנות אותו בחודש"

את בעצם מאשימה את הדיאטות בזה שהישראלים משמינים

"תחשבי על אדם בעודף משקל שהשתתף בסקר הזה – כל מה שמציעים לו זה לעשות דיאטה. אם האדם בוחר בגישה שפויה, אומרים לו 'תאכל אוכל דיאט ולחם קל' – אותו אדם שפנה מההתחלה כי לו בעיה, אמורים ללמד אותו עם האוכל שהוא אוכל, לא עם אוכל אחר. לקחת את אותו בן אדם ולהתמודד עם אותו אוכל שלא ישתנה. העוגות והפיתויים לא יעלמו – ובגלל שיש כל כך הרבה חשיפה לאוכל קשה לי עם זה שאנשים לא עושים דיאטות. אנשים לא מתמידים בדיאטות אבל זה גם ידוע מראש".

שירה וסרמן: אפשר לאכול שוקולד בלי לאכול את כל החבילה. צילום: שי פיירשטיין

השאלה אם בדיאטות שפויות יש סטטיסטיקות יותר טובות?

"אצלי הלקוחות יודעים להתמודד עם האוכל, יודעים לאכול אוכל טעים, אבל מעט. תשאלי אדם רזה היום – יש לי חבר שמן מאוד, מה אתה ממליץ לו לעשות? הוא יגיד שהוא שמע שגלוטן לא בריא או חלב לא בריא. שפע הדיאטות מתרחב והולך. אם פעם היה דיאטה ים תיכונית ודיאטה ללא פחמימה – היום יש הרבה יותר; כמות הדיאטות לא שפויה. אני חושבת שיש פה משהו קצת מבאס. היום כשבן אדם בא לעשות דיאטה הוא עובר מאוד לשני כי יש שפע כזה. כמו ילד במקרר ארטיקים – בעבר היו ארבעה סוגי ארטיקים והיום יש שלושים – והוא רוצה לטעום את כל הטעמים"

אבל זה נשמע ממש מפתה "להיפטר מהסוכר אחת ולתמיד"

"אני חולת מתוקים. אם תגידי לי לא לאכול סוכר, זה לא מתאים לאופי שלי. אם אדם רוצה להיפטר מעודף המשקל הוא יעשה הכל. ברור שאם הוא יפרד מסוכר הוא ירד במשקל, לא צריך להיות גאון כדי לדעת את זה. אבל מה הלאה? נגמלת מסוכר אבל איפה זה הופך לאורח חיים? זה ידוע שהדיאטות הקיצוניות לא הופכות לאורח חיים".

האם אפשר פשוט להיפטר מהסוכר ולהיגמל ממנו? תלוי את מי שואלים

מה משרד הבריאות צריך לעשות?

"לדעתי משרד בריאות לא צריך להתמקד באיך לא לאכול ממתקים ולסמן אותם. אנשים רוצים ללמוד לאכול כמו אדם רזה שיודע לאזן. רוב האנשים שירדו הרבה במשקל פשוט חיים ככה.

אם היו מלמדים ילדים על אורח חיים בריא – שזה גם לדעת לאכול מעט, ולא לפחד או לחשוב ששוקולד זה אסור וממתקים זה אסור. הדוגמא הקלאסית זה ימי הולדת – חלק מההנאה זה ממתקים – כמובן שאם שמים את כל הממתקים בכמות היסטרית זה גרוע, אבל אם שמים ממתקים פחות נוראיים ומשלבים בפירות וירקות – זה מה שילדים יאכלו."

איך היתה הילדות שלך, מבחינת הגישה למתוק?

"אני גדלתי על עוגות קפולסקי עם כל המרגרינה, המייצבים וצבעי המאכל. ברור שזה לא בריא וגם אז לא חשבו שזה בריא, אבל אנשים אכלו ואכלו במידה. היו פחות פיתויים וכל הדיבור על אוכל היה אחרת – וגם היו פחות ילדים שמנים. בכל בית ספר גדול הייתי השמנה היחידה והיום זה שונה".

מה גורם להשמנת הילדים?

"ההורים נהיים אובססיביים לתזונת הילדים שלהם מצד אחד ומצד שני זה ילד, וילד אוהב ממתקים ואין לך מה לעשות עם זה.

אחת מהבנות אוהבת ממתקים ויש לה נטייה להשמנה, השנייה בקושי אוכלת ואין לה נטייה להשמנה. אצלי אמרתי מהרגע הראשון שיש בבית תמיד ממתקים – אבל יש ממתק אחד ביום. אם אבא שלי מביא ממתקים הן יודעות לשים בארון ולומר שיאכלו את זה מחר – זה כל כך מושרש שזה לא נתון לויכוח וזה כבר לא פקטור. אין משהו שאני אומרת עליו לא – מישהי שאלה איך אני נותנת לבת שלי ג'חנון – אז כן אני נותנת, אבל היא תאכל חצי ולא שניים. אם הילד לא לומר לאכול מעט הוא יאכל רק הרבה. אם הוא יראה שתמיד אוכלים רק שלושה כדורי גלידה – הוא יישם".

