מה בין תזונה ובין הקשבה?
צילום: 123RF
לתזונה ההולמת את צרכי האדם ברמה האישית יש חשיבות גדולה מאד. לכל אדם יש מבנה פיזי-רגשי ראשוני ייחודי לו ולכן דרושה תזונה ספציפית מאד בכל שלב בחיים. כמו שכל אדם הוא אדם ייחודי בעולם ואין אף אדם הזהה לו לחלוטין (לא היה ולא יהיה), הוא מעין חלק ייחודי בפאזל של השלם, כך תזונתו הינה תזונה מאד ייחודית לו.
לכן, יחד עם שימוש בייעוץ תזונתי כדאי לשלב את שיטת "ההקשבה לעצמי" כדי למצוא את "האמת התזונתית הנכונה לי".
ההקשבה לעצמי עובדת במספר רבדים – ברובד פיזי, רובד רגשי ורובד רוחני. רובנו לא יודעים איך להקשיב לעצמינו ומה זה בדיוק אומר. אנחנו מוקפים בהסחות דעת שונות החל ממדיה טלוויזיונית, רעש סביבתי, פרסומות בשלטי חוצות, אינטרנט, שיחות ארוכות בפלאפונים (שחלקם שיחות סרק) ועוד.
שלב ראשון: צמצום הסחות דעת חיצוניות
כדי להתחיל בכלל להקשיב לעצמי, כדאי בשלב ראשון לצמצם את הסחות הדעת החיצוניות, אם זה על-ידי צמצום החשיפה לאמצעים חיצוניים כמו – עיתון, טלויזיה, שיחות רכילותיות, ואם זה פשוט להקדיש כמה דקות ביום להפגש עם עצמי במקום שקט – בטבע, בים, בחדר שקט וכו'.
השקטה מלאה או חלקית של הסחות דעת חיצוניות מפגישה אותנו עם הקולות הפנימיים שלנו – קולות שרובם הינם קולות שקריים, וחלקם אף הועברו אלינו מדורות קודמים – קולות של פחד, השרדות, ביקורת עצמית, כאב ועוד – קולות אילו עדיין אינם חלק מהפנים האמיתי שלנו, אלא סוג של קליפות שמסתירות את המהות הפנימית.
רובינו משתמשים בהסחות דעת חיצוניות כדי לא לפגוש קולות שקריים אילו, כאילו שאם נהיה עסוקים ורודפים אחרי משהו, הקולות האלה יעלמו.
לאמיתו של דבר, שימוש בהסחות דעת חיצוניות כדי לברוח מהקולות הפנימיים שלנו, או העמדת פנים כאילו הם לא קיימים, אינה אפקטיבית. להיפך, הקולות האלה נמצאים שם עמוק ומנהלים אותנו בלי שאנחנו יודעים.
שלב שני: הקשבה פנימית
במפגש עם קולות פנימיים חשוב להמשיך להיות עם אותם קולות ולתת להם מענה מתאים, מענה שמחליש אותם (לא מדכא או חונק כי זה יוצר העצמה של הקולות).
מי שמצליח להתמודד עם הקולות הפנימיים השקריים חווה חוויה מדהימה שהיא המפגש עם המהות הפנימית – במפגש הזה האדם פוגש את החלק האותנטי שקיים בתוכו, שמנחה אותו באמת, ומאפשר לו לדעת הרבה דברים על עצמו. בין היתר – אילו סוגי מזונות מתאימים לאדם ברגע הנוכחי בין המגוון הרחב המוצע על-ידי היועץ התזונתי.
הקשבה פנימה מאפשרת להרגיש אם אכן קיים רעב אמיתי וצורך במזון ברגע מסויים או שהאכילה היא בעצמה מהווה הסחת הדעת מלהרגיש מה קורה איתי שם בפנים.
דוגמא לכך – לא אחת, כשאני מסתובבת בחנות טבע, לפתע אני מוצאת עצמי נעמדת מול מוצר מסויים שאני לא בהכרח מכירה, ומרגישה איזשהוא צורך פנימי לרכוש אותו. בדיעבד, כשאני שואלת את חברתי הנטורופתית על המוצר שרכשתי ואיכויותיו, אני מוצאת שאותו מוצר נתן מענה מרפא הולם למצב הפיזי או רגשי שבו הייתי שרוייה.
