לא יתחילו בלעדינו - סיקור כנס תעצומות ינואר 2017
הכח לרפא, צילום: 123RF
"כשאנשים חולים הם מחפשים מלאכים". במילים אלו נפתח כנס עמותת "תעצומות" שהשאיר אותי במתח לגלות מי הם אותם המלאכים שכולנו מחפשים ואיפה אנחנו יכולים למצוא אותם. האם גם למחלת הסרטן ממתינים מלאכים מעבר לפינה שהם לא עם קלשונים?
רונית אלקבץ, מאיר בנאי, סבא, אמא, השכנה מלמעלה ורבים אחרים וטובים, שגם לא ממלאים את מהדורות החדשות, נופלים ממנה כמו זבובים. התחושה שמדובר במגפה שכבר מדוברת מזה למעלה מחמישים שנה ועדיין מאיימת על חלקים רבים מהאוכלוסייה גורמת לנו להבין שהמאה ה21 תדרוש מאתנו פתרונות יצירתיים להתמודדות אתה יותר מהמאה שחלפה. אז מה יש לכנס של שישי בבוקר להציע לנו בהתמודדות עם סרטן או עם מחלות מאיימות אחרות ולמה לנו לטרוח בשבילו? אולי עדיף בכלל ללכת ולדלג בין שלוליות בסופשבוע כל כך חורפי?
עמותת "תעצומות", שפעילותה בתחום הסרטן פורצת דרך בתעצומותיה, בשיתוף עם הוצאת הספרים "פוקוס", שספריה בנושא בריאות ואורח חיים חודרים גם את המצקצקים בלשונם, מעמידים זו הפעם השלישית כנס גדול ומרשים, שכל כרטיסיו אזלו מראש כאילו הייתה זו הופעת תחיית המתים של דיוויד בואי. אז אמנם שירים נוגנו רק אצלי בראש במהלך הכנס ולא על הבמה, אבל ברור לכל שמדובר בנושא חם שחוצה גילאים ועדות.
השתלת מחשבות
בתחושתי, לכל אורך הבוקר ריחף באולם רצון עז להתמודד עם המשהו הזה שמרחף באוויר ושהוא לא ממש נאמר בגלוי. אתה מרגיש אותו בכל נים, אתה מפעם לפעם פוגש אותו מעל הבמה, ואולי רק לדליק ווליניץ, שהנחה בחן השמור רק לו את הפאנל בנושא פטריות מרפא, תוספי תזונה ופורמולה סינית ייחודית לתמיכה וטיפול בפוגשי סרטן, באמת ישנה העוצמה הפנימית לומר אותו בקול – הפחד מן המוות. ומי מאתנו לא פוחד ממנו? כנראה שלא רבים.
הכלים להתמודד עמו דווקא יכולים להיות רבים ומגוונים כפי שהוצג בפאנל, אולם אחת מהדוגמאות היפות שהוצגו בכנס ניצבה בדמותה של ד"ר ג'נט מיכאיל, רופאת משפחה שהתגברה על גידולים אלימים זה שלוש פעמים. בפעמיים הראשונות טענה שהייתה זו דרך טיפול קונבנציונלי, בפעם השלישית, לדבריה, זה בגלל שפשוט שחררה. הסטרס מחזרת המחלה, הסטטיסטיקות שלא מנבאות טובות גרמו לה לעזוב את הכימותרפיה ולהתחבר אל החיים מחדש. אולי לא כל אונקולוג יציע לך את זה, אבל נראה שאת מיכאיל זה הציל. היא הקיפה עצמה בסביבה תומכת, "השתילה" מחשבות בריאות במוחה והאמינה מאוד בריפוי, אהבה ודמיון מודרך שהעניקו לה את האנרגיה שהייתה זקוקה לה. זה לקח לה חודשיים עד שהגידולים נעלמו לגמרי. בני גורביץ, שישב בכיסא לידי ומאזין לה בהתרגשות יודע זאת כבר לפחות 15 שנה. כמטפל בדמיון מודרך והילינג גם הוא סבור שכמו בשיר של איינשטיין "סע לאט", לא רק לשיר ביטלס בקולות במכונית הישנה לתוך הלילה הרטוב גורמת לך להרגיש טוב יותר, אלא גם לתת למחשבות לרוץ, לכל הכיוונים. מחשבות טובות בעיקר, כי ברור שלא יתחילו בלעדינו. "המוח מאמין בריאליזציה, אך מאמין גם במחשבות שווא", טוענת מיכאיל ומדגישה שאם נאמין בהן נוכל לקבל מהן אנרגיות חדשות.
