צום רוחני ורפואי
איך הצום משפיע על הגוף?
מחפשים ניקוי? אל תצומו לשווא. צום נחשב כשיטה לניקוי רעלים, אך הגוף אינו מחפש פועלי ניקיון, יש לו מהם מספיק. גוף חולה או חלש מחפש אנרגיה בכדי לנקות, להפריש, לתקן וליצור מחדש.
עוד לפני יותר מ-2,000 שנים, צום היה לשיטה המשיגה תוצאות במקרים שבהם שום שיטה אחרת לא הצליחה עד-אז. אז לא היה מזון מזוהם או תכשירי ניקוי ורעלים כפי שאנו נחשפים אליהם היום.
אם-כך, מדוע צום היה הכרחי לפני אלפי שנים וגם היום?
מדוע צום גורם להתייעלות של הגוף, התחזקותו בימים ובשבועות שלאחריו ואף להחלמה ממחלות עקשניות?
מה היה חסר אז ומה חסר היום לאותן מחלות או אנשים שונים עם אבחנות שונות כל-כך?
מנוחה
חוסר במנוחה הוא גורם לתחלואה, כמעט כל תחלואה מוכרת, מאובחנת בשמה וללא שם בכלל.
חוסר במנוחה פיסית, מנטאלית ורגשית, בעיקר מנטלית ורגשית תביא לכליון אנרגיה בגוף.
אנרגיה שבלעדיה לגוף אין את הכוחות לממש את שהוא יודע בעל-פה ואת שכתוב לו בשפה [אותיות הגנום] ברורה שידועה רק לו בכל אחד מהתאים אשר יש ומתקיימים בו.
הסיבה לכך שצום יעיל במיוחד ובמצבים שונים זה מזה, היא שאינו נועד להכנסת חומרים מרפאים מבחוץ, אלא לתנאים המאפשרים את השימוש בתאים, האיברים, המערכות והחומרים שאלו יודעים לייצר בכוחות עצמם. מעטים הם האתגרים הבריאותיים אשר הגוף אינו מסוגל וכשיר להתמודד ולתקן. אלא כאשר המצב מתקדם ובלתי הפיך מסיבות של התעלמות והדחקה ארוכי שנים או נזקים מהירים וחמורים בטווח זמן קצר. כל עוד המצב אינו בלתי הפיך, הגוף יודע ואינו צריך ללמוד משהו חדש בכדי לתקן, לאזן ולהחלים כמעט באופן מושלם.
אלירן דה-מאיו. צילום: אלכס הובר
הצום – דרך יעילה למנוחה
הצום מאפשר מנוחה פיסיולוגית, הורמונאלית, עצבית, חושית, שכלית, מנטאלית ורגשית.
לצערם של רבים – יש שמלווים צומות בתנאים של המשך שגרת היום ובכך מפסידים כמחצית ויותר מיתרונותיו.
הפסקת האכילה היא עניין אחד חשוב ומהותי, אך היא רק חלק אחד מן המנוחה שניתנת לגוף בזמן הצום.
ללא מזון, שפע אדיר של אנרגיה ניתנת למימוש בגוף באופנים שלפני כן לא היתה זמינה. רוב האנשים אוכלים 3 פעמים ביום במקרה הטוב, לפני השינה, שמתעוררים ובמהלך רוב שעות היום הגוף מזרים דם ואנרגיה למערכת העיכול, ההפרשה והובלתם של חומרים אינספור בזרם הדם לחלקים מרוחקים ורבים כל-כך בגוף האדם.
אנרגיה זו שמתפנה מן העיכול מופנית כעת לאן שהגוף צריך יותר מכול ושניתנה לו ההזדמנות לעשות זאת עקב הצום.
במידה שממשיכים לבזבז\להוציא אנרגיה על דאגות, פחדים, ויכוחים, שכנועים, תעסוקה כזו או אחרת, יש בכך בכדי לפספס את ההזדמנות עבור הצום לבוא באופן מלא לידי ביטוי.
בכדי שהמנוחה תהיה מירבית, יש לשהות בתנאים שקטים, שלווים, ללא לחץ ודאגות מצד המשפחה והקרובים, אלא בתנאים של השגחה, ליווי, עידוד ומעקב המאפשרים להשיג את המנוחה המירבית, עם הפעילות המתונה המועטת אשר מוסיפה, אך לא גורעת ממאזן האנרגיה היקר כל-כך.
צום זה הרבה יותר מלהפסיק לאכול – מה יכול לסייע להצלחת הצום?
הליכות קצרות, נשימות מרובות ועמוקות, שקט חיצוני ושקט נפשי מאפשרים עבור הצום להשיג ביתר קלות את מטרותיו.
בעת הצורך ובצומות ממושכים, יש להיעזר בשטיפות מעיים, אחרת הפסולת המצטברת עקב חוסר בתנועת מעיים, עשויה להצטבר ואף לגרום להרעלה ניכרת.
הצום, המנוחה והשקט מאפשרים להעריך מחדש את מה שבאמת חשוב בחיים,
זהו יתרון וגורם מבריא לא פחות מאשר כל שאר הגורמים הנזכרים.
להתבונן ולשקול מחדש את מערכת היחסים בינינו לבין המזון, כמה אנו אוכלים בכדי לחיות וכמה אנו תלויים באוכל כמקור להדחקת רגשות, דחיית השעמום או החלפת קשרים אמיתיים עם אנשים קרובים ונפלאים שבחיינו.
בזמן שהגוף נח עמוקות, יש הזדמנות להרגיש ולהקשיב ביתר תשומת לב אל שעל ליבנו, במשך מספר ימים/שבועות רצופים ובעלי ערך רב לחיינו. ניתן לכתוב, לצייר, לשקף ולבטא את את התובנות המצטברות בכל דרך אשר משמרת את המאזן האנרגטי שבגוף ומוסיפה לו אנרגיה נוספת בתהליך.
הצום: מפגש פסגה בין הגוף לבין האדם
בזמן שבו הגוף נח כפי שייתכן ולא נח מעולם, אנו נפגשים עם עצמנו בדרכים שמעולם לא נפגשנו קודם לכן.
זמן ממושך לבדנו, ללא גירויים והסחות דעת, אלא זמן של שיח מתמשך, עמוק וקרוב בינינו לבין מה שמכונים לב, תודעה, רוח ונשמה. זאת סגולתו הגדלה מכולן של הצום, סוג של מפגש פסגה בין הגוף לבין האדם שמשתמש וחי בו. זאת הזדמנות נדירה להיזכרות בערוצי התקשרות וההקשבה למסריו של הגוף וצרכיו האמיתיים בשונה מאלו המדומים שלהם אנו מצייתים לעתים קרובות מדי.
הזדמנות זו עשויה לחולל את השינוי במערכת היחסים החשובה ביותר בחיינו, בינינו לבין עצמנו והגוף שלנו. יצירת ערוצי תקשורת חדשים, קשובים וקרובים יותר, יש בה בכדי לתמוך בחלקו החשוב ביותר של הריפוי: החלק שבו הצום מסתיים ושבו מתחילים לאכול ולהשתמש בשפע האנרגיה המתקבלת בחיי היום יום. כאשר שבים לאכול באופן מהיר מדי ומאבדים את הקשר עם הגוף שוב כפי שהיה עבר, הצום אולי הועיל במקצת, אך תועלת זו תשמר רק לפרק זמן קצר, לא מעבר לכך.
הצום – הזדמנות למנוחה
אם קראתם עד-כאן, ייתכן ומעתה והילך לא תשתמשו בצירוף המילים 'ניקוי רעלים' בכדי לתאר צום, אלא כהזדמנות למנוחה ורגישות בכדי לתאר את תועלתו העיקרית.
השינוי במלים אולי יאפשר גם לכם לזכות ולזכות את גופכם ועצמכם במנוחה ההכרחית, כחלק מתהליך ממושך וארוך להחלמה והתחזקות, לא כפרק זמן מוגדר מראש שבו הגוף אמור לרפא את עצמו לפי לוחות זמנים מאולצים.
הצום לרוב משמש כחלק מתהליך שלם, לא כתהליך של התחלה וסיום בפני עצמו. יש הכנה ממושכת והכרחית מאוד לפניו אשר משפרת את התוצאות, ההרגשה והביצועים במהלכו. יש את פרק הזמן שלאחר הצום והוא זה שיקבע וקובע את אופיה של ההחלמה, טיב ההתחזקות של המערכת החיסונית, האיזון ההורמונאלי ולמעשה המשכו והשלמתו של תהליך ההתרפאות.
לצורך כך יש לגבש אסטרטגיה מראש לשלב שלפני הצום, לצום עצמו ולאחריו, להכין את הגוף ולהיערך מנטאלית לתהליך שופע באתגרים רגשיים, נפשיים ורוחניים.
אני מאחל לכל אדם הזדמנות לצום לפחות יום בשבוע, מבחירה ולא מתוך אילוץ.
שלכל משפחה וקהילה יהיו חגים שבהם חוגגים את קדושתו ונפלאותיו של הגוף בהימנעות ממזון וביצירתו של הרעב האמיתי למזון ולחיים המאפשר ליהנות שוב ממזונות מזינים, טעמים פשוטים ומשמחים.
איך אפשר לצום לסירוגין?
יש גם אפשרויות מרובות לצומות לסירוגין אשר מקובלות ומקבלות תשומת לב חיובית ומדעית לאחרונה. יותר ויותר בני-אדם נפלאים ומתפתחים מסגלים לעצמם סדר ארוחות שבו אוכלים [ונהנים מאוד!] אחת ליממה או בפרק זמן של עד 6-8 שעות ובכל שאר הזמן נמנעים ממזון, אך ממשיכים לשתות נוזלים לפי צורך ממים או חליטות.
כך לגוף יש כ-16-18 שעות שבהן הוא מסיים את פעולות העיכול מן הארוחה האחרונה ובשאר הזמן מקדיש את האנרגיה לצורכי הדברים החשובים והמאזנים אותו להפליא.
יש דבר אחד המייחד את בני-האדם ואותנו יותר מכל שאר הדברים, היותנו מתפתחים, משתנים היחידים שבכוחם עוצרים את עצמם ועצמנו מלהתפתח ולהשתנות, כך מחלות נולדות, מתפתחות ונעשות לאיום על חיינו, מחלות שמקורן בקבעונות, התמכרויות והרגלים שאמרו לנו או שהאמנו בעצמנו שאין בכוחותינו לשנות.
זה הזמן להאמין בעצמנו מחדש ולעשות את הצעד בכדי לשנות, להתפתח ולהפוך לגרסאות הנפלאות ביותר שאי-פעם נוכל להיות, מבלי להסתפק בכך, אלא להמשיך ולהשתנות עוד ועוד.
אם הצום יהיה לגורם שיעורר בנו את הזיכרון לכוחותינו ואת האמונה בעצמנו, מי ייתן שכל עם ישראל יזכה בחסדיו ובמהרה עוד בימינו.
