5 הסיבות הביולוגיות להפרעות נפשיות
צילום: RF123
דר מרינזון, פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית עם 25 שנות ניסיון בתחום בריאות הנפש אשר משלבת לתוך עבודתה המקצועית את שיטת הטיפול שנקראת Nutrient based Psychiatry – טיפול במחלות נפשיות באמצעות נוטריינטים (תרכובות המזינות להחזקת תפקודו הראוי של הגוף). מקורות השיטה הם במכון החקר המוח והשפעת הנוטריינטים על ביוכימיה מוחית ע"ש דר' וולש, Walsh Research Institute בארה"ב. מדובר על עבודה מחקרית וקלינית בתחום בריאות הנפש של יותר מ35 שנה ועם עשרות אלפי פציינטים ומתנדבים ויותר מ-3 מיליון בדיקות מעבדה.
הקו המנחה של השיטה – לכל טיפול תרופתי יעיל ישנו תחליף טבעי. כי המוח שלנו נוצר להשתמש בחומרים מזינים טבעיים שנכנסים מהמזון ונוצרים על ידי הגוף ולפי צרכיו. המוח האנושי מכיל יותר מ86 מיליארד נוירונים (תאי המוח). לכל הנוירון עד 10 אלף חיבורים עם הנוירונים אחרים, אשר ביחד מאוחדים לרשתות עצביות רבות מתפקדות בצורה אינטגרלית. העברת ההתרעות עצביות מתבצעת בהשתתפותם של נוירוטרנסמיטרים (מסרונים\מוליכים עצביים) שונים המשמשים בהולכה העצבית.
הפרעות בהיווצרותם והפעלתם המסונכרנת, נחשבות לגורם המרכזי להתפתחות מצבים נפשיים. מכן, הטיפול הפרמקולוגי בהפרעות אלה מתמקד בייצוב של הולכה העצבית בין הנוירונים.
התגלה כי מחסור בנוטריינטים (חומרים מזינים כמו אבץ, מגנזיום, חומצה פולית, וויטמין 6B) מחד ועומס בחומרים אחרים (מתכות רעילות, נחושת) עלולים לשבש הן את היווצרות הנוירוטרנסמיטרים והן את תפקודם הראוי ולהביא בכך להתפתחות של מצבים נפשיים קשים. התברר כי ל- 280 מרכיבים ביוכימיים נצפתה השפעה על תפקודו המוחי, בעוד כי רק ל-8 מהם נמצאה השפעה מאסיבית ומרחיקת לכת לאיזונו ביו-כימי של המוח.
דיכאון אחרי לידה – נובע ממחסור תזונתי?
לדוגמה, ב-95% של דיכאונות לאחר הלידה נצפתה רמת נחושת בדם גבוהה באופן משמעותי. לעומת זאת, עומס הנחושת אצל גברים תואם להתנהגות אלימה ואנטי – סוציאלית. השימוש המעשי במידע על קורלציות מדוברות על ידי אספקת הנוטריינטים, ניקוי רעלים, התאמה תזונתית וכד', מביא לשיפור משמעותי ואף להיעדרות תסמינים פסיכיאטרים אצל חלק גדול של המטופלים בעלי אבחנה פסיכיאטרית מג'ורית.
עומס הנחושת יכול להיות הדוגמה כיצד אותם גורמים עלולים להיות אחראים על התפתחות הפרעות פסיכיאטריות נוספות. בניהן: חרדות והתקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית ודו-קוטבית, אוטיזם וסכיזופרניה, הפרעות התנהגות, קשב וריכוז, אלצהיימר וכד'.
למספר מצבים של חוסר איזון של נוטריינטים (ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו וחומצות שומן) יש השפעה דומיננטית על המצב הנפשי:
- הפרעות במתילציה
- חוסר אבץ
- עודף נחושת
- בעיה במטבוליזם של חומצה פולית
- חוסר איזון של חומצות שומן
- חשיפה למתכות רעילות וכדומה.
על חלק מהם שמענו לא פעם, אחרים כמו מתילציה עדיין לא כל כך מוכרים.
מהי מתילציה ואיך היא משפיעה על המצב הנפשי שלנו?
המתילציה היא תהליך מפתח בגופנו שמתרחשת כ-12 מיליון פעמים בשנייה. היא חלק בלתי נפרד מהיווצרות האנרגיה וניקוי רעלים, יצירת ההורמונים, אנזימים, מוליכים עצביים ואפילו DNA. המתילציה היא גם אחד הפקטורים המרכזיים בביטוי גנטי. במילים פשוטות היא כמו מנצח מיומן שמוביל לנגינה מושלמת את כל משתתפי התזמורת. מבחינה כימית, יש כאן שחרור של קבוצות מתיל מתורם העיקרי שלהן במחזור המתילציה שנקרא SAME. קבוצות אלה אחראיות על הפעלה או כיבוי של גנים שמפקחים על פעילות כל תא בגופינו. מבחינת המוח תפקידה של המתילציה להפעיל או לכבות את הפעילות של מוליכים עצביים. מבדילים בין 2 קבוצות של מחלות, האחת כתוצאה מחוסר קבוצות מתיל והשנייה מעודף.
חוסר קבוצות מתיל נמצא בשכיחות גבוהה במחלות כמו אוטיזם, אנורקסיה, הפרעת אישיות אנטי סוציאלית וכד'.
עודף קבוצות מתיל – נמצאים בעיקר בבעיות כמו הפרעות חרדה, סכיזופרניה והפרעות קשב וריכוז.
הסיבה למתילציה לקויה היא בעיקר גנטית. כלומר, ישנה הנטייה גנטית אשר יכולה לבוא או לא לבוא לידי ביטוי הכל תלוי אם האדם נחשף לגורמי סיכון סביבתיים או פנימיים שעלולים לזרז את פרוץ הבעיה.
האם בעיות במתילציה הן שכיחות גם בדיכאון? בהחלט.
דיכאון מחוסר קבוצות מתיל – הוא הכי שכיח ונצפה ב38% מקרי הדיכאון. סבורים לחשוב כי חוסר פעילות של סרוטונין, מוליך עצבי שנחשב ל"הורמון השמחה", האחראי על התפתחות הדיכאון. סרוטונין שנשפך מהנוירון "המשחרר" לתוך המרחב בין שני תאי העצב שנקרא סינפסה. לצורך הולכה עצבית תקינה, סרוטונין צריך להגיע לקולטנים של נוירון השני "הקולט". השאריות של סרוטונין נשאבות בחזרה לנוירון "המשחרר" באמצעות המשאבה לספיגה חוזרת של סרוטונין לפירוק.
במקרי דיכאון מחוסר קבוצות מתיל המשאבה זו עובדת בצורה בלתי מבוקרת ושואבת את סרוטונין עוד לפני שהגיע לקולטן ומבצע את משימתו. תרופות מסוג SSRI חוסמים את המשאבה.
דיכאון שונה שנראה אותו דבר מבחוץ
היווצרות יתר של קבוצות מתיל יכולה לגרום לדיכאון שונה לחלוטין מבחינה ביוכימית – יש עודף בסרוטונין, בדופמין ובנוראדרנלין שעלולים לגרום לעוררות יתר של תאי העצב וכך מביאים לדיכאון. טיפול ב-SSRI במקרים כאלו יכול להביא למחשבות ומעשים אובדניים ואף מעשי רצח. מקרים רבים של רצח שבוצעו על ידי אנשים נורמטיביים היו על ידי נוטלי SSRI ויש חשד גדול שהיו בדיכאון על רקע עודף מתילציה וזו הייתה התגובה שלהם למצב ביוכימי זה;
בעוד שטיפול ב-SSRI יכול לסייע לאנשים עם מחסור במתילציה, במקרה זה הוא מסוכן".
דיכאון כתוצאה מעודף נחושת
"לנחושת יש השפעה מעוררת ישירה על המוח וגם עקיפת דרך היווצרות יתר של המוליך העצבי שאחראי על סטרס שנקרא ב; חשיפתם המתמשכת של תאי העצב להשפעת נוראדרנלין גם היא עלולה להוביל לחרדות קשות וגם לדיכאונות".
חוסר באבץ וויטמין B6 נמצא במצב דכאוני. בשכיחות רבה
הרעלת מתכות לא נפוצה אבל גם היא עלולה לגרום לחוסר איזון בפעילות מוחית ולבוא לידי ביטוי במצבי דיכאון וחרדה".
מי צריך להיזהר מחומצה פולית?
אנשים שסובלים מדיכאון עם חוסר קבוצות מתיל – לא מומלץ להם לאכול יותר מידי ירקות ירוקים; הם מכילים חומצה פולית בכמות גבוהה שלא משפיעה עליהם בצורה חיובית".
היא מסכמת: "לצד ההפרעות הפסיכיאטריות המובהקות, אשר מצריכות את הטיפול הפסיכיאטרי המסורתי, יש מצבים נפשיים שמאחוריהם עומד חוסר איזון ביוכימי שונה והם דורשים גם התערבות טיפולית ייחודית – מותאמת אישית. אני מאמינה המידה הזה יסייע למנוע הסחבות באבחון פזיז של מחלות נפשיות רק על בסיס תסמינים הקליניים ללא הערכה של גורמים דומיננטיים להתפתחות הפרעות נפשיות".
