פסטיבל טבעוני ומשמח
צילום: 123RF
vegan fest – הפסטיבל הטבעוני
הפסטיבל הטבעוני בחול המועד סוכות, בפארק הלאומי ברמת גן, היה אירוע מפנק ומרגש. הרבה דברים מעסיקים אותנו בעולם הטבעוני המתפתח, וכל אחד לוקח את זה למקום אחר, שמבחינתו, הוא ערש הטבעונות, ואולי הטבעונות היא רק כלי?… כאן בפסטיבל הטבעוני היה אפשר להרגיש את זה לעומק, ולהבין שמעבר להכל, לאוכל, לבעלי החיים במשקים, לבעלי החיים בבית, לבריאות, לאקולוגיה, לרוח ולמוסר, יש כאן סיפור של אנשים. תרבות אנושית שעשתה הרבה בלגאן, וכעת, הגיע הזמן לצעוד קדימה, ולהחזיר את הגלגל אחורה, עד כמה שניתן. ואולי, מי יודע, אולי נצליח לתקן מעבר לדמיונות הפרועים ביותר שלנו, עד שממש יהיה פה גן עדן עלי אדמות.
כששאלתי חברה טבעונית אם היא מגיעה לפסטיבל, היא סימסה לי שאינה מבינה מה המכנה המשותף של האנשים שמגיעים לפסטיבל, מלבד התזונה הדומה שלנו כמובן. כשטיילתי בפסטיבל, בין הדוכנים, האנשים, הכלבים, ההופעות והצבעים, הבנתי את התשובה שלי – זה הכל אנשים, וזוהי תפיסת חיים, זו לא תזונה. אני מודה ומתוודה שתפיסת החיים שלי יצרה את הטבעונות, ולא ההיפך, אבל הן באו די בד בבד. בו בעת שתפסתי אזימוט למעלה, גם הכרתי את העולם הזה והתחלתי לאכול צמחים ופירות, ואפילו להנות מזה. ההבנה המעמיקה שטבעונות זו תפיסת חיים לכל מי שחי אותה, עשויה לעזור להבין איך אירוע כמו הפסטיבל הטבעוני ודומים לו, מתקיים. השינוי הגדול קורה כאן בכל התחומים, אבל במגרש של הטבעונות בפרט, יש עדות להתפתחות ומודעות שרק משתפרות עם הזמן, ואנחנו מתקדמים…
המזון
הפסטיבל היה גדוש דוכני מזון מכל הסוגים, ומי שתהה מה טבעונים אוכלים, יכל להגיע ולהתפנק לו בנחת. הדילמות לגבי בריאות עולות וצפות, ואפשר לומר שהנוסחא היא פשוטה: אם טבעונות שווה בריאות, אנחנו כבר בפלוס. אם נמשיך ונשתדל לאכול מזון חי (כמובן, הכוונה להיותו מלא אנרגיית חיים, לאו דווקא RAW, אף על פי שזה מומלץ בחלקו), נטול חומרים שאינם מהטבע, עשוי חומרים שהם הטבע, תוך התאמה לכל אדם והייחודיות שלו, יש לנו בינגו. אם כך, כמובן שדוכן הפירות (אננס, מנגו, פיטאיה, תאנים… חלום!) היה במקום הראשון, אבל מיד אחריו פיצה, אוכל מבושל של נקטר, סושי, דים סאם, אטריות אורז מוקפצות עם טופו, נטיפי ברוקולי מצופים ללא גלוטן, שייקים, גלידות סויה, קישים עם גבינות טבעוניות מאגוזים, שמרי בירה, סויה ועוד…
צילום: רועי שפרניק
צילום: רועי שפרניק
האנשים
האנשים היו צבעוניים, יפים, מחייכים, והאווירה היתה דומה יותר לפסטיבל באירופה עם חום, אהבה ושיק ישראלים. משפחות, זוגות, נערים, חברים, נעים בין הדוכנים, טועמים, רוכשים גאדג'אטים לבעלי חיים, לשיפור פני הבית (קיימות – כבר אמרנו שזה שם המשחק), מורחים קוסמטיקה טבעית שלא נוסתה על בעלי חיים ומורכבת מצמחים, קוראים ספרים על טבעונות, סופר פודס, דיאטות, מחפשים מדבקות טבעוניות, חותמים על עצומות לאקטיביזם למען בעלי החיים, למען הטבעונות ולמען המטרות שמסביב. בין לבין כל אלו נמרחים על הדשא, נהנים מההופעות (עלמא זהר, SUNSHINE, אלה דורון המדהימה, מירי אלוני, מיקה קרני) וביחד… באווירה של אנשים שבחרו דרך דומה לחיים.
הגיעו לאירוע הזה, בשונה מהקודמים, כמו שאומרים הותיקים יותר, המון אנשים מקהילות אחרות. את העבריים אנו מכירים, והם אחד מסמלי הטבעונות והבריאות, גם כדרך חיים מוסרית ורוחנית. דתיים רבים הגיעו, שלא כתמיד, עקב עבודה שיטתית ומקסימה שנעשית, ופורמת את הקשרים של הכשרות, המנהגים השונים, והיחס לבעלי החיים ולטבעונות בדת. מעבר לזה, היה שם מארג של אנשים מכל התרבויות, הגילאים, כיווני התפיסה הטבעונית, וכולם משתלבים בשתי וערב צבעוני.
מיטב אנשי המקצוע, האקטיביסטים והמנחים בארץ הגיעו על מנת להשתתף בהופעות, סדנאות ובהרצאות שנעשו בטוב טעם, במקומות פתוחים ומאפשרי תנועה, מוצלים ועם הגברה מתאימה. גם מפורסמים הגיעו, וביניהם גדי וילצ'רסקי, עלמא זהר, וכמובן טל גלבוע, הזוכה הגדולה באח הגדול ובניצחון על תרבות השפע, שם נכנסה בדלת האחורית וכבשה את המסך, וגם את המיליון.
צילום: רועי שפרניק
הילדים
הדור הטבעוני החדש, אלו שעוד לא נפגעו ונהנים מכל רגע במהפיכה הזו, הרי איזה הורה מגיש בגאווה לילד גלידה ואומר שזה אפילו בריא?! הורים טבעונים כנראה…
היו להם שם הופעות מוסיקה, הצגות, בלונים, פינות יצירה, בובות שהסתובבו בפסטיבל, שולחנות פינג פונג וביליארד והמון תשומת לב שמחה ואוהבת. באמת נראה שהשינוי מתחיל אצלם, או אולי מתחיל אצלנו וממשיך אצלם, יותר קל, יותר עמוק ויותר אמיתי.
צילום: רועי שפרניק
הכלבים
הכלבים היו חלק בלתי נפרד מהפסטיבל וממה שקורה בו. הם הסתובבו בינינו, בין אנשים שלא מתיחסים לבעלי חיים (מקווה שגם לאנשים) בצורה מזלזלת, והיה להם מקום. הם רצו שם, פוגשים חברים, משוויצים בעיניים המתוקות שלהם, וממלאים לנו את הלב (זה מה שהם יודעים לעשות).
צילום: רועי שפרניק
טליה פלד העבירה הרצאה על טבעונות ורוחניות. בין השאר היא דברה על פיתגורס שאמר שבסך הכל, בסופו של דבר, אנחנו נקצור את מה שנזרע. אפשר להשוות את הדבר לחוק הקארמה במסורת ההינדית ולחוקי מעשה – תוצאה במסורת היהודית. היא נתנה דוגמאות, כמו למשל, האבסת בעלי החיים בהורמונים, לשם הגברת התפוקה, ומצד שני הנערים שלנו נפגעים ומתפתחים מינית ביולוגית, להבדיל מרגשית, מוקדם יותר, ויש לכך הרבה השלכות. היא הזכירה את העקרון הפסיכולוגי שמשפחה עם סודות נחשבת לא תפקודית, וככל שהיא בעלת סודות רבים יותר אחד מהשני, כך היא פחות ופחות תפקודית. גם חברה הנמדדת כך בגישה זו, ונחשבת לא תפקודית כשיש בה סודות. אם מסתכלים על נזקי התעשייה ורואים שטשטשו לנו את המראות הקשים על מנת שנצרוך מזון מן החי שכרוך בסבל נוראי, הרי שיש בכך אמירה עלינו כחברה. ככל שנדבוק באמת, ולא נוכל לעצום עיניים מולה, ומול מה שפוגם לנו בשלמות, כך נתאזן יותר כחברה ונחזור לחיי קהילה מקיימים. כפסיכותרפיסטית אני רואה אצל אנשים תקיעות בכל מקום שבו הם מחזיקים סוד, בושה או אשמה – משהו שאינם יכולים להתמודד איתו, והוא צובר סביבו תקיעות אנרגטית. ההתמודדות עם האמת מלחיצה, אבל עדיף לפעמים להתמודד עם האמת מאשר להמשיך ולהסוות אותה, ויש לזה המון סיבות, די פשוטות למעשה. האלימות שאנחנו מכירים, אם ברחוב או בצלחת, היא תוצאה של שטח מת כתוצאה מחוסר ההתמודדות הזו. התעשייה נחשפת בשנים האחרונות, וכך גם המקורות, ונראה שטבעונות, שוב, היא מעין כפתור שמקיש על הפתרון. שווה לנסות, אולי נגיע למסה קריטית של שינוי בדרך הזו.
הפסטיבל הטבעוני היה משגע, המון אנשים, ילדים, כלבים, מזון טבעוני, אקטיביזם, מוסיקה, אקולוגיה ופתרונות… שלל פתרונות לעולם טוב יותר. ובעיקר, התפיסה המקיימת, המבקשת להשתלב עם העולם, עם הטבע, עם אלוהים במעשה הבריאה שלו, ולעזור למי שעוד לא רואה, לגלות שאפשר, אפשר לשפר את המצב כאן. טבעונות זו שיטה מצוינת, שכוללת בתוכה המון נקודות השקה לשאר הדרכים.
צילום: רועי שפרני
עדן פלד
