תחקיר המזון של ערוץ 2

במהלך חודש נובמבר יצא ערוץ 2 בסדרה של תחקירים הנוגעים להרכב המזונות הכי בסיסיים והכי פופולאריים, הנמצאים בצלחת ובמטבח הביתי של רובנו – ירקות, פירות, ביצים, בשר ועוד. תוצאות התחקיר היו מפתיעות (במחשבה שניה לא כל כך מפתיע במדינת "סמוך עליי, יהיה בסדר") ומעוררות דאגה גם יחד. אם יורשה לנו להיות דרמטיים ולו לרגע, נדמה שהסכנה אורבת לנו בכל פינה – גם אם נקפיד לאכול מזונות הנחשבים לבריאים – פירות וירקות, נרכוש מוצרים באיכות גבוהה, נקפיד לבחון את תוויות המזון ונבשל את הארוחות שלנו בעצמנו, עדיין נהיה חשופים לחומרים שונים, העלולים לסכן את בריאותנו, כיוון שמישהו באחד ממשרדי הממשלה "נרדם בשמירה" או לא נתן את הדעת בסוגיות כאלו או אחרות הנוגעות לבריאותם של אזרחי המדינה.

את הפרק הראשון בסדרה, בחר חיים ריבלין (בשיתוף עם לי נעים וענבל שרביט), להקדיש לירקות והפירות– מרכיב שצריך לדעתי להיות העיקרי בפירמידת המזון של כל אחד מאתנו. לצורך כך נערך תחקיר במסגרתו נרכשו 5 סלטים שונים הנמכרים ברשתות, בתי קפה ומסעדות מהפופולאריות בישראל ונשלחו לבדיקת מעבדה לצורך איתור וזיהוי שאריות חומרי הדברה. החדשות "הטובות" הן שבכל הסלטים נמצאו שאריות של חומרי הדברה בערכים מותרים.

חומרים זרחתיים בירקות

נשמתם לרווחה? מוקדם מדי… גם על ההגדרה של "ערכים מותרים" אפשר להתווכח, כיוון שמתברר כי גם רמות נמוכות של חומרים מסוימים (כמו חומרים זרחתיים), אפילו במתכונת של מולקולות בודדות, כמו שמגדיר זאת ד"ר חגי לוין, מומחה לבריאות הציבור מבית חולים הדסה עין כרם, עשויות לגרום לנו לנזק בטווח הארוך, בתקופות קריטיות בחיינו ולשבש את הפעילות ההורמונלית בגוף, אפילו עד כדי פגיעה בפוריות. לדברי ד"ר תמר ברמן אפילו לרמת חשיפה נמוכה עשויה להיות השפעה הרת גורל על העובר בתקופת ההיריון, בהיבט של יכולות קוגניטיביות והתנהגותיות. ישנן עדויות כי חומרים אלו עשויים להשפיע גם על הסביבה ועל אוכלוסיית הציפורים והדבורים, לפגוע בשרשרת המזון ולזהם את מי התהום.

"החדשות הרעות" (שמא יש לומר "החדשות הרעות עוד יותר") הן, שבכל הסלטים נמצאו גם שאריות של שני חומרים אסורים לשימוש בגידולים המיועדים לסלט, וצפויים להיאסר לשימוש בכלל בישראל עד מרץ 2014:

1. דיויפאן/ דיכלורווס (DICHLORUOS) – קוטל חרקים ואקריות בעל טווח רחב, המיועד גם לקטילת חרקים בגידולי ירקות, מטעים וחממות, כמו כן לשימוש הביתי ולתברואה לחיסול מטרדי יתושים, זבובים וכו". אגב, ע"פ הרשימה שפרסמה הועדה הבין משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגניים וטרטוגניים שהוקמה ע"י משרד הבריאות, הדיכלורווס נמצא ברשימת החומרים שנחשבים למסרטנים ודאיים בבע"ח וקרוב לוודאי מסרטנים בבני אדם. החומר נחשב כבעל השפעה גם על מערכת העצבים.