נראה שההורים היום מאוד מעורבים בנושא

"בימי הולדת ההורים יושבים ואומרים – קח כוס אחת של ממתקים, הם נחשבים לרעים, אבל אין ברירה ואנחנו רוצים להיות הכי טובים שאנחנו יכולים".

נחזור למבוגרים. את התייחס גם לניקוי רעלים ואיך שהוא בסוף עלול לגרום להשמנה

"מלמדים אותנו או לעבוד עם ניקוי רעלים – אני לא מדברת על מה שאתה עושה לשבועיים שלושה, חודש, כשהיו לי בעיות בבטן אני עשיתי וזה עזר לי מאוד. אבל הניקויים הקיצוניים יכולים להזיק – כמו שלושה חודשים ניקוי רעלים כדי לרדת 20 ק"ג ב-90 יום – אתה בעצם עוקף את הבעיה. כמו פלסטר על פצע – השאלה עם מה נשארים בסוף – אני נשארת עם ירידה אבל אף אחד לא לימד אותי לאכול שורת שוקולד אחת".

מה עם דיאטניות?

"דיאטניות בקופת חולים לעיתים קרובות נותנות תפריט לפי BMI – בא אדם ולא יורד אז היא מתלוננת שלא עשה את התפריט. צריך לבוא ולומר – בוא אלמד אותך לאכול פחות מ… וזה שאין כללי מותר ואסור קשר לאנשים – אנשים חושבים שזה יעבוד עליהם וזה מפתה אותם. רק כשהבנתי שאני צריכה לאכול כמו בן אדם רזה שמסוגל גם לאכול חפיסת שוקולד ולחזור למוטב. חשבתי שאני מסכנה ואז הבנתי ששנים אמרו לי תעשי דיאטה – משהו שאני לא יכולה לעשות".

בתור מישהי שנאבקת בעצמה, יש משהו מאוד מתסכל – זה נראה שכל שמן שבאמת ירד במשקל הפך את זה לחלק משמעותי בחיים שלו

"זה נכון, אבל כששקלתי 140 קילו – מרכז החיים שלי היה אוכל. גם היום הוא מרכז החיים שלי אבל לטובה לא לרעה. זה לא משהו שעושה לי בעיה או מטרד".

את חושבת שאחד הפתרונות הוא מס על אוכל לא בריא?

"אנשים יקנו עוגה ויהי מה. יש פה גם חיבור רגשי חשוב – בחגיגות כיף שיש ממתקים; במיוחד שהרבה הורים לא מרשים ממתקים, הילדים מצפים לזה מאוד. חברה שלי עשתה דבר מאוד יפה ביום הולדת – היא העניקה לכל ילד כוס עם כמה סוגי ממתקים – זה מוקצב. ככה הילד לומד שמותר, אבל בוא ואלמד אותך את הכמות. אומרים זה אסור, זה לא כדאי, זה הורס את השיניים. הילד תמיד יהיה עם זה – יאכל ויהיה חשוף, לפחות ניתן לו כלי כלשהו. אסור אמור להיות על תרופה שמזיקה לבריאות – האוכל הוא עדיין לא סכנה. בגלל זה הנתונים עולים ועולים ואומרים "עודף משקל עודף משקל" – זה לא מפתיע. תתחילו לממן טיפול רגשי לאנשים עם אכילה רגשית וחסרת שליטה. היום אין שום טיפול – לא מציעים אף טיפול לאדם עם אכילה אובססיבית. אין שום טיפול בזה. בהכל כמובן אפשר לטפל השאלה במה אתה רוצה לטפל וכמה אתה רוצה להשקיע והמצב הוא שלא ממש נותנים לזה מענה".

מה יהיה עם הקושי לשמור ולהקפיד על דיאטה?

אם תגידי לאדם שופוהוליק – מעכשיו אתה הולך לקניון בלי ארנק – הוא יצליח פעם אחת ויתבאס, בפעם השנייה ירגיש ממורמר ובפעם השלישית יקנה את כל מה שוויתר עליו בביקורים הקודמים וזה בדיוק בדיוק כמו אוכל. כמו שאמא מלמדת ילד לא לבזבז הרבה כסף ולקנות במקומות יותר חסכוניים – במקום להגיד לו לא, אפשר ללמד איך – אם הוא הולך לקיוסק שיקנה ממתק אחד; לא לומר אל תקנה ממתק כי זה לא בריא, הוא יודע שזה לא בריא. הילדות שלי לדוגמא יודעות מה אסור, ואני רוצה שלא יחוו את האסור אלא את המותר, זה גם ערך בשבילי.

בפן הרגשי, האדם גם לא יסתובב עם הידיעה שאסור לו. אם מלמדים ילד שהוא יכול לאכול שורת שוקולד אחת ולא לסיים – זה ערך לחיים. כל החיים אכלתי המון שוקולד וזה לא היה בלקסיקון שלי שאפשר לאכול מעט. זה כאילו מישהו שיגיד לי שאני יכולה ללמוד סינית – עד שלא אדע את זה לא אאמין בזה – לכן הנתונים משנה לשנה ממשיכים להיות גרועים ומתפלאים שעוד אנשים בעודף משקל – אבל זה דבר שקיים ויהיה קיים עד שיטפלו בזה".

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו