איך עושים תכנות עוברי?

הפסוק "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה" נכון מאוד לגבי תזונת האם בזמן ההיריון ולגבי השפעתה של האם על בריאותם העתידית של ילדיה, לכן אעסוק הפעם בנושא השפעת זיהומים ורעלים סביבתיים על העובר בזמן ההיריון ובזמן ההנקה – ועל כמה רבה השפעת הכימיקלים הרעילים על הילד.

מדינת ישראל הינה אחת המדינות אשר בה אחוז בדיקות הדמיה ובדיקות אחרות לשלילת מומים ומחלות בעובר הוא מן הגבוהים בעולם. כ- 80% מהישראלים נוהגים לעבור בדיקות לאיתור מחלות גנטיות אצל העובר לפני ההיריון או בתחילתו. מחקרים בתחום האפיגנטיקה מוכיחים כי 40 השבועות אותם מבלה העובר בבטן אמו  משפיעים באופן משמעותי על מידת בריאותו  והתפתחותו – לא פחות מהמחלות הגנטיות אותם אנו מנסים לאתר.

על פי מאמר של פרופ פיליפ לנדריגן, מומחה עולמי להשפעות הזיהום הסביבתי והשלכותיהם על בריאות ילדנו מתקופת העוברות ברחם האם – הכימיקלים מורידים את יעילות החיסונים, מעלים את התחלואה באסטמה, סרטן, מומים במערכת הרבייה אצל בנים, אוטיזם, לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז. מחקר זה מגבה את תורת האירידיולוגיה, שטוענת כי מצב הגוף של האם ומצבה הנפשי משפיעים גנטית על הילוד.

באירידולוגיה ידוע זה מכבר שכבר בשלב העוברי משתנים כלי הדם בקשתית בהתאם לתזונתה ותחושותיה של האם, לכן אנו ממליצים לאישה המבקשת להיכנס להריון, לנקות את הגוף ולהכין אותו לעובר. אדגיש ואומר, כי בתקופת ההיריון חשוב מאוד סוג המזון שהאם אוכלת, סוג האוויר שהיא נושמת והסטרס הנפשי שהיא חווה. כל התנאים האלה ברחם, משפיעים באופן משמעותי על מידת ההתפתחות של העובר.

התפיסה הוותיקה והנוחה שלפיה העובר מתפתח בתקופת ההיריון בסביבה עוטפת ומוגנת ולוקח מאמו כל מה שהוא צריך, מתנפצת ונעלמת. היא מפנה את מקומה לטובת התיאוריה שמצביעה על התנאים ברחם כעל הגורמים המשפיעים באופן משמעותי, לעיתים באופן בלתי הפיך, על מידת הבריאות והתפתחות העובר שעומד להיוולד – מהשמנת יתר, מחלת סוכרת, דרך הפרעת קשב וריכוז וכלה במחלות נפש.

מה זה אפיגנטיקה?

אפיגנטיקה (Epigenetic) – תחום מעניין במיוחד בביולוגיה, העוסק בשינוי גן על ידי משובים מהסביבה והעולם. לדוגמא דיאטה או לחץ נפשי. למעשה, באפיגנטיקה, אין שינוי של ד.נ.א. אלא השפעות הבאות לידי ביטוי על הגנים השונים. אף על פי כן, שינויים אלה עוברים בתורשה!

מדובר בתחום רפואי שעתיד לשנות מן היסוד את הטיפול בנשים בהריון ובעוברים שהן נושאות ברחמיהן. התחום זכה לשם Fetal programming (תכנות עוברי), משום שאותם תנאים ברחם "מתכנתים" את העובר לפתח מחלות או לקויות שונות.

התכנות העוברי

רעיון התכנון העוברי נולד בשנות ה-80 אצל  ד"ר דיוויד ברקר, מאוניברסיטת  סאות'המפטון באנגליה. הוא חקר את הקשר בין צמיחה לקויה ברחם לבין מחלות שונות שהתפתחו ביילוד רק עשרות שנים לאחר הלידה. התנאים ברחם הם הגורמים למחלות אלה.

מדובר בתנאי המחייה של האם והם תלויים גם בגורמים שמגיעים לגוף ממקור חיצוני – כמו תזונה, אלכוהול, עישון והן בתהליכים שנוצרים ומתפתחים בגוף האישה, כמו הורמונים שונים וסטרס. החידוש המדעי הוא, שלגורמים אלה יש השלכות ארוכות טווח על היילוד.
כל מה שעובר על האישה עובר בסופו של דבר גם לעובר, דרך השליה. העובר חשוף לכול ונאלץ להתמודד עם כל מה שמגיע.

התפיסה כיום היא שהאם משמשת כמתווכת בין העובר לעולם החיצון. היא מוסרת מידע לעובר על הסביבה שאליה הוא יוולד, והוא מכין את עצמו על בסיס זה. לכן סטרס, דיאטה, אלכוהול, ומלחמה – ישפיעו על עתידו הבריאותי של העובר.

על פי האירידיולוגיה ותורות אחרות, רגע ההפריה וזמן השהות ברחם הוא זמן קריטי ביותר – בו נקבעות נטיותיו הגנטיות של העובר. על ההורים העתידיים להכין את עצמם מבחינה גופנית, רגשית, מנטאלית ונפשית על מנת שהילוד יוכל ליהנות מחיים בריאים.

ההכנה להריון היא תהליך של התנקות ופיתוח המודעות וכוללת פעולות בתחום הפיזי, הרגשי והרוחני. אחד מעמודי התווך של הכנה זו הוא התזונה; זו מסייעת לשיפור איכות הזרע הגברי ומספקת לגוף האישה את היסודות הנחוצים לאיזון הגוף והרחם.

הנחיות  כלליות לגבר ולאישה:

1. מומלץ להתחיל לנקות את הגוף לפחות שלושה חודשים עד שישה חודשים לפני הכניסה להריון.

2. אם האישה המעוניינת להיכנס להיריון נמצאת בעודף משקל, מומלץ להפחיתו לפני הכניסה להריון במקום בזמן ההריון (העובר יכול לקבל מסר של רעב ואז גופו יתוכנת לשמור על כל קלוריה, ותהיה  לו בעיית השמנה עתידית).

3. מומלץ להימנע ממזונות לא איכותיים: סוכר לבן, מלח, שומנים רוויים, מוצרי קמח לבן, מוצרים מעובדים.

4. הימנעות מצריכת אלכוהול, תרופות לא חיוניות, קפאין, משקאות מוגזים, ומיצים ממותקים.

5. מוצרים מהחי: יש להימנע ממוצרי חלב פרה, הגורמים לליחה ואלרגיות. להוריד בשר בקר ומוצריו (כולל נקניקים) המכילים כמויות גדולות של חומצת שתן, הורמונים, ואנטיביוטיקה.

6. הפחתת סטרס.

דוגמה קיצונית של רעב וסטרס מספקת ההיסטוריה של העם היהודי. ההנחה היא שהריון בתנאי שואה 'תכנת' את העוברים האלה למה שמחכה להם בחוץ. הממצאים הראשונים מצביעים על תחלואה בשכיחות גבוהה יותר בקרב אותם אלה שהיו עוברים בתקופת השואה. חלק מהם החלו להראות כבר בגילאים 30 – 40 סימפטומים של מחלות כלי דם ושלד. בנוסף אנו רואים שטראומות רגשיות עברו גם לדור הבא והם מוכרים וממומנים על ידי הגרמנים.

תינוקות עופרת יצוקה

דוגמא נוספת ממחקר שפורסם בפברואר האחרון שקבע "שתינוקות עופרת יצוקה" נולדו עם רמות פריטין (מאגרי ברזל) נמוכות באופן משמעותי, בהשוואה לתינוקות שנולדו באזורים שלא היו תחת אש הגרדים והקסאמים.

חשוב לציין כי סטרס יומיומי הנובע מלחצי החיים אינו גורם לאותן השלכות. להפך, מתברר שהוא אפילו טוב להריון. "לחצים רגילים"  ואפילו קצת מעבר לכך – הם בסדר, כי העובר מתאמן ברחם לחיים שבחוץ, מתרגל אליהם ומכין לקראתם את המערכות.

