הצד המנטאלי של שחרור ממשקל
כשמביטים על ליב עזריה צועדת על הבמה בג'ינס צמוד ועקבים, אי אפשר שלא לקנא בגזרה המושלמת שלה. אבל מאחורי המראה של הדוגמנית החטובה מסתתר סיפור של נערה בולימית שניהלה במשך שנים יחסי אהבה שנאה עם אוכל. כיום היא רותמת את ניסיון החיים שלה כדי לסייע לנשים להשתחרר מהמשקולת הכבדה של היחס השלילי כלפי אוכל, רגשות אשם ומשקל עודף.
95-97% מהדיאטות נכשלות כיוון שהן עוסקות רק ברובד הפיסי, היא טוענת. המפתח לשמירה על משקל תקין הוא לייצר מערכת יחסים בריאה עם המשקל ועם האוכל.
לפני שמתחילים כל תהליך של שינוי תזונתי שמטרתו להפחית במשקל, צריך לשאול את עצמנו:
- מה אנחנו רוצים?
- מה יקרה עם השינוי הזה לא יתרחש? אם לא נשתנה?
- בטבע יש את חוק התנודה – או שאנחנו הולכים קדימה או שאנחנו הולכים אחורה. אנחנו אף פעם לא נשארים במקום. איפה אנחנו בוחרים להיות?
- מה האיקיגאי שלנו (המניע לחיים בעלי ערך. משמעות החיים)? מה המניע שלנו לשינוי?
אליבא דליב, חייב להיות מניע גדול יותר מהרצון להפטר ממספר ק"ג. אחרי שמצאנו אותו, עלינו לאמץ מספר צעדים.
ללא דיאטה – השיטה של ליב לירידה במשקל
שלב א' : להתחבר לאיתותים מהגוף
- עיקרון ההוספה
מזונות מרעיבים – להוציא מהתפריט.מזונות מסוג זה יוצרים התמכרות. שודדים אנרגיה.
מזונות מיטיבים – להוסיף לתפריט. מזונות מסוג זה מייצרים אנרגיה, מזינים את הרקמות.
- מנגנון רעב ושובע
זה לא סוד שאנחנו אוכלים גם כשאנחנו לא רעבים. יש מגוון שלם של רגשות שעשויים להפעיל אותנו כשאנחנו רעבים. עצב, כעס, עצבנות, מתח.
כולנו הגענו לעולם עם מנגנון של רעב ושובע. אבל כבר סביב גיל 6 חודשים כשאנחנו מתחילים להיחשף למזון מוצק, המנגנון הזה משתבש עקב גירויים מן הסביבה, עייפות, אכילה מהירה, שינויים במצב הרוח, הרגלים, שימוש מוטעה בחושים ועוד. ואנחנו מתחילים לאכול מתוך רעב מדומה ולא מתוך רעב אמיתי.
רעב אמיתי – מזין את הגוף.
רעב מדומה – מזין את הרגש.
בכל פעם שאנחנו מרגישים רעב –
א. לנסות ולברר האם זה צורך פיזיולוגי אמיתי. או האם זה צורך אמיתי.
ב. מתי מתעורר הרעב. מה הטריגר לתחושה? ולמה אנחנו חשים רעב? (לשוקולד למשל?) למה אנחנו זקוקים ברגע זה? (שיחת טלפון, חיבוק?)
מתי מגיע השובע?
מהם רגעי המשבר במהלך היום? אחה"צ? בלילה?
שלב ב: לזהות שתי ישויות בתוכנו – 1 SELF ו – SELF 2 .
1 SELF- פרפקציוניסטית. שופטת את עצמה אחרי ארוחה. מאבדת את הראש אחרי נפילות. אוכלת כדי לשרוד. נמנעת מדברים חדשים. מעריכה את עצמה רק לפי המשקל שלה. אוכלת כי "מגיע לי" (היה לי יום קשה). חיה למען התוצאה.
2 SELF- דמות אינטואיטיבית שפועלת לא ממקום שיפוטי. אם נמצאת בתהליך של שינוי יש הרבה רגעים טובים על הרצף. מקבלת את זה שהיא אנושית. אוהבת להתנסות בדברים חדשים. סובלנית כלפי עצמה. שלמה עם עצמה גם ללא תוצאה. נוכחת באכילה שלה.
איך האוכל גורם לנו להרגיש? צילום: Unsplash
המאבק שמתלווה לכל דיאטה או תהליך ירידה במשקל
קיים מאבק מתמיד בין שתי הישויות. הדרך שלנו להתמודד עימן היא:
- להשקיט את 1 SELF ("אני אפס. אין לי כוח רצון").
- לסמוך על 2 SELFולתת לו לפעול באופן טבעי. להתחיל לחיות מתוך התבוננות ומקום לא שיפוטי על חוויית הרעב. למידה אמיתית נעשית תוך כדי פעולה, התבוננות ומשוב.
- להתחבר מחדש למנגנון הרעב הטבעי שנולדנו עמו ולהבדיל בין רעב לרגש. אם כבר אכלנו, לאכול בהנאה ולא כמו אחרון הגנבים.
כל אלו יסייעו לנו לפתח זהות בריאה יותר של אשה/גבר שהמשקל לא מנהל אותם, קל להם יותר להתחבר למנגנון הטבעי של רעב ושובע ולאמץ הרגלי תזונה בריאים יותר. כאשר הגוף זוכר את תחושת ההישג, הוא מרגיש צורך לשחזר את אותה סיטואציה שוב ושוב. ומכאן הדרך לשמירה על משקל תקין היא קלה יותר.
-
השעון הביולוגי וירידה במשקל
שעון פנימי שמקודד באופן גנטי אצל כל אחד מאיתנו לפי מחזוריות של יום ולילה. יש זמן ערות ויש זמן שינה. כאשר אנו ערים בשעות הלילה אנחנו עושים סוג של מניפולציה לשעון הביולוגי שלנו. מחקרים מראים שאכילה בשעות הלילה עשויה לגרום להשמנה, כבד שומני, דלקתיות ועוד.