תפתח חלון
את מחשבתה זו של מיכאיל, המשיך ד"ר גיל יוסף שחר, רופא בוגר הטכניון העומד היום בראש המרכז לרפואת הרמב"ם אותו ייסד. "כבר בזמן הלימודים הבנתי שלרוב המחלות הכרוניות אין פתרונות שורשיים, אין כמעט ריפוי מן המחלה. הרגלי חיים, הנשימה, המחשבה, האמונה הם כלים נהדרים למניעה וריפוי של מחלות. שמחה בשילוב האמונה והידיעה שתתרפא הם כלים חזקים יותר מכל כימותרפיה", אומר שחר בפה מלא. גם בעיניו המחשבה בוראת מציאות ויתרה מכך, במילה רפואה בשיכול אותיות אף מסתתרת החוכמה האמתית, "אור פה", שמדגישה בעיניו כי למילים שאנו בוחרים יש את הכוח לרפא והם עוצמתיים לריפוי. מילותיו של הרופא הדתי הצעיר, חבוש הכיפה לבוש השחורים ועטוי הפאות, מהדהדות ברחבי האולם. גם כשהוא מספר אודות פרשת נח והפסוק "וצהר תעשה לתיבה" משתרר שקט למשמע קבלת הדרשה של יום השישי שלא הייתה כתובה בלוחות הזמנים. האמת ששחר לא דורש דבר, אלא מציג את המחלוקת בגמרא לגבי הצוהר של תיבת נח, האם היה זה חלון או אבן טובה שמאירה. לשניה שכחתי שבכלל מדברים כאן על סרטן. "זו מחלוקת שקשורה בנפש האדם, האם להיעזר במקורות אור חיצוניים או למצוא את המקור בתוכנו? האם כדאי פשוט לפתוח את החלונות הנכונים, להוציא את הקיבעון, או לסלק את הבוץ מהאבנים שמאירות. חז"ל מסבירים שלא סתם למילה צהר שני פירושים שהם למעשה אחד, שזוהי אורה של הנשמה שמגיעה מכמה זוויות שונות וכדאי לאפשר לה להיכנס", כך מתאר שחר את הפסוק מבראשית בזמן שלי מתנגנת ריטה בראש ששרה על אהוב ליבה ונשמת אפה שיכנסו מהחלון, ואולי בעצם מדגישה לנו שאהבה היא זו שחסרה לנו יותר מכל.
סרטן זה מלחיץ?
את הקשר בין לחץ לסרטן חשים רבים, אולם האם כמו שעישון מעלה את אחוזי סרטן הריאות גם לחץ פסיכולוגי הוכח שעושה זאת על גידולים סרטניים? פרופסור שמגר בן אליהו מאוניברסיטת תל-אביב טוען מעל הבמה, שכן, והוא מצליח כבר במשך 20 שנה להוכיח זאת מבחינה מחקרית גם במעבדה וגם מחוצה לה. "התהליך הגרורתי כנראה הרבה יותר מושפע מתגובות לחץ ותהליכים של דלקת" מסביר בן אליהו ומדגיש שהתקופה הקריטית שנחקרת בהקשר לכך היא התקופה שסביב הניתוח להסרת הגידול, לפניה ואחריה, לה יש משקל רב בהתפתחות גרורות וקשורה בהפרשה של הורמוני לחץ להם השפעה בהפיכת הרקמה הסרטנית לגרורתית.
לדבריו, גם במעבדה על חולדות ועכברים וגם במחקר על סרטני שד ומעי בבני אדם נמצא שתרופות זולות ללא פטנט להפחתת חרדה ולהורדת לחץ דם היו בעלי אפקטים חיובים להורדת הלחץ הפיזיולוגי והפסיכולוגי ונסיגה בהתקדמות המחלה. מחקריו אמנם דורשים עדיין בדיקה לטווח ארוך יותר ועל מספרי נבדקים רבים יותר, אולם דבריו ממשיכים להוכיח שניתן להשפיע על גידולים, ואם לא באמצעות תרופות, גם במחשבה חיובית כפי שקודמיו הציגו.
ידע רב קיים גם על פעילות גופנית כמיטבה עם מצבי לחץ, כפי שסיני הראל היושב מצדי השני, מחלוצי מורי הצ'י קונג בארץ, יודע כמנחה מזה שנים של סדנאות למטופלות ומחלימות סרטן שד ב"אגודה למלחמה בסרטן". כמוהם גם טיפולי מגע שונים כרפלקסולוגיה או שיאצו וכמובן יוגה ומדיטציה שמסייעים לגוף בהתמודדות עם מצבי סטרס שונים ומגוונים. לרובם לא היה מקום בכנס קצר שכזה, אבל כפי שאמרה שרון איילון, נטורופתית והרבליסטית קלינית, חשוב שכל אחד יחקור ויבדוק מה עובד עבורו, כי לא כל מה שעובד על אחד יעבוד גם על האחר.
ואם בפתרונות עסקינן, פרופסור בן אליהו ללא ספק הציע אחד יצירתי במיוחד כשסיפר את הבדיחה על הפציינט שהגיע לרופא שלו וזה מוסר לו שנשאר לו חצי שנה לחיות:
"לך תמצא לך יהודייה פולניה ותעבור למונטנה", הציע לו הרופא.
הפציינט פוקח עיניו לרווחה ושואל בסקרנות "וזה מה שיגרום לי להבריא, דוקטור?".
"לא תחלים", השיב לו הרופא, "אבל לפחות הזמן יעבור לאט".
מוקדש לכל החברים והמטופלים היקרים שמתמודדים מדי יום עם אתגרים לא פשוטים. תזכרו שלא נתחיל בלעדיכם, סעו לאט, אתם המלאכים השומרים שלנו.