2. תיונקס/ אנדוסולפן (ENDOSULFAN) – קוטל חרקים ואקריות המיועד לשימוש בכותנה כנגד זחלים מכל הסוגים וכן בגידולים רבים אחרים. משפיע בעיקר על המערכת ההורמונלית.
ממצאים אלו מתווספים לנתוני סקר של משרד הבריאות הישראלי שנערך בשנה שעברה, במהלכו התבקשו 250 ישראלים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, למלא שאלון מפורט על הרגלי התזונה שלהם. במקביל נלקחו מכל המשתתפים דגימות שתן לאיתור שאריות חומרי הדברה. מתברר כי בכמעט 100% מהנחקרים נמצאו כמויות גבוהות של זרחנים אורגניים, ברמות חשיפה גבוהות פי 3-10 מתוצאות מחקרים דומים שנערכו במדינות אחרות בעולם, כדוגמת ארה"ב וקנדה.

מהם אותם חומרים זרחתיים?

זהו שם כולל לעשרות חומרי הדברה בחקלאות הישראלית, שחלקם אסורים לשימוש בחו"ל. משפחת חומרים זו משפיעה על מערכת העצבים, על המערכת ההורמונלית וחלקם אף חשודים כחומרים מסרטנים.

בנוסף, בבדיקת הערכת חשיפה משאריות חומרי הדברה, שנעשתה ע"י שירות המזון הארצי ב’משרד הבריאות בשנה שעברה, נמצאו כמויות חריגות של חומרי הדברה בכמעט 60% מדגימות הירקות הנפוצים שנאספו כדוגמת: כוזברה, לפת, מרווה, אפונה, סלק עלים ועוד. שיאן החריגות הוא הריחן – הבזיליקום.

נתונים אלו מצטרפים לנתוני סקר אחר שנערך ע"י עמותת אדם טבע ודין במהלך 2012 בנושא חומרי הדברה (על סמך נתונים שהתקבלו ממשרד הבריאות בין השנים 2006-2010). הפירות והירקות הבאים נמצאו כמזוהמים ביותר: ענבים (22 חומרי הדברה שונים), סלרי (35 חומרי הדברה שונים), תפוח עץ (10 חומרי הדברה שונים), פירות הדר, סלק, כוסברה, שמיר, חסה, נענע, מנגולד, לקט עליי בייבי, אגס, קולרבי, אפרסק, תפו"א ופלפל. (תוצאות הסקר מופיעות באתר העמותה). אגב, חומרי הדברה ממשפחת הזרחנים האורגניים הם "פריווילגיה" שלא שמורה רק לפירות וירקות, אלא אף למוצר בסיסי כמו קמח! (נמצאה נוכחות ב-75% מהבדיקות). משמעות הדבר שחקלאים רבים לא מקפידים לשמור על הנחיות משרד החקלאות ומרססים את הגידולים במינונים אסורים או בסמוך לקטיף.

אף כי משרד הבריאות טען כי צריכת שאריות של זרחנים אורגניים, אינה מהווה סיכון בריאותי לצרכנים האוכלים מזון המכיל שאריות מחומרים אלו, הוא הזדרז להמליץ לצמצם את היקף השימוש החקלאי  בחומרים אלה. ובהמשך החליטה ועדה משותפת למשרדי הבריאות והחקלאות להוציא משימוש בשנה הבאה 11 מתוך 14חומרי הדברה זרחניים אורגניים וכן החל מהשנה הבאה יאסר כליל שימוש בעוד כ-75 תכשירים מסחריים, שחלקם עדיין מותרים אפילו באירופה.

מי יאכוף את השימוש בחומרים אלו?

שאלת מיליון הדולר היא האם יהיה מי שיאכוף את השימוש בחומרים כאלה או אחרים. למרבה הפליאה מתברר כי לירקות ולפירות שאנו צורכים יש "אמא ואבא" כל עוד מיועדים לשיווק בחו"ל (ואז נבדקים בשדה התעופה), או כאשר מדובר בחקלאות אורגנית. על הסחורה שמגיעה למרכול או לירקן הקרוב לביתנו, אין אף אחד שמפקח!, למעט כמה רשתות מזון בודדות (אם כי, "על הנייר" בדיקות אלו, מתבצעות הן ע"י משרד החקלאות ברמת השדה ובתי האריזה והן ע"י משרד הבריאות ,כ"מחסום שני" בדרכי השיווק. למרבה הצער, הנעלמים במשוואה יכולים להיות רבים: איכות המים בהם נעשה שימוש בהשקיה, סוגי וכמויות חומרי הריסוס והדשן ועוד. ובינתיים, אנו – הצרכנים, משלמים את המחיר, תרתי משמע.

ע"פ פרסומים של הקרן לבריאות וסביבה, על פי סקר משנת 1998, בכל דונם חקלאי בישראל נעשה שימוש ממוצע של כ-0.72 ק"ג רעלים לשנה. נתונים מאותו סקר מראים כי נעשה שימוש בכ-8,300 טון חומרי הדברה בחקלאות לבדה. נמצא כי חומרי ההדברה המסוכנים ביותר בהם נעשה שימוש בישראל הם: מדביר העשבים מגנזיום כלורט וקוטלי החרקים והזוחלים פרתיון, אנדוסופלן, כלורפיריפוס ופנמיפוס. מאז מחקר זה לא נאספו נתונים נוספים על היקף השימוש בחומרי הדברה בישראל ורב המידע בעניין זה לוטה בערפל. נושא נוסף עליו יש לתת את הדעת הוא העובדה כי גם מקורות המים של ישראל מצויים בסכנת זיהום כתוצאה מחומרי הדברה ודשנים, כיוון שרבים מהם נמצאים בסמיכות לשטחים חקלאיים.

לדרוש צדק מרשתות השיווק

בסיום הכתבה אמר חיים ריבלין, כי אין בכוונתם להמליץ לאנשים על אכילת ירקות ופירות אורגניים, אלא לעודד אותנו הצרכנים לנצל את הכוח הצרכני שלנו ולדרוש מרשתות השיווק ומשרדי הממשלה להגביר את הפיקוח בסוגיה זו. אני לעומתו סבורה, כי גם אנשים שידם אינה משגת לכאורה רכישה של מוצרים אורגניים, צריכים לשקול בחיוב את האופציה לרכוש לפחות חלק מסל המוצרים שלהם אצל חקלאים וחנויות מזון אורגניות – במיוחד ירקות עליים וכאלו שזכו לכבוד המפוקפק לעמוד בראש הטבלה. בכל הנוגע לירקות, ירקות עליים ועשבי תיבול, ההפרשים במחיר עשויים להיות זניחים. הפערים המשמעותיים במחירים נמצאים דווקא בעיקר באגף הפירות.

אגב, אם בצרכנות נבונה עסקינן, עדיף שנרכוש כמות מדודה של תוצרת חקלאית איכותית ונצרוך אותה, מאשר נמלא את הסל בכל טוב הארץ שימצא את עצמו תוך מס' ימים בפח האשפה, עקב רכישה עודפת וחוסר שימוש, כפי שקורה בבתים רבים. זאת ועוד, מחקרים שונים הראו שכמות הויטמינים והמינרלים של פירות וירקות הולכת ומדלדלת ככל שזמן האחסון שלהם מתארך, והמרחק ממועד הקטיף מתעצם.

"אם תרצו ללמוד אודות בריאותה של אוכלוסייה", אמר היפוקרטס כבר במאה ה-5 לפנה"ס – "בחנו את האוויר שהיא נושמת, המים שהיא שותה והמקומות בהם היא חיה". ואנו יכולים להוסיף בהקשר זה גם את רשימת חומרי ההדברה בהם היא משתמשת.

חגית אריאלי-שיינפלד

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו