ראשון בספטמבר של ההורים

יהודה עמיחי היטיב לתאר את תחושת הנעזבות אותה חווה כל אדם מבוגר באשר הוא.

אלוהים מרחם על ילדי הגן
פחות מזה על ילדי בית הספר.
ועל הגדולים לא ירחם עוד
ישאירם לבדם.

ככל שהגיל נוקף, כך פחות תשומת לב ואכפתיות מוקדשת לנו. והרי, גם אנחנו המבוגרים (גם אם אנחנו הורים), ילדיו של אלוהים, הלוא כן?

כל אמצעי התקשורת מלאים בהצעות לכריכים, ארוחות בוקר בריאות ונכונות, הכל – עבור הילדים.

ובכן, נוכח ההתקוממות האחרונה של כל סקטור וסקטור בעם הזה, אני רוצה לצעוק את צעקת ההורים: אנחנו לא מספיק דואגים לעצמנו ואם אין אנו לנו, תכל'ס – אף אחד לא יתנדב.

כאן אני רוצה לתת כבוד ומקום להורים שמתרוצצים, דואגים, משקיעים זמן, כסף ואנרגיה רגשית בילדים שבחרו להביא, באהבה, לעולם.

בשלב ראשון, חשובה ההכרה שהשבע דקות היומיות הללו, שנגזלות על מנת לארגן את כל הסיפור, הן חשובות ואנחנו ראויים להן. כמה פעמים קרה שכל הכריכים של כל הצאצאים היו מונחים על השיש בטור הנדסי ולמי לא נשאר, כוח, זמן? נכון. לנו ההורים.

אז אני רוצה להציע 'סבתא בישלה דייסה', אבל הפוך. לאחרונה שמתי לב לעובדה שכאשר אני מכינה אוכל לכל בני הבית, כשאנו יוצאים ליום שלם, אני קודם כל מכינה לכולם ורק אז לי. מהרגע ששמתי לב לזה, אני מכינה קודם עבורי ורק אז מתפנה ליתר דרי הבית. זה לא נעשה בקלות ובצהלה. אני כמו חורקת כנגד הדחף לדחוק את עצמי אחורה ומצליחה, אפילו אם בצורה מלאכותית, לדאוג לעצמי תחילה ואז ליתר.

שלושה מאסטים

לפני הכל, אני ממליצה להצטייד בכמה אביזרים שיקלו על הלוגיסטיקה המתבקשת.

א. צידנית לא גדולה. ב. תרמוס אוכל ששומר על המזון חם (יש להשיג בחנויות כלי בית או בחנויות מטיילים) ג. קופסאות אטומות איכותיות שאינן דולפות.

יש עובדים שמקבלים וואוצ'רים למסעדות באזור מקום העבודה שלהם. אם במכלול המסעדות הללו, ישנה מסעדה ביתית, בריאה, שלא מטביעה את המזון המטוגן בשמן, אני ממליצה בחום לאכול שם. קשה למצוא, נכון? לכן, נוכח הרוח המרדנית האחרונה, אני מציעה לפנות במרוכז למחלקת כוח האדם ולבקש להמיר את הוואוצ'ר בסכום כסף יומי שיועבר לעובד ויוכל להיות מנוצל על ידו לפי ראות עיניו. ישנם מקומות עבודה שאכן פועלים כך ועל זה יבורכו. בסכום היומי, ניתן לאכול בבישול ביתי, בערך 3 או 4 ימים, תלוי מה את/ה בוחר/ת לאכול.

עבור אלה שמקום העבודה אינו מספק כלל מזון, חבל, אך בואו ונהפוך את החיסרון ליתרון. אתם יכולים לקבוע מה תאכלו, כמה ומתי. לפעמים ארוחות במסעדות מכתיבות לנו, על פי גודל המנה, כמה נאכל, אפילו אם השובע יכול היה להגיע, כבר בחצי המנה.

אני רוצה להציע אפשרויות בריאות, טעימות ושאינן דורשות זמן רב מדי בהתארגנות. אני פונה לאנשים עסוקים שאין להם פנאי להנביט, להשרות ועוד.

לחם ועוד לחם

הבסיס של ארוחות הבוקר והביניים: הלחם. אנשים רבים רגישים לחיטה, מבלי לדעת. שימו לב, האם לאחר צריכת חיטה (שמתחבאת במוצרים רבים) את/ה סובל/ת מכאבי בטן? אולי שווה לעבור ללחם מכוסמין מלא או משיפון. הם משביעים יותר, בריאים יותר ומרגישים נכון יותר במערכת העיכול.

מה לשים בין הפרוסות? כל מיני ממרחים כמו שמן זית ומעט זעתר, טחינה מלאה ביתית, שילוב של טחינה גולמית עם דבש או סילאן, מעט גבינת עיזים 5% שומן בליווי ירקות שונים שיידחסו לקופסה ייעודית לצורך זה בלבד ופרי חתוך ומוכן לאכילה.

לאלה בינינו שמוכנים 'לשים את נפשם בכפם' ולהיכנס מעט יותר לעומקו של אוכל הבריאות, אוכל להציע: ממרחי טופו שונים (עשויים בבית), ממרחי חומוס (או קטניות אחרות), ביתיים, גרנולה ביתית ואולי אפילו להכין לחם כוסמין מלא בעצמם – בחצי העלות ממה שגובים בחנויות השונות.

לארוחת הצהרים, ניכנס תרמוס המזון לפעולה. אליו ניתן להכניס בבוקר: מרק ירקות ביתי, מוקפצים למיניהם ואולי גרגירי חומוס חמימים שנתבלו במיץ לימון ומעט שמן זית.

כפי שאתם רואים – הקרקע פורייה לכל רעיון אפשרי ובלבד שנעלה את עצמנו בסדר העדיפות ונדאג ללוגיסטיקה הנחוצה.

וגם, לא צריך להתבייש לומר, יהיה נחמד אם מדי פעם גם הילדים יכינו עבורנו איזה דבר מאכל או שניים…

בינתיים, הנה מתכון ללחם כוסמין ביתי, כדי שיהיה עם מה להכין כריך טעים

לחם כוסמין ביתי

המצרכים הדרושים:

500 גר' קמח כוסמין מלא או שילוב של מלא ולבן (למפונקים)
כף שמרית
2 כפות סילאן
כפית מלח
כף שמן זית
380 מל' מים חמימים

אופן ההכנה

לשים היטב, מתפיחים כ-40 דקות, שוב לשים ושוב מתפיחים לשעה.
לאחר העיבוד בפעם השנייה, עוטפים את הבצק בשמן זית.
מניחים בתבנית לחם, מחממים תנור ל-250 מעלות, מורידים ל-200 ואז מכניסים את התבנית ול-10 דקות מניחים לה בחום גבוה ואז מנמיכים ל-180 מעלות לעוד כחצי שעה או עד שמשחים.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו