אתרוג – לא רק משום הטעם והניחוח
נדמה כי אין פרי המסמל את חג הסוכות וארבעת המינים, יותר מפרי האתרוג הארומטי, המוזכר בתנ"ך כ"פרי עץ הדר" (ויקרא כ"ג, מ'). אולם על אף שנטמע היטב במסורת היהודית, מתברר כי שורשיו נעוצים אי שם בהיסטוריה של הרפואה ההודית המסורתית – שם זוכה לאזכור בכתבים משנת 800 לפני הספירה ומכונה בשם Madiphala Matulunga ויש מי שטוען שמקורו של האתרוג דווקא באירן, בשנת 4000 לפני הספירה. ע"פ הערכות החוקרים, היו אלו אלכסנדר הגדול וצבאו שייבאו את הפרי ליוון ולחופי הים התיכון במסעות הכיבוש שלהם. גם ברפואה הסינית זכה הפרי לאזכור בכתבים המסורתיים.
פרי האתרוג (CITRUS MEDICA LINN) דומה במראהו ללימון גדול, בעל גוון צהבהב, קליפה מחוספסת ופטמה בראשו. באיורוודה נהוג לעשות שימוש בחלקיו השונים – קליפה, זרעים וציפה. ובהודו יש אפילו מי שנוהג להכין מהפרי חמוצים. בכתבים האיורוודיים המסורתיים הוא משתייך לרשימת הצמחים התומכים בבריאות הלב.
קליפת הפרי נחשבת קשה לעיכול ומשמשת בעיקר לטיפול בתולעים, דיזינטריה וכד'.
הפרי הבשל מסייע לפעילות מערכת העיכול ותהליכי ניקוי של הגוף, משפר את מראה ומרקם העור, מעניק הזנה ותומך במערכת החיסון. ברפואה המסורתית משמש בעיקר לטיפול במצבים של עודף פיטה (אלמנט אש ומים) כדוגמת דימומים (דימומים מהאף, דימום וסתי כבד), ממריץ את פעילות הכבד, מסייע לשיפור זרימת הדם, דלקות, צימאון מוגבר. וכן במצבים של קשיי עיכול, כאבי בטן, חוסר תיאבון, שיעול, צינון, אסטמה, אי סדרים במערכת הנשימה ואף לכאבי מפרקים.
כאבי ראש ומגרנות
במחקר שפורסם בפברואר 2016 במגזין ETHNOPHARMACOLOGY נבדקה השפעתו של סירופ בשם QARABADIN E KABIR המבוסס על מיצוי של אתרוג ולקוח מהרפואה הפרסית המסורתית. במהלך הניסוי נבדקה קבוצה של 90 איש הסובלים מכאבי ראש ומיגרנה. הללו חולקו ל-3 קבוצות. הראשונה קיבלה מינון יומי של 15 מ"ל סירופ אתרוגים, השנייה קיבלה 3 טבליות ביום של (PROPRANOLOL דרלין). והשלישית 20 מ"ג סירופ פלסבו, לאורך תקופה של 4 שבועות. מתוצאות המחקר עולה כי הסירופ נמצא כיעיל בהשוואה לקבוצת הפלסבו וזהה בהשפעתו ל-PROPRANOLOL בהיבט של הפחתת עוצמת הכאב, משך ההתקף והאפקטיביות שלו. עם זאת, הוא לא נמצא כבעל אפקט משמעותי באשר לתדירות התקפי המיגרנה.
ע"פ הרפואה ההודית המסורתית לא מומלץ לצרוך פרי שאינו בשל. ופרי חמוץ נחשב לקונטרה אינדיקציה במצבים של דימומים קשים, גסטריטיס ותחושת בערה. כמו כן, יש להימנע מצריכה של הפרי בשילוב עם חלב.
הזרעים – תומכים גם הם במערכת העיכול ומסייעים לטיפול בטחורים, נפיחות ודלקות.
נסים קריספל בספרו "המדריך השלם לצמחי מרפא בארץ ובעולם", מציין שבטקסטים שונים של רופאים יהודים, מוזכר השימוש באתרוג לתמיכה במערכת העיכול. הרופא היהודי ממצרים – יצחק בן שלמה, מציין שמיץ אתרוגים טוב להרגעת דלקת המרה, לחיזוק הבטן ולהגברת התיאבון. הרב צהלון, משבח את השימוש בקליפות אתרוג מסוכרות, כמאכל המעורר תיאבון, מסייע לעיכול ולחיזוק הבטן והכבד.
הריון ולידה
השימוש באתרוג לטיפול בנשים הרות, מקובל גם בהודו – שם זוכים עלי הפרי לשימוש מפתיע. בחלקים שונים של תת היבשת נוהגים לבשל את העלים עם מים בשילוב קמצוץ מלח ואבקת כורכום לתמיכה בנשים הרות לפני הלידה ולאחריה.
אחת מהפורמולות המובילות באיורוודה להקלה על בחילות בוקר של נשים הרות – MADIPHALA RASAYANA – מבוססת על גם היא אתרוג בשילוב עם ג'ינג'ר, פיפאלי וצמחים נוספים.
נסים קריספל מציין בספרו שאבותינו האמינו שהאתרוג גורם להרביית הזרע ויפה לנשים מעוברות, וכן אישה הניזונה מפיטם האתרוג, היא סגולה להולדת בן זכר. זאת ועוד, למי שמעוניין להקל על אישה הכורעת ללדת מומלץ להפיק ריבה ודבש מאתרוגים לשמח את ליבה.
טוביה הרופא מציין שפריו יפה לכל חולי, משמח את הלב, מזין את הגוף ומרווה את הצימאון למים. ואף הרמב"ם ממליץ על האתרוג כתרופה נגד עקיצות ונשיכות של בעלי חיים. ועל מיץ אתרוג כתרופה לחיזוק גופו של אדם שנחלש.
בשימוש חיצוני יש הנוהגים להפיק שמן מפרי האתרוג להקלה על כאבי עקיצות וריפוי פצעים.
בהיבט של ערכו התזונתי הוא עשיר בוויטמין C (לכן נחשב כתומך בפעילות מערכת החיסון וממלא תפקיד חשוב בייצור הקולגן בעור), חומצה ציטרית, חומצה אסקורבית, חומצה גופרתית, גלוקוז ואף קארוטן. בנוסף מכיל ויטמיני B (תיאמין, ריבופלאבין וניאצין) ומינרלים כדוגמת סידן, זרחן וברזל (מה שהופך אותו לחיוני לבריאות רקמת העצם, השריר והדם). הוא נחשב דל יחסית בקלוריות, שומנים, חלבון וסיבים תזונתיים.
עוד סיבות טובות להפוך את האתרוג לאורח של כבוד בסוכה שלכם.
חג שמח.
Thanks , I have just been looking for information about this
topic for a while and yours is the best I have found out
till now. But, what about the bottom line? Are you sure
in regards to the source?