מומלץ להפיג מתחים על ידי: הרפיות, תרגילי נשימה ואהבה.

7. מומלצת פעילות גופנית מתונה כמו הליכה ויוגה. רצוי להזהיר אישה בהריון שעוסקת בספורט אתגרי להימנע ממאמץ מוגזם העלול להתפרש על-ידי העובר כסטרס יתר.

טיפים להפחתת כימיקלים רעילים

1. להימנע משימוש בדאודורנט שמכיל אלומיניום.

2. להימנע משימוש בנייר וכלים חד פעמיים מאלומיניום למזון – הם מתפרקים כימית אל תוך המזון.

3. מומלץ לעבור לנייר אפייה אקולוגי או לפיירקס מזכוכית.

4. רצוי להשתמש בכלי זכוכית לאחסון.

5. לצרוך עוף ללא אנטיביוטיקה.

6. לצרוך ביצים אורגניות.
.
7. מומלץ ירקות ופירות אורגניים – ואם יקר לכם, השתדלו לפחות להקפיד חלקית – במיוחד על כל העלים הירוקים, חסות, כרוב, עלי רוקט, ועשבי תיבול – אותם מרססים במיוחד וקשה לשטוף מהם את הריסוס. בנוסף כדאי להקפיד על ענבים, עגבניות ותותים אורגניים

8. אם המזון האורגני יקר,  עברו להדברה ביולוגית שמכילה ריסוס מופחת.

9. כדאי לצרוך פירות יבשים אורגניים שאינם מכילים גופרית דו חמצנית כחומר משמר, המהווה רעל לגוף.

10. מוצרי טואלטיקה כמו סבונים, שמפו – הקפידו שלא יכילו ניטרוזאמינים וsls – Sodium Laurry Sulphat.

11. עברו לחומרי ניקוי אקולוגיים.

12. הדברה ירוקה לבית ולגינה – שיטת הדברה שעושה שימוש בחומרים טבעיים המבוססים על חומרים מהטבע, בעלי רעילות נמוכה מאוד, אשר מצמצם את הפגיעה בסביבה, בבני אדם וחיות.

13. דישון הגינה – להשתמש בקומפוסט אורגני. ניתן למצוא במשתלות דשן אורגני 100%.

מזונות חשובים לנשים שרוצות להיכנס להריון ונשים בזמן ההריון

מזונות המכילים סידן: גבינות עזים, סרדינים, טחינה מלאה, שומשום, טופו, שקדים, כרוב וברוקולי.

מזונות המכילים ברזל: עדשים שחורות, שעועית אדומה, פול, אפונה יבשה, גרגרי חומוס, סרדינים, מקרלים, בשר הודו אדום, תרד ועלים ירוקים, טחינה מלאה, פירות מיובשים אורגניים כמו משמש ותאנים, גרעיני דלעת ועוד.

מזונות המכילים ויטמין C: כל הפירות והירקות –  אבל יש מומלצים יותר כמו פירות הדר ( לימון, אשכולית, פומלית, תפוז) תפוח עץ, אגס, פירות יער, קיווי, אפרסק, משמש, מלון, נקטרינה ושזיף.

ירקות: אפשר לאכול ירקות טריים ללא הגבלה. כדאי לתת יותר דגש על מזונות ירוקים כמו כרוב, קולרבי, ברוקולי, ארטישוק, אספרגוס ,זוקיני, כרובית, שן הארי, עלי תבלין.

דגים ושמן פשתן – אומגה 3: מחקרים רבים כבר הוכיחו כי צריכת דגים העשירים באומגה 3 במהלך ההיריון, מסייעת בהתפתחות מוח התינוק ומעצימה את כישוריו הקוגניטיביים. בנוסף, הדגים דלים בקלוריות ולכן מתאימים לדיאטה, קלים לעיכול, החומציות שלהם נמוכה והם דלים בשומן רווי.

מקורות טובים לשמן פשתן העשיר באומגה 3 והדגים העשירים באומגה 3 הם סלמון, מקרל  וסרדינים.

