רפורמת הסימון התזונתי: מה ירוק ומה אדום?
בשנים האחרונות עולה המודעות לקנייה חכמה וצריכה של מזון איכותי, מזין וכמה שפחות מתועש.
בעידן השפע של היום, המדפים בסופר עמוסים, הפרסומות מבלבלות ומוצרים רבים מתהדרים בכותרות מפוצצות המבטיחות שהמוצר טוב לנו לדיאטה, לבריאות, לכושר וחלקן אף רומזות שאם נאכל ממנו הרבה אולי בסוף נראה כמו הדוגמן על האריזה.
כיצד תדעו אם מוצר מזון בריא ומזין?
1. על מנת להיות מודע לערכו התזונתי של המזון, יש לקרוא את תוויות המזון על גבי האריזה. תווית המזון היא למעשה תעודת הזהות של המוצר.
2. כדי להחליט מבין מוצרים דומים מה מומלץ מבחינה תזונתית יש להשוות בין המוצרים לפי ערכם הקלורי, כמות השומן, נתרן, סוכר ורכיבים נוספים.
בארץ, כמו במדינות מערביות רבות, סימון המזון מעוגן באמצעות חקיקה.
על פי חוק, חברות המזון מחויבות לספק מידע תזונתי אודות המוצר שהן מייצרות\מייבאות.
התקנה בחוק מחייבת רשימה מפורטת של הרכיבים שמכיל המוצר, כאשר הרכיב שמופיע ראשון יהיה זה שכמותו היא הגדולה ביותר, וכך הלאה בסדר יורד.
בנוסף, מחויב היצרן לטבלה המפרטת את ערכי הקלוריות, פחמימות, שומנים, חלבונים ונתרן הנמצאים ב-100 גרם או 100 מ"ל מוצר.
אם כך, מה הבעיה בלמצוא מוצרים בריאים על המדף?
1. חוסר נגישות – במוצרים מסוימים טבלת הערכים התזונתיים היא קטנה וקשה ויזואלית לאתר אותה על גבי האריזה.
2. מסובך יחסית– חובת הפירוט היא עבור 100 גרם\מ"ל מוצר – ואז יש צורך בחישוב לפי הכמות הנאכלת או לפי גדלים שונים של המוצר (לדוגמא: עבור משקה יוגורט שמשקלו 350 מ"ל, יש להכפיל את הערכים הרשומים בטבלה ב-3.5).
- חוסר ידע – גם אם ראינו בטבלה שמוצר מכיל כמות מסוימת של נתרן או שומן, מה זה אומר לנו? זה מעט? זה הרבה? טוב לנו או לא?4.מוצרי מזון רבים מצטיירים כ"בריאותיים" או "דיאטטיים" –אך למעשה הם מכילים כמויות לא מבוטלות של שומן רווי, סוכר ומלח. מוצרים מסוימים מתהדרים בכיתוב "ללא סוכר\ללא תוספת סוכר", כאשר למעשה הם מכילים סוכר אך הוא מצוין בשמות שונים (לדוגמא: פרוקטוז, סירופ תירס, סירופ אגבה ועוד). מוצרים ללא גלוטן נתפסים כ"דיאטטיים" אך עלולים להכיל כמויות גבוהות של שומן, נתרן וסוכר.
- מכאן עולה הצורך בהנגשת המידע באופן ברור, כך שהצרכן עצמו יעשה את שיקול הדעת המיטבי טרם קבלת ההחלטת האם לקנות מוצר מזון מסוים.
ב- 26 לדצמבר 2017, אושרו בכנסת תקנות הגנה על בריאות הציבור, אשר עתידים להיכנס לתוקף ב-1 לינואר 2020. אחד מהשינויים המרכזיים שיכנסו לתוקף הוא סימון מוצרים בסמלים אדומים וירוקים.
הסימונים יפחיתו את צריכת הסוכר? צילום: RF123
-
מה ירוק ומה אדום?
סימון אדום: יקבלו מזונות מוצקים או נוזליים אשר עשירים בסוכר, שומן או נתרן מעל ערכים מסוימים אשר נקבעו בשתי מדרגות זמנים, כאשר הראשונה תהיה מחייבת החל מ-1 בינואר 2020 והשנייה, הקבועה והמחמירה יותר, תחול שנה לאחר מכן (ינואר 2021).
פעימה ראשונה (ינואר 2020):
**הנתונים מתוך אתר משרד הבריאות
| פריט סימון | כמות ב-100 גרם מזון מוצק | כמות ב-100 גרם מזון נוזלי |
| נתרן | 500 מ"ג | 400 גרם |
| סך סוכרים | 13.5 גרם | 5 גרם |
| סך שומן רווי | 5 גרם | 3 גרם |
פעימה שניה (ינואר 2021):
| פריט סימון | כמות ב-100 גרם מזון מוצק | כמות ב-100 גרם מזון נוזלי |
| נתרן | 400 מ"ג | 300 גרם |
| סך סוכרים | 10 גרם | 5 גרם |
| סך שומן רווי | 4 גרם | 3 גרם |
רכיבי התזונה שנבחרו (נתרן\סוכר\שומן) קשורים למחלות לב, סוכרת והשמנת יתר.
מזונות המכילים כמויות גבוהות של רכיבים אלו ויקבלו את הסימון האדום כוללים: ממרחים מתוקים כמו שוקולד, שתיה מתוקה, חטיפים מלוחים, עוגות ועוגיות, מוצרי מאפה מלוחים כמו בורקס, נקניקים ומוצרי בשר מעובדים, שניצלים קפואים, גבינות צהובות ודגני בוקר מסוימים.
יחד עם הסימון האדום, יצרני המזון יחויבו לשנות את טבלת הערכים התזונתיים, כך שרכיבים כמו נתרן ושומן יופיעו לפני חלבון. בנוסף, על גבי מוצר מזון המכיל יותר מ-2 גרם סוכר ב-100 גרם\מ"ל מוצר יצוין מספר כפיות הסוכר בטבלת הסימון התזונתי. לדוגמא, במוצר המכיל 12 גרם סוכר, ייכתב כי מכיל 3 כפיות סוכר (4 גרם סוכר= 1 כפית).
סימון ירוק:
בעוד שהסימון האדום הוא חובה, הסימון הירוק הוא בגדר המלצה ליצרנים, יבואנים ומשווקי מזון עבור מוצרים העומדים בקריטריונים. מטרת הסימון, לסייע לצרכנים בבחירת מזונות ההולמים את עקרונות התזונה הנכונה כפי שמומלצת בישראל.
המוצרים שיסומנו בירוק (תחת קריטריונים מסוימים):
חלב לשתייה
יוגורטים עד3% שומן
גבינות רזות עד 5% שומן
טופו ללא תוספות
שמנים צמחיים (שמן אבוקדו\שקדים\קנולה\חריע\זית)
שקדים, זרעים, אגוזים ושקדים ללא מלח
דגנים מלאים וקמחים מלאים
קרקרים ופריכיות מקמח מלא
קטניות
טחינה גולמית
דגים בשימורים, דגים גולמיים לא מעובדים טריים\קפואים
ביצים
עוף
פירות (למעט בצורת ריבות)
ירקות
לסימון הירוק והאדום מספר יתרונות:
1. מניעת הטעיית צרכנים על ידי מסרים שיווקיים מטעים.
2. מקל על קבלת החלטה מהירה – הסמלים הירוקים\אדומים נגישים ו"קופצים" לעין.
3. חינוכי לילדים – באמצעות הסבר פשוט אודות הסמלים ניתן להקנות לילדים ידע נוסף וחינוך לתזונה בריאה. סימון אדום על גבי חטיפים מסוימים, יגביר את המודעות בקרב ילדים ונוער על חשיבות הפחתת הצריכה של מוצרים אלו.
4. השפעה על תעשיית המזון – הסימונים מעודדים את התעשייה לייצר מוצרי מזון בריאים יותר ולשפר מוצרים קיימים על מנת ל"זכות" בסימון הירוק ולהימנע מהסימון האדום.
השיטה תאפשר לנו לבחור שוקולד יותר בריא?
חסרונות השיטה
1. הסימון האדום הוא כללי ולא מאפשר השוואה בתוך קטגוריה של מוצרים.
לדוגמא: שוקולד מריר המכיל 85% מוצקי קקאו ונחשב לאיכותי יותר מבין השוקולדים, יסומן גם הוא באדום, יחד עם שוקולדים אשר דלים במוצקי קקאו ועשירים בסוכר ושומן.
דוגמא נוספת היא סימון אדום לקוטג' המכיל 9% שומן בדיוק כמו לגבינת שמנת המכילה 30% שומן. כלומר, גם בקטגוריית המוצרים המקבלים את הסימון האדום יש טובים וטובים פחות, השיטה החדשה לא מתייחסת לכך.
2. שימוש בסימון ככלי שיווקי – קיים חשש מהעלאת מחירים של מוצרים בעלי סימון ירוק.
3. קיימת ביקורת בארגונים שונים על סימון בירוק של מוצרים מן החי בשל פגיעה וזיהום הסביבה כתוצאה מייצור מזון ממוצרים אלו.
לסיכום, סימון תזונתי מסייע בשמירה על תזונה נכונה ובריאה, במניעת השמנה ובמניעת תחלואה הנובעת ממנה. הסימון האדום והירוק מעניק לנו, הצרכנים, את היכולת לבצע בחירה מושכלת המקדמת בריאות עבורנו ועבור ילדינו. יחד עם זאת, מעבר לסימונים הירוקים והאדומים, חשוב לדעת לקרוא את תוויות המזון ורשימת הרכיבים על גבי האריזה ואף להתייעץ עם איש מקצוע (דיאטן\ית קליני\ת) במידת הצורך.
הכתבה באדיבות עדי לוין, דיאטנית קלינית מוסמכת, חברת עמותת עתיד.
