יהיה בסדר
יהיה בסדר
התקופה שבין פורים לפסח, בין "ונהפוך הוא" לבין ליל הסדר, משקפת היטב את הנעשה בטבע. כמה ימים של חמסין, ואז גשם או שלג שמשבש את חגיגות פורים, שוב מתחמם וחושבים שאפשר כבר להחליף חזרה בין בגדי קיץ וחורף, ושוב מתקרר ויורד עוד קצת גשם… ואז בהדרגה מזג האויר האביבי מתייצב קצת עד שנכנסים לתקופת החמסין (= חמישים, במקביל לחמישים הימים שבין פסח לשבועות). רק בשיא הקיץ החזאים משועממים, ומעניין שפרט לט"ו באב אין לנו חגים בתקופה הזו…
העובדה שבני ישראל נאלצו לברוח ממצרים ולכן הבצק לא החמיץ וכזכר לכך נאסר עלינו לאכול חמץ, מהווה תירוץ טוב לעשות את מה שבמילא טבעי לעשות: לנקות את הבית באופן יסודי באביב. למרות שאיני מקפידה על כשרות כהלכתה, באביב אני נתקפת בצורך עז לנקות ולסדר את הבית יותר מאשר בשאר השנה. זו תקופה שבה יותר קל לאוורר את הבית אחרי הגשמים ולפני החום הגדול, אפשר לנקות את החלונות בלי יותר מדי חשש שירד עליהם גשם (אוף, למה דיברתי – היום התחיל כל כך יפה, תליתי כביסה ואז ירד עליה גשם..). מה גם שהפריחה בחוץ כל כך יפה, שעדיף לראות אותה דרך חלון נקי…
בתקופה זו מתעוררים לחיים כל מיני יצורים קטנים ובלתי-רצויים בבית (בחוץ הם כן רצויים במידה, כי גם להם התפקיד שלהם בטבע) והדרך הטובה ביותר לצמצם את נוכחותם היא להרעיב אותם ובשביל זה צריך שיהיה נקי. אי-אפשר לנקות מבלי לסדר, וזו הזדמנות פז להיפטר מכל מיני דברים שכבר לא נחוצים לנו ולמסור אותם הלאה למי שעשוי כן להעזר בהם – או למחזר עד כמה שניתן. הסדר והנקיון באים עם תחושה של יציאה מהסטגנציה של החורף, לטובת פריחה מחודשת. כמו בטבע.
ואז מגיע ליל הסדר, ומתחיל הבלגן. יש צורך מובן להיות ביחד עם כל המשפחה, ולכן יש נטיה לעשות סדר גדול, כמה שיותר אנשים יותר טוב. הזדמנות להיפגש, שלא מתרחשת כל יום. אבל אליה וקוץ בה: קצת מוזר, ככל שיש יותר אנשים כמות האוכל לאדם עולה בטור גיאומטרי, ואוכלים הרבה יותר ממה שרצוי. למה? כי כל אחד מביא משהו, וכל אחד רוצה שלכל אחד יהיו מספיק מנות טעימות, וכי יש נטיה אנושית קדומה לחגוג עם אוכל. יושבים, מדברים, קוראים בהגדה, שרים… ואוכלים, ואוכלים. אולי כדי לחגוג את החירות שעימה בא השפע.
אנשים מודעים למחיר שהם הולכים לשלם, ובוחרים להתעלם ממנו באותו רגע ולשלם את הריבית, ולהשתעבד למחלותיהם. הרבה מהמטופלים הפונים אלינו לשם ניקוי כבד והוצאת אבני מרה, מגיעים אלינו לאחר החגים, ובמיוחד אחרי פסח. ולפעמים גם כאלה שמגיעים בסתיו להתחיל את התהליך, משלימים אותו עכשיו.
אז יש לי הפתעה עבורכם: ממש לא חייבים לשלם מחיר כבד (תרתי משמע). כל מה שצריך זה לזכור את המשוואה חירות = אחריות, ולקחת אחריות על מה ואיך וכמה אני בוחר/ת לאכול, במקום להשתעבד למוסכמות ולהרגלים.
גם אם יש שפע של אוכל על השלחן, מה שנותן תחושה של שפע וחגיגיות, לא חייבים לאכול את כולו. אפילו לא חייבים לטעום מהכל. אפשר לבחור מתוך ההיצע מנות ספורות שנראות לנו מתאימות ביותר, ואת מה שנשאר – לאכול למחרת או לחלק לנזקקים, או לזרוק לקומפוסט.
להלן מספר דוגמאות:
-
אפשר לבחור יותר מנות של ירקות, ופחות מנות של בשר ושל פחמימות ריקות.
-
חשוב שהמצות יהיו מקמח מלא – וכיום ניתן להשיג כאלה בכל חנות, לא כמו בתקופה שאני נחשפתי אליהן. כנ"ל לגבי קמח מצות שממנו מכינים חלק נכבד ממאכלי החג. שנאמר "מן השתנה הלילה הזה", או במלים אחרות: התפריט של בני ישראל מאוד השתנה מאז שאכלו מן במדבר ועד ימינו.
-
לחרוסת אין שום סיבה להוסיף סוכר כמו שמקובל.
-
הקיבה שלנו לא כל כך אוהבת ביצים קשות, במיוחד לא בשילוב תפוחי אדמה, אז אפשר שהיא תהיה מונחת על השלחן ושכל אחד יקבל חתיכה בשביל הסמליות.
-
אם אוכלים גפילטע פיש, רצוי לא לוותר על החזרת שעוזרת לעיכול שלו. עדיף תוצרת בית, בלי חומרים משמרים.
-
אם מתעקשים על קינוח מתוק אחרי הארוחה (מה שלא מומלץ, במיוחד לא לאחר ארוחה חלבונית), רצוי שזה יהיה מספיק זמן אחרי סוף הארוחה, כי סוכרים מתעכלים מהר יותר ואם עדיין יש הרבה חלבונים בקיבה, הסוכרים ישבו עליהם ויתססו. לשם כך נועדו הסיפורים והשירים והברכות שבסוף ההגדה, שלדאבוני בהרבה משפחות מדלגים עליהם.
-
אם מתוכנן להגיע לליל הסדר מישהו שאתם ממש לא סובלים, כדאי להשלים איתו קודם (גם אם זה רק בלב שלכם) ולהגיע בהרגשה טובה. ברצינות, יותר קל לעכל כשאין לכם "בטן מלאה" על מישהו.
ולסיום מתכון לעוגיות פסח, שהוא מאוד קל להכנה ונוטה לקצור הצלחה גדולה:
(מתוך הספר שלי "תזונה בריאה וטעימה")
מצרכים:
3 כוסות (כ-300 גרם) אגוזי מלך (אפשר גם אגוזים אחרים)
¾ כוס סילאן (אפשר להשתמש גם בהמתקה נוזלית אחרת לטעמכם, רק קחו בחשבון שסירופ לתת הוא חמץ)
1 ביצה גדולה
כפית קינמון
אפשר להוסיף לפי הטעם: ציפורן, מוסקט, זנגביל, קליפת לימון וכו' – כיד הדמיון הטובה
אופן הכנה:
1. טוחנים הכל יחד במעבד מזון עד לקבלת מרקם אחיד אך עדיין מרגישים את האגוזים.
2. יוצקים בעזרת כף לתבנית שטוחה מרופדת בנייר אפייה ואופים כעשר דקות בחום בינוני.
3. מצננים לפני הוצאה מהתבנית כדי שלא יתפוררו.
חג שמח!
שני ריף-פרופסורסקי, נטורופתית
לאתר הבית של שני וחן פרופסורסקי
לאינדקס מתכוני בריאות לחצו כאן
להרשמה לעידכונים ללא תשלום לחצו כאן