מתי מומלץ לשלב צמחי מרפא ותרופות ומתי לא?
שילוב צמחי מרפא בטיפול, צילום: 123RF
חלק ב של הרצאתו של ד"ר ויינפאס "צמחים במקום תרופות – האם זה בכלל אפשרי?" במסגרת כנס אוכלים בריא 8
בחלק השני של ההרצאה הרחיב ד"ר ויינפאס על המצב השני ב"חוק השלוש" – שילוב תרופות וצמחי מרפא. הוא הרחיב על חמישה מקרים בהם הוא נוהג לשלב בין השניים. מקרה ראשון – אלרגיות. הטיפול הרפואי המקובל כולל תרופות אנטי היסטמיניות וסטירואידים נאזליים.
מתי כדאי לשלב?
ד"ר ויינפאס מצא כי שילוב של תרופות עם צמחי מרפא נוגדי אלרגיה שהמרכזים בניהם הם סקוטלריה סינית, סופורה סינית ואסטרגלוס משפרים מאד את התסמינים ללא קונטרה אינדיקציה בין התרופות לצמחי המרפא. בנוסף ציין כי חשוב גם לקחת פרוביוטיקה – מזון אשר אינו מעוכל בשלמותו עלול ליצור מצב של חדירת חלבונים זרים לדם ו"מעי דליף" – מערכת החיסון תתקוף את עצמה ועלולות להיווצר אלרגיות. כמו כן המליץ לשלב גם מקורות תזונתיים לקוורציטין – נוגד חמצון פיטוכימיקל ממשפחת הפלבנואידים אשר בין תכונותיו עוזר להילחם במצבים אלרגיים בגוף.
מקרה שני – צרבת. הטיפול המערבי משתמש בתרופות סותרות חומצה כמו TUMS ותרופות מעכבות משאבות פרוטונים (מעכבי משאבות מימן (PPI)) כמו אומפרדקס, לוסק ועוד.
ד"ר ויינפאס סיפר כי מחקרים לאחרונה הראו כי נטילה של סותרי חומצה ותרופות מסוג PPI לתקופה ארוכה של כשבע שנים נקשרה עם הופעה מוגברת של שברים בגוף עקב מחסור בסידן. הבעיה עם תרופות PPI היא שהן לא מספיק סלקטיביות ופוגעות בעיכול ובספיגה של ויטמינים ומינרלים.
במקרים של צרבות, ד"ר ויינפאס משלב צמחי מרפא סותרי חומצה כמו צמחי מרפא ממשפחת הטאנינים שדיברנו עליהם וכוללים פיליפנדולה, פטל אדום, תה ירוק, גרניום ועוד. גם צמחי מרפא מוצילגים אשר דוברו ממקודם נחשבים כצמחים סותרי חומצה כאשר ד"ר ויינפאס נוכח לגלות בקליניקה שלו כי צמח האלומוס הינו בעל ההשפעה הכי אפקטיבית בטיפול בצרבות – ערבוב של אבקת הצמח עם מים פושרים, לשתות בעת הצורך. מקרה מיוחד בו ד"ר ויינפאס ניזהר בשילוב של צמחי מרפא לטיפול בצרבות הוא תסמונת על שם בארט- בתסמונת זו ישנה התפתחות של תאים טרום סרטניים בעקבות חומצות הקיבה שעלו מן הקיבה לושט וגרמו למטמורפאזה במבנה תאי הושט. במקרה כזה ד"ר ויינפאס מעדיף לתת את התרופות כמו אומפרדקס ולוסק בלי צמחי מרפא כלל.
מקרה שלישי בו ד"ר ויינפאס נוהג לשלב צמחי מרפא ותרופות – דלקות חוזרות בדרכי השתן. הטיפול של הרפואה המערבית דוגל בגישה של מתן אנטיביוטיקה למשך חצי שנה – כמובן שמצב זה מאד בעייתי ופוגע בפלורה הטבעית של מערכת העיכול, גורם לחולשה ועמידות בפני החיידקים. כאן נכנסים לפעולה צמחי מרפא בעלי תכונות מחטאות למערכת השתן כמו צמח מרפא מעלי הבוכו, קלנדולה 90%, אכניציאה ועוד. ד"ר ויינפאס מצא כי שילוב שלהם ביחד עם צמחים משתנים כגון סרפד, זקן תירס, צמחים מוצילגים כגון אולמוס וליקוריץ, כמוסות חמוציות (מונעות את הידבקות חיידק האי קולי לדפנות דרכי השתן בכך שהן נקשרות לאתר הקליטה שלו ותופסות את מקומו), פרוביוטיקה ותוסף תזונה בשם די-מאנוז שהינו חד-סוכר ומנגנון פעילותו היא על ידי קשירה לחיידק עצמו ושטיפתו החוצה מהמערכת.
מקרה רביעי עליו דובר – מיגרנות. מיגרנות נוצרות עקב מנגנון מסוים במוח הגורם להרחבה ואז היצרות של כלי דם. לטיפול המערבי ישנן תרופות ספציפיות למיגרנה הפועלות לעצירת מנגנון זה. במקרים בהם המיגרנות הופכות למוכחות יש לשלב תרופות מונעות עם תופעות לוואי מגוונות.
לרפואת הצמחים המסורתית ישנו צמח מרפא המתמחה במניעת מיגרנה ומתערב במנגנון הגורם למיגרנות – הצמח נקרא בן חרצית ריחנית. ד"ר ויינפאס משלב את הצמח עם צמחים בעלי פעולה אנטי עוויתית להקלה על הכאבים כמו וולריאן, פאוניה, וויטניה, ג'ינקו בילובה ורואה תוצאות יפות עם מטופליו בטיפול במיגרנה לטווח הקצר והארוך.
מקרה חמישי ואחרון עליו פירט ד"ר ויינפאס הוא מצב של דלקות מפרקים וגידים. הטיפול המערבי כולל תרופות ממשפחת ה- NSAIDS – תרופות נוגדות דלקות שאינן סטיראודיליות כמו ארקוקסיה, וולטרן ועוד. התרופות מעכבות אנזימים מעודדי דלקת כמו COX1 ו- COX2 בדרך כלל באופן שאינו סלקטיבי לאחד האזימים. עיכוב אנזים COX2 גורם לפחות תופעות לוואי במערכת העיכול. עיכוב אנזים COX1 גורם לתופעת לוואי שהינה כיב קיבה. שימוש בצמחי מרפא נוגדי דלקת כמו כורכום נמצאו באפקטיביים ביותר בטיפול בדלקות פרקים וגידים. צמחי מרפא נוספים הנחשבים לנוגדי דלקת הם לבונה, תה ירוק ג'ינג'ר ועוד.
במרפאתו ד"ר ויינפאס מטפל במטופליו עם דלקות פרקים בדרך כלל בשילוב של עשרה ימים עם תרופות מסוג NSAIDS על מנת לעבור את השלב האקוטי ובמקביל משלב כמוסות צמחי מרפא המכילות כורכום, לבונה ווויטניה.
רק תרופות
המצב השלישי ב"חוק השלוש" של ד"ר ויינפאס הוא מצב בו לא לוקחים סיכונים מבחינתו, וכאן הוא נוהג לא לוותר על התרופה המוכחת מדעית למצב הרפואי. בין המקרים הללו נמנים מטופלים לאחר התקף לב, מצבים של הפרעות קצב לב, מצבים של קרישויות יתר ומטופלים המטופלים עם תרופות נוגדות קרישה ומדללי דם, מצבים של סכרת לא מאוזנת ומטופלים עם זריקות אינסולין, מצבים פסיכוטיים כגון סכיזופרניה וטיפול בחולי אפילפסיה. במקרים אלו ד"ר ויינפאס אומר שהתרופות הן הכרחיות: אלו הם מצבים מסכני חיים ולא ניתן להחליף את פעילות התרופה בפעילות של צמח מרפא, שכן פעילותו חלשה יותר ובמקרים אלו הרבה פחות אפקטיבית.
אינטראקציה בין תרופות לצמחי מרפא
בסיום ההרצאה ד"ר ויינפאס דיבר על מצבים של אינטראקציות בין תרופות לצמחי מרפא. מרבית מן האוכלוסייה נוטלת צמחי מרפא ותוספים על דעת עצמם ואינם משתפים את הרופא המטפל בכך. בנוסף רופאים מערביים אינם מכירים את צמחי המרפא ואינם יודעים את השפעתם על התרופות אשר נוטל המטופל.
ישנם צמחי מרפא מרכזיים אשר להם אינדיקציות עם תרופות ויש לשים עליהם את הדעת במיוחד בשילוב עם תרופות. למשל צמח הג'ינקו בילובה – צמח אשר מגביר זרימת דם ומשפר ריכוז וזיכרון אך בנוסף הוא גם צמח המדלל דם- סכנה בשילובו עם תרופות נוגדות קרישה. צמחי מרפא נוספים המתנגשים עם תרופות מדללות דם הם כורכום, שום, ציפורני השטן. דוגמאות נוספות של שילוב מסכן חיים בין צמחי מרפא לתרופות הן:
• צמחים ממריצי חיסון כגון אכניציאה ותרופות מדכות חיסון לאחר השתלה.
• תמצית זרעי אשכולית ונטילת תרופות להורדת כולסטרול כמו סטאטינים – זרעי האשכולית מתערבים באנזים הכבד הנקרא ציטוכרום P450 שיש לו תפקיד חשוב במסלול פינוי תרופות מהכבד, לכן תרופות להורדת כולסטרול לא מפורקות ומפונות כמו שצריך ורעילותן בגוף עולה.
● ג'ינסנג קוראני וליקוריץ בשילוב תרופות להורדת לחץ דם
• צמחים משתנים בשילוב תרופות משתנות – כדי לא ליצור אפקט מוגבר של השתנה ואיבוד מלחים בשתן.
● צמחים נוגדי דיכאון כמו רודיולה בשילוב תרופות ממשפחת ה- SSRI – כדי לא ליצור מצב של עודף סרוטונין בגוף (סרטונין סינדרום)
בנוסף ד"ר ויינפאס ציין כי צמחים ממשפחת המוצילגים יכולים לגרום לעיכוב ספיגה של תרופות. לכן הוא ממליץ ככלל בשילוב של צמחי מרפא עם תרופות להפריד כשעתיים וחצי בין נטילה של תוספי תזונה וצמחי מרפא לבין נטילת תרופות.