דגים מעושנים או מלוחים:  עשירים בניטרטים  או בנתרן. יחד עם זאת עישון וכבישה נעשים לרוב לדגים שמנים (סלמון, הרינג, מקרל, פלמידה, מקרוסקה) – דגים שנחשבים לבריאים יחסית. הסלמון הפרוס משלב את יתרונות דג הסלמון ללא רמה גבוהה מדי של שומן ונתרן.

מזונות המכילים חומצה פולית: ירקות ועלים ירוקים,  קטניות, מוצרי סויה, ברוקולי, אספרגוס, בוטנים, נבטי שעועית, עדשים, שעועית, חומוס, אפונה יבשה, שעועית מאש ,שעועית אזוקי, אגוזי מלך, אגוזי לוז, שקדים וקשיו.

'מזונות על' נוספים שמומלץ להכניס לתפריט

קטניות – קטניות הן אחד מסוגי המזון האיכותיים בעולם. קטניות מכילות הרבה סיבים ולכן יעילות ליציאות סדירות. הקטניות מייצבות את רמות הסוכר בדם, מכילות חומצה פולית ומכילות הרבה חלבון. הקטניות כוללות שעועית לסוגיה, גרגרי חומוס, עדשים, פולי סויה ומש (שילוב של קטניות עם אורז או חיטה נותן חלבון מלא. לדוגמא  מג'דרה).

דגנים מלאים: אורז בסמטי חום, קינואה, חיטת כוסמין, כוסמת, לחם שיפון (החיטה המלאה גורמת להרבה אנשים אלרגיות, אי סבילות לחיטה ויוצרת ליחה בגוף לכן פחות מומלצת).

חיטת כוסמין: סוג של דגן. מקורו באיטליה בתקופה הרומית, שם הוא נקרא עד היום פארו (farro). יתרונה של חיטת כוסמין על הרגילה היא בעושרה בסיבים מסיסים, המסייעים לגוף לאזן את רמות הכולסטרול והסוכר ולשפר את תפקוד מערכת העיכול. הכוסמין עמיד למדי מפני חרקים ולכן מצריך פחות ריסוס, שפירושו פחות רעלים במזון שלכם. יש בו גלוטן בכמות קטנה יחסית, שמונע רגישויות ואלרגיות כמו בחיטה המלאה.

אגוזים וזרעים: מומלץ לאכול כ- 30 גרם אגוזים וזרעים לא קלויים ביום. מעשיר ברכיבים תזונתיים חיוניים ובשומנים בריאים.

מומלץ במיוחד: שקדים, אגוזי מלך, אגוזי פקאן, אלסרים, מקדמיה, גרעיני חמניות וגרעיני דלעת.

שמן זית: שמן זית מחזק את הכבד הלב וכלי דם.

השמן החכם

שמן קוקוס: מחקרים שונים חושפים את פלאי שמן הקוקוס, שזכה לאחרונה בכינוי "שמן חכם". הוא מתחמצן פחות בטיגון, בישול ואפיה, בהשוואה לשמנים אחרים שמתחמצנים בקלות בחימום והופכים לשמנים מזיקים. חשוב לציין שהדברים הללו חלים אך ורק על שמן קוקוס המופק בכבישה קרה ושלא עבר תהליך הידרוגנציה (כמו בייצור מרגרינה).

היתרון התזונתי של שמן הקוקוס הוא שהוא מורכב משלוש חומצות שומן: קפרית, קפרילית ולאורית. המבנה שלו דומה מאוד לקולסטרום – חלב האם הראשוני. שלוש החומצות האלו הן נוגדות זיהום חזקות ביותר, שפועלות נגד חיידקים, וירוסים, פטריות וטפילים, לכן שמן הקוקוס מעולה לדלקות וגינאליות במריחה מקומית. הוא גם עוזר מאוד לאנשים עם בעיות עיכול, ומסייע לספיגה טובה יותר של כל הוויטמינים והמינרלים.

לסיום – מצב האם מבחינה נפשית ופיזית מכריע ומשפיע ישירות על העובר ומכין אותו לחיים. לכן חשוב לדעת שלהרגלי החיים שלנו יש את היכולת להשפיע על הגנים של הוולד ושיש ביכולתנו לדאוג לעתיד טוב יותר לילוד.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו