אוכל משבש לנו את הגנים?

לתזונה חשיבות רבה על בריאותנו. אולם,אני מסכימה לתגובתה של שרה חמו: תינוקות בני יומם/או בחודשיהם הראשונים, ניזונים מחלב אם או מפורמולות מוכנות- בחורף או בקיץ באותה איכות, כך שסביר שהתינוקות בדנמרק חלו בגלל חוסר בשעות אור בחורף ולא בגלל התזונה.

צר לי אבל איכות הכתבה היא בינונית ומטה.
למה אין הסבר בסיסי אפילו למהי אפיגנטיקה? למה חסר ציון של המקורות בכתיבת הטקסט?
הנושא מרתק אך מוגש בצורה שטחית, כמו סיפור ילדים.
זה נושא סופר מסקרן איך תזונה יכולה להשפיע על מבנה הכרומטין חבל רק שהטקסט עומד בניגוד לרמת העניין (שלי לפחות)…

כתבה דילטנטית ושיטחית למדי-ומלאת סתירות וחוסר דיוקים

אם התינוק מושפע באופן אפיגנטי ממצב התזונה של אימו בעת ההריון הרי דווקא ילדים שנולדו בחורף צריכים להיות בריאים ומוצלחים יותר כי את חודשי ההריון שעברו בבטן האם ושם הושפעו ,תוך כדי בנית והתעצבות גופם באופן אפיגנטי מתזונת האם ההרה הם דווקא עברו בקיץ שבו לפי תאורית הכותבת התזונה עשירה יותר ,ותינוקות שנולדו בקיץ עברו את תקופת הגידול הקריטית ברחם דווקא בחודשי החורףההגיון מחייב !!!!

ביפנים שעוברים לגור בארה"ב וניזונים מתזונה מערבית מתבטלים חלק מהיתרונות והם חולים בסרטן לא פחות מאוכלוסית המערב
אינני חושבת שהם מפסיקים לשתות תה ירוקאולי כך הדבר-אבל אי אפשר להוכיח ולתלות את כל היתרונות ברכיב מסוים זה
הדעה הרווחת היא גם שנשים יפניות פחות חולות בסרטן שד וסרטנים גניקולוגים אחרים בגלל הסויה שהן אוכלת וכך הכניסו את "שיגעון הסויה והטופו" לדור שלם של נשים מערביות ע"י תעשיה של מולטינציונלים שעשתה רווחים עצומים על הפצת הסויה בתור מזון "בריאות"
בזמן האחרון יש יותר ויותר הוכחות ודעות לכך שהסויה מאד לא בריאה ,וביחוד בצורת חלב סויה וטופו וכל מיני מוצרי סויה אחרים הכלולים באוכל מוכן (שניצלים צמחוניים וכ"ו )סויה היא בעיקרון אוכל לאבריא,גויטרוגני,וההורמונים הפיטואסטרוגנים שבה חוסמים ומפריעים לפעולת ההורמונים האמיתיים שלנו לא רק באפקט ה"מסרטן "אלא גם באפקטים החיוביים והנחוצים בהיותם חיקוי חלש ולא אפקטיבי ולא מלא להורמונים הטבעיים בגוף האישה
בנוסף לזאת היפנים אוכלים כמויות קטנות מאד של סויה בצרוף עם מזונות אחרים-כמו כרוביים(ירקות ממשפחת המצליבים המכילים אינדול-3 קרבינול ותרכובות נוספות הנמצאות בברוקולי (סולפראפן ) ובמצליבים אחריםוהם אוכלים את הסויה בצורתה המותססת בלבד=מיסו,טמפה ,נאטו, וכולי ,המוציא מהסויה חלק מהפוטנציאל המזיק שלהולמרות הכל היפוטירואידיזם (מחלת השימוטו )נפוצה ביפן כי הסויה כאמור ,וגם הכרוביים,הם מאכלים גויטרוגניים

הדבר שכנראה גורם ליפנים להיות אחד מהעמים הבריאים ביותר בעלי שעור סרטן נמוך יותר וגם מחלות אחרות הוא כנראה דווקא צריכה מאד גבוהה של יודאם בצורת דגים,ואם ע"י אכילה רבה מאד של אצות ים
הצריכה היומית הממוצעת של יוד ביפן היא בין 12.5 ל-30 ולפעמים אף יותר מיליגרמים ליום ,בעוד שבעיקבות איזה ניסוי מוטעה שעשו זוג מדענים מערביים בשנות הארבעים של המאה הקודמת "נבהלו "המערביים מהיוד והגבילו את צריכתו לכמות "מומלצת" של לא יותר מ150 מיקרוגרם ליום (במיליגרם אחד יש 1000 מיקרוגרם !!!!)שזוהי כמות זעירה כל כך וממש מגוכחת
מרבית אוכלוסית המערב סובלת מחוסר יוד .היוד דרוש לא רק לבלוטת המגן אלא להרבה פונקציות בכל תאי הגוף וחסר בו מביא לתחלואה רבה ומגוונת
בנוסף במקום היוד שהוסף בזמנו לשם מטרה ששכחתי מהי כרגע לקמח ולכן לכל המאפים התחילו להמנע מלהוסיף יוד והתחילו להוסיף במקומו ברום
הברום הוא הלוגן וחומר מאוד מזיק לגוף ,בהיותו הלוגן-בדומה לכלור ולפלואור (הפלרת מים +כלור במים אמרנו ?)כל ההלוגנים הללו מתחרים עם היוד -עם מעט היוד ש "מותר "לנו לקבל והתוצאה היא חסר כרוני ביוד במערב ותחלואה עצומה מכל הסוגים כתוצאה מכך
היוד מתערב בכוון המטבוליזם של האסטרוגן לכוון של אסטריול לקראת הפרשתו מהגוף ץהאסטריול (E3 )הוא האסטרוגן היותר חלש בגוף והתגלה שאצל נשים עם סרטן שד כמותו בשתן קטנה מאוד ואילו אצל נשים שאצלן כמות האסטיריול גבוהה הסיכוי לס