המעי שלכם רגיז?

המעי שלכם רגיז?

תסמונת המעי הרגיש (תמ"ר), המכונה לפעמים "עווית המעיים" או "קשיים בעיכול שמקורם בעצבים", מהווה אחת (מתוך 25) ההפרעות התפקודיות של מערכת העיכול.

תסמונת זו עלולה להיות חמורה דיה, כך שתפריע ללוקים בה לעבוד או לעזוב את הבית, מחשש שלא יימצאו שירותים במקום שאליו ילכו.

הגדרת תסמונת המעי הרגיש באמצעות התסמינים שלה, לאחר נטרול גורמים אחרים, היא זאת: כאבים ומחושים בבטן, הנרגעים לאחר פעולת מעיים; שינויים בהרגלי המעיים; יציאות דחופות; שלשולים, עצירות או שניהם גם יחד; גזים ונפיחות בהיעדר מידע על פגם מבני או סיבות אחרות.

רבים מן התסמינים של תמ"ר מופיעים גם במחלות דלקתיות של המעיים, צליאק או סרטן. לפיכך, חשוב מאוד לפנות לייעוץ רפואי, כדי לשלול מחלות חמורות אלה.

סיבות אפשריות לטעות באבחון

אחת הסיבות לתמ"ר שנהוג להתעלם ממנה, היא מחלת הצליאק – רגישות לגלוטן, החלבון שנמצא בחיטה ובדגנים אחרים. מחלת הצליאק היא מחלה אוטואימונית חמורה דיה, שעלולה לפגוע בריפוד של המעיים.

על-פי שני מחקרים שונים, 10% מן המשתתפים בעלי תסמונת המעי הרגיש, סבלו גם מצליאק. הרופאים משתמשים בבדיקת נוגדנים של דוגמיות דם ורוק כדי לאבחן את מחלת הצליאק. כמו כן, בדיקה יכולה לקבוע אם אתם מועדים לחלות, אף אם תפסיקו לצרוך גלוטן.

כדי לאבחן צליאק בוודאות, נהוג לערוך ביופסיה, בחיפוש אחר נזקים שנגרמו למעי הדק. אולם מאחר שהמעי מסוגל להשתקם בתוך חודשים אחדים, הרי שאם לא צרכתם גלוטן שבועות אחדים לפני הביופסיה, התוצאות יהיו שליליות מוטעות, כלומר – יתגלה נזק מזערי, אם בכלל.

ישנם רופאים הסבורים עדיין שחייב להתרחש הרס מוחלט של הסיסים במעי הדק כדי לאבחן צליאק, אם כי, על-פי נתונים עדכניים, גם הרס חלקי של סיסי המעי יכול להעיד על המחלה.

בתהליך ההתגברות על תסמונת המעי הרגיש, אתם חייבים לבדוק מה גורם לכם לגירוי של המעיים. הסיבות עלולות להיות מגוונות – החל באלרגנים שונים למזון, דרך כימיקלים, חוסר איזון ברובד החיידקים של המעיים, וכלה בהיעדר איזון של ההורמונים או המעבירים העצביים.

החומרים הגורמים למעיים להתעוות ואז למהר ולהתרוקן מתוכנם, עלולים לגרום לעיתים לבעיות חמורות יותר אם לא תוקפים את הסיבה לבעיה, או אם נעשה שימוש בתרופות או במשלשלים למיניהם, אשר הורסים את מנגנוני ההגנה והריפוי העצמי של הגוף.

הבעיה עם תסמונת המעי הרגיש היא, שנהוג להתעלם מהסיבות הגורמות לתסמינים, או להמעיט בחשיבותן ולהתייחס אליהן כאל מתח נפשי. לא מן הנמנע שהרופא המטפל יאמר: "הכול בראש שלך!" רבים הסובלים מבעיות ממשיות בבטן, שלא זוהו, קיבלו מהרופאים תרופות נוגדות דיכאון או תרופות להרגעה, במטרה להפחית את עוצמת הכאבים שלהם. מילת המפתח היא "לא ניתן לגלות".

ככל שמתמקצעים בגילוי הסיבה לסוג זה של גירוי, יהיו, קרוב לוודאי, פחות אבחונים של תסמונת המעי הרגיש. אצל רבים מהמטופלים שלי, בדיקת צואה מקצועית מגלה את קיומו במעי של חיידק המפר את האיזון או מחולל מחלות (המכונה דיסביוסיס, dysbiosis), ואף מודדת את יעילות פעולתה של מערכת העיכול.

יש מעבדות המתמחות בתחום זה ויכולות לבדוק נוגדנים למחוללי מחלות מסוימות, ואף להמליץ על הטיפולים היעילים ביותר. בדיקת הקולונוסקופיה, או בדיקה אנדוסקופית, כלומר – של פנים המעיים, מראה רק את רקמות המבנה, ולא שינויים מיקרוסקופיים או זיהומים חיידקיים.

לאחר שמחוללי המחלה הודברו, או עם השבת האיזון על כנו, המעי יכול להשתקם, והתסמינים של תמ"ר נעלמים.

קרוהן וקוליטיס והמעי הרגיש

ידוע כי הלוקים במחלות דלקתיות של המעי, כגון מחלת קרוהן או קוליטיס, סובלים לעיתים קרובות גם מתסמונת המעי הרגיש. ההבדל הוא שאצל הלוקים במחלות המעי הדלקתיות ניתן להבחין בלקויות מבניות מובהקות.

תסמונת המעי הרגיש היא, לדעתי, אחד השלבים הראשונים ברצף הליקויים התפקודיים של מערכת העיכול. מאידך, תמ"ר יכולה להיות רק תסמין אחד של היעדר איזון בחיים. תסמונת זו משפיעה על כל הגוף והנפש, ולהפך.

רבים מהסובלים מתסמונת המעי הרגיש מגבילים ביותר את פעילויותיהם שמא לא יהיו שירותים זמינים כאשר ייאלצו להתרוקן. אי הנוחות הנגרמת על-ידי הגוף עצמו, תוביל לתחושות של דיכאון וחרדות.

אם אי אפשר לסמוך על מערכת העיכול, על מה כן ניתן לסמוך? במקרה זה המזון הופך לאויב. ייתכן שאם תמעיטו לאכול תחושו הקלה, מאחר שתסמינים רבים פוחתים ואף נעלמים כאשר מערכת העיכול איננה נדרשת לפעולה.

יש סוגי מזון שאינם גורמים לתסמינים במשך תקופת מה, אך, עקב צריכת-יתר שלהם, עלולים לגרום להתעוררות התסמינים בשלב מאוחר יותר, מה שמצמצם עוד יותר את מגוון המזונות המתאימים לכם.

אם באחד מאיברי הגוף מופיע גירוי כלשהו, אנו נמנעים מגורם הגירוי. אנו יכולים להימנע ממה שיגרום גירוי לעור, למשל. בוודאי נקפיד לשטוף מעורנו חיידקים וכימיקלים הגורמים לגירוי, כגון צבע או תמצית רעילה של עץ האלון. אנו חומקים מחרקים או מכים בהם כדי להגן על עורנו.

כך ניתן להימנע גם מגורם המפריע למערכת העיכול שלנו. באמצעות שלשולים פתאומיים (ולפעמים גם הקאות) הגוף מסלק גורמי גירוי רעילים שהופרשו על-ידי חיידקים מחוללי מחלות, למשל במקרים של הרעלת מזון.

רעלנים בקטריאליים אחרים (כמו אלה המופרשים על-ידי החיידק Clostridium difficile) משנים את המינון של פעולת המעיים, אם כי בעוצמה פחותה. אם הגוף מצליח להיפטר ממחוללי המחלה, לא תתפתח דלקת, מאחר שהתכולה של המעיים היא חלק מהסביבה החיצונית ולא חלק מרקמות הגוף.

משהו שאכלנו לפני יומיים?

לרוע המזל, ייתכן שלא נהיה מסוגלים לזהות באופן ישיר את הגורם לגירוי של מערכת העיכול, מאחר שייתכן שהסיבה לגירוי נעוצה במשהו שאכלנו לפני ימים אחדים. לחלופין, ייתכן שהגורם הפוגע חדר לגופנו באמצעות הנשימה (חשיפה לכימיקלים), או אולי מדובר בהורמונים שגופנו מייצר בזמן מתח נפשי, מחזור חודשי או שניהם.

מאחר שלא ניתן להימנע מגורם שעדיין לא זיהינו, אנחנו ממשיכים לבוא במגע עימו. באותו אופן שבו הגורם של הגירוי בעור עלול להוביל להתפתחות של דלקת ומחלת עור, כך יקרה גם ל"עור" הפנימי של מערכת העיכול עקב גירוי מתמשך.

כאשר ממשיכים לצרוך מזונות או חומרים הגורמים לתגובה של הגוף, ושהמעיים מנסים לדחות, אנו עשויים לשפר את הסבילות לאותם מזונות, אך הנזק ממשיך להיגרם. אם מתעלמים מסימני האזהרה, הסיבות שלא נבדקו עלולות לבסוף לגרום לנזק ולמחלה חמורה יותר שתאובחן לבסוף.

מסתבר שהמפתח למניעת הפיכתו של המזון לאויב, טמון בגיוון הארוחות מדי יום, בסבב מתוכנן של 4 ימים. בהמשך תקראו איך לזהות את המזונות הגורמים לתגובות, וכיצד לתכנן תזונה מחזורית כדי למנוע את תגובת הגוף למזונות חלופיים.
כיצד יודעים אם הבעיה היא אכן תסמונת המעי הרגיש?

מאחר שאין בנמצא בדיקות ספציפיות לזיהוי תמ"ר, השלב הראשון בזיהוי הוא שלילת קיומן של מחלות אחרות וסיבות גופניות. התסמין העיקרי הוא כאבי בטן חוזרים ונשנים.

לעיתים מדובר בכאבים חמורים בעוצמתם, המלווים לפעמים בפעולת מעיים או נרגעים מעט לאחר פעולת מעיים. את הרשימה שלהלן פירסם הארגון ללא כוונת רווח בשם Rome Foundation המסייע לסובלים מהפרעות תפקודיות במערכת העיכול. אם אתם לוקים בשני תסמינים מתוך הרשימה שלהלן, ייתכן שכאבי הבטן שלכם קשורים לתסמונת המעי הרגיש:

 הקלה בכאבים לאחר התרוקנות המעיים.
 תחילת כאבים או אי נוחות הקשורה לשינויים בתדירות היציאות.
 תחילת כאבים או אי נוחות הקשורה לשינויים בצורת הצואה.

יש סוגי משנה של תסמונת המעי הרגיש. אמנם קשה להגדירם במדויק, אך אם מופיע אחד התסמינים או יותר של סוג המשנה, ניתן לזהותו.

1. תסמונת המעי הרגיש המאופיינת בשלשולים (IBS-D):
 פעולת מעיים 3 פעמים ביום או יותר.
 צואה רכה ומימית.
 יציאות דחופות.

2. תסמונת המעי הרגיש המאופיינת בעצירות (IBS-C):
 פחות מ-3 פעולות מעיים בשבוע.
 גושים של צואה קשה.
 פעולת המעיים מלווה בהתאמצות.

3. תסמונת המעי הרגיש מסוג מעורב (IBS-M):
  צואה רכה מדי וקשה מדי במהלך שעות או ימים.

4. תסמונת המעי הרגיש מהסוג המשתנה (IBS-A):
 שינוי מסוג משני אחד לאחר על פני תקופות של שבועות או חודשים.

ישנם תסמינים אחרים שאתם עלולים ללקות בהם, ואלה הם:
 הימצאות של ליחה בהירה בצואה.
 הבטן מוגדלת ונפוחה.
 התרוקנות חלקית (תחושה שפעילות המעיים לא הסתיימה).

אצל נשים הסובלות מתסמונת המעי הרגיש, כמות התסמינים תגדל במהלך ימי הווסת. מנתונים של המכללה האמריקאית לגסטרו-אנטרולוגיה, 80% מהלוקים בתמ"ר הם נשים.

כמחצית מהסובלים מפיברומיאלגיה או מתסמונת העייפות הכרונית נוטים ללקות בתסמונת המעי הרגיש. למעשה, כל מחלה אוטואימונית מעלה את הסיכון ללקות בתמ"ר, ולהפך. מה שמעניין הוא, שתסמונת מפרק הלסת (TMJ) היא הפרעה שכיחה בקרב הסובלים מתסמונת המעי הרגיש.

מתח בשרירי הלסת עלול להעיד על מתח נפשי, המשפיע גם על העיכול וריקון הפסולת מן הגוף. בנוסף, תסמונת מפרק הלסת עלולה להשפיע על פעולת הלעיסה, החשובה לתהליך העיכול התקין.

שאלון להערכה עצמית של מערכת העיכול

להלן שאלון שחיברתי לשם הערכת התסמינים שלכם, במטרה לברר אם הבעיה היא אכן תסמונת המעי הרגיש. בחנו את התסמינים שלכם

ב-6 החודשים האחרונים (לרבות הרגלי ההתרוקנות שלכם). דרגו את תכיפות התסמינים שלכם והציבו את הנתונים המתאימים בטבלה. לסיום, חשבו את המספרים בטורים. אם אתם מתקשים לדייק בתיאור של היקף התסמין, ציינו הערכה כלשהי. כל התסמינים הללו מעידים על הפרעות בעיכול, אך חלקם חמורים מן האחרים.

המפתח להערכה:

אף פעם = 0
פחות מפעם בשבוע = 1
פעם בשבוע = 2
פעמים רבות במשך השבוע = 3
כל יום = 5
פעמים רבות במהלך היום = 7

תסמינים של תסמונת המעי הרגיש – ניקוד: 0–7

כאבי בטן
שלשולים ועצירות לסירוגין
צואה שחורה (מומלץ לפנות מייד להתייעצות רפואית)
נפיחות
פעילות המעיים ממתנת את כאבי הבטן
תדירות הגיהוקים
עצירות
עוויתות
שלשול או צואה מימית
תחושה שההתרוקנות לא הושלמה
פחות מיציאה אחת ביום

תסמינים של תסמונת המעי הרגיש – ניקוד: 0–7

גזים המקִלים את כאבי הבטן
סימני מזון שנראים בצואה
צואה או גזים המדיפים ריח רע
יותר מדי גזים או נפיחנות
צואה שמנונית או הפרשה שמנונית בשירותים
צואה בעלת גוון ירוק
רעשי גרגור בבטן
צואה קשה, יבשה או בצורת כדורים קטנים
צואה רכה או נוזלית
יותר מ-3 יציאות ביום
ריר על הצואה או על נייר הטואלט
צואה חיוורת או בהירה
הרעלת קיבה לעיתים קרובות או לאחרונה, או שפעת של הקיבה
התאמצות בזמן ההתרוקנות
תסמינים המחמירים בימי הווסת
צואה דקה או בצורת רצועות (מומלץ לפנות מייד להתייעצות רפואית)
תחושה של דחיפות ללכת להתרוקן

הניקוד ומשמעותו:

1 עד 10 נראה שאינכם סובלים מתסמונת המעי הרגיש, אבל העיכול אינו מיטבי.

11 עד 25 ייתכן שלקיתם בתמ"ר. שינויים קלים ישפרו את המצב בתוך זמן קצר.

26 עד 50 קרוב לוודאי שאתם סובלים מתמ"ר. מומלץ למלא אחר ההוראות שבספר.

51 עד 198 פנו להתייעצות רפואית. אם תישלל האפשרות של מחלה כלשהי, האבחנה תהיה תסמונת המעי הרגיש. ניתן להיעזר בהמלצות הכלולות בספר.

אם צברתם יותר מ-50 נקודות, ובנוסף, אובחן אצלכם אחד התסמינים המפורטים בטבלה שלהלן, כדאי לפנות למומחה בתחום של הפרעות בעיכול. אם משמיעים באוזניכם משפטים כגון "אין כל סיבה", או "חייבים לחיות עם זה", המשיכו לקרוא בספר ולמלא אחר המלצותיו.

אין זה נכון שאין סיבה לכאבים, ואינכם חייבים לחיות עם התסמינים המתישים של תסמונת המעי הרגיש. יש מה לעשות כדי לשפר את איכות החיים.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו