שמן פטרוזיליה לחנוכה ירוק

חנוכה, הינו חג שמתקשר אוטומטית לכל מה שנגזר מהשורש: ש.מ.ן : שמן, משמין, שמנוני ועוד.
אבל עבורי, שנמצאת עמוק בתוך תחקיר על צמח מסוים, הוא מזכיר שמן אחר את – שמן הפטרוזיליה.

אז למי שלא יודע, ישנם שני סוגי שמני פטרוזיליה. הראשון, שמן שמופק מעלי הפטרוזיליה והשני: שמן שמופק מזרעי הפטרוזיליה.

ומה פתאום נתפסתי לטירוף הזה ועיסוק בצמח הנפוץ הזה?

משפט שקראתי בחומר הלימוד שלי, משנה א', כשחזרתי על החומר לקראת המבחנים, הדהד לי מוכר אך מכריח אותי לדברר את זה החוצה. מורתנו לאה אלון, סיפרה לנו על מחקר שנערך בלבנון, בעקבות מקרים רבים של הפלות והעלה קשר מטריד בין חומר שנמצא בזרעי הפטרוזיליה ונאכל בכמויות רבות בסלטי הטבולה ובין ריבוי ההפלות. שמו של החומר: אפיול.

מהו האפיול?

אפיול הינו רכיב בשמן האתרי, שנמצא בריכוז גבוה בזרעי הפטרוזיליה ובריכוז נמוך, גם בעלים. הוא גורם להתכווצויות ברחם וגם בשלפוחית השתן.

תיעוד מדעי לפעילותו של האפיול, נמצא בעיתון מדעי, יוקרתי ונחשב, CMAJ שם, כמה רופאים כתבו מכתב למערכת ובו שיתפו במקרה, בו אישה צעירה, בשנת 1957, נטלה אפיול על מנת לגרום לעצמה הפסקת הריון והצליחה, אך קיפחה את חייה, בעקבות כך.

האינטרנט מלא בהמלצות כאלה ואחרות בהן נערות מייעצות אחת לשנייה כמה, איך ומדוע לגרום להפסקות הריון, בעת שנשקפת להן סכנת חיים אמיתית, שלא בידיעתן.

אנשי מקצוע, משתמשים בשמן זרעי הפטרוזיליה, שנחשב פוטנטי, יעיל ונבזה, כמו רעל, לפעולות שקשורות ברחם, לזרוז הוצאת שיליה שבוששת לצאת, כל זאת, במינונים מזעריים, מדוייקים ונקודתיים ולאחר תשאול מדוקדק ומעמיק. המנגנון בו פועל האפיול הינו זרוז נשירתה של רירית הרחם.

בבישול, האפיול אינו מתמוסס כמעט בכלל ואפילו מתפרק, כך שפטרוזיליה כתה או במרק הינה בטוחה, אבל בסלט, חיה ובועטת, ואולי אפילו שרויה בשמן, דבר שמגביר את זמינותו של האפיול, יש לשים לב לכמויות.

כמה פטרוזיליה ניתן לצרוך במזון?

כל החוקרים אותם תחקרתי, ממליצים שלא לעבור כמות של צרור פטרוזיליה ליום. למי שמרים גבה ותוהה בקול או גם בלב, מי יכול לאכול צרור של פטרוזיליה, אומר שעם אופנת השייקים העכשווית, או בסלט טבולה או פסטו פטרוזיליה, אין שום בעיה להגיע לקצובה הזאת ואולי אף למעלה מכך.

ובל נשכך את תכונותיה המיטיבות של ידידתנו הירוקה: שפע של ויטמין C, בטא קרוטן, חומצה פולית, ויטמין K שקשור במנגנון המסובך של קרישת הדם, יש בה פלבנואידים שקשורים לתפקוד תקין של העיניים וגם פלבנואידים אנטי סרטניים, היא אפילו עשירה בברזל (אך זמינותו במערכת העיכול – נמוכה). סופחת גזים, משתנת, עוזרת כשיש בעיות עיכוליות ועוד ועוד, קצרה היריעה.
אבל, נשים בהריון, מוטב להן שיקצבו את הכמויות אותן הן אוכלות.

כך גם לגבי נוטלי התרופה לדילול הדם: קומדין. בגלל נוכחותו המרשימה של ויטמין K, שגורם ליתר קרישיות, ההנחיות אותן מקבלים נוטלי הקומדין לדורותיהם, הינה לאו דווקא להפסיק לצרוך פטרוזיליה וירקות עליים ירוקים, אלא להקפיד על כמויות לא גדולות וחשוב מכך: קבועות, כך שמאזן רמת דילול הדם, יהיה קבוע ולא ייוצרו חלילה קרישי דם בגלל העמסת ויטמין K.

עוד איסור, חל על חולי סרטן שמקבלים טיפול כימותרפי במטוטרקסט שאמור לעכב את העברת החומצה הפולית לצורתה המטבולית הפעילה בכבד, שמעודדת חלוקת תאים. הפטרוזיליה עשירה בחומצה פולית ומכאן שמומלץ להימנע.

אז לסיכום: וגם כאן, כל החוקרים כולם, ביקשו להדגיש – כנראה שאין סכנה בפטרוזיליה כצמח תבלין שיפוזר על המזון במידה סבירה, אך אוכלוסיות כמו נשים בהריון, נוטלי קומדין, נוטלי מטוטרקסט, צריכים לתת את הדעת בנוגע לכמויות של צמח המרפא המשובח, הרי הוא התבלין הנפוץ בעולם.

השתתפו בהכנת הכתבה:

ד"ר מינה פראן –  נשיאת העמותה לצמחי מרפא – עיל"ם.
ד"ר נתיב דודאי –מנהל יחידת צמחי מרפא, תבלין ובושם ממרכז המחקר נווה יער מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני.
ד"ר בועז לוי – הנדסת מזון וביוטכנולוגיה טכניון חיפה
רבקה אהרוני N.D , CL.H  – מרצה ללימודי צמחי מרפא בסמינר הקיבוצים
עידית חן – MRQA – מטפלת ומרצה בארומתראפיה.

לימור עברון גילת – מתמחה בנטורופתיה והרבליסטית קלינית

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו