ניאוטיים
צילום: pixabay
ב-1985 רכש ענק הכימיקלים 'מונסנטו' (Monsanto) את הפטנט לייצור האספרטיים מחברת 'סירל' והקים חטיבה עצמאית לייצורו בשם 'נוטרסוויט'. מכיוון שתוקף הפטנט על האספרטיים עמד לפוג, פיתחה מונסנטו גרסה חדשה שלו, בשם ניאוטיים, אשר מתוקה ממנו פי 72.
ניאוטיים קרוב מבחינה כימית לאספרטיים אך הוא עמיד ממנו לחום ולכן אטרקטיבי במיוחד לשימוש בדברי מאפה.
ניאוטיים אושר ב-1997 לשימוש כממתיק שולחני, וב-2002 כממתיק לשימוש כללי. זהו הממתיק המלאכותי המתוק ביותר שהומצא, פי 13,000-7,000 מסוכר.
ניאוטיים הוא אספרטיים בתוספת 3-די-מתיל-בוטיל, חומר המופיע ברשימת הכימיקאלים המסוכנים ביותר של (EPA (Environmental Protection Agency. שלא כמו אספרטיים, ניאוטיים אינו מתפרק בגוף לחומצת האמינו פנילאלנין, חומצה שהינה מרכיב רעיל ללוקים ב-PKU (הפרעה מטאבולית נדירה).
מסיבה כלשהי הניאוטיים לא זכה למסע השקה מסיבי כמו בן-דודו האספרטיים; נראה כי את הניאוטיים יצרני המזון מוסיפים למוצריהם בדיסקרטיות. קשה מאוד אפילו למצוא את רשימת המוצרים המכילים ניאוטיים. על פי המדריך 'Food Navigator-USA', גדלו מכירות הניאוטיים משנת 2004 לשנת 2005 ב-400%. חלק מן המוצרים החדשים בארה"ב המכילים ניאוטיים הם מיצי הפירות של רשת החנויות קרוגרס (Kroger's), חטיפי אנרגיה של חברת דטור (Detour), מסטיקים של ריגלי (Wrigley), וסדרת לחמים של רומן-מיל.
לפני קבלת האישור לשיווקו של הניאוטיים הגישו קבוצות צרכנים הערות התנגדות לכך. ההתנגדויות התמקדו בדמיון שבין ניאוטיים לאספרטיים; כיוון שהמבנה הכימי שלהם דומה, הגיוני שחלק מהחשד בדבר רעילות האספרטיים ראוי שידבק גם בניאוטיים. כמו בן-דודו הכימי, ניאוטיים מכיל חומצה אספרטית שגרמה לפגיעה במוח אצל חיות מעבדה, וכן מתנול העלול לגרום עיוורון, נזק לכבד ומוות. למרות זאת, אושר הניאוטיים והוא נחשב בטוח לאנשים בכל הגילים, כולל נשים בהריון או מיניקות, בני נוער וילדים.
על פי האתר neotame.com, ניאוטיים מחזק טעמים ויש לו יכולת "להכניס חיים לטעם". האתר גם מדווח על למעלה מ-100 מחקרים מדעיים אשר נערכו כדי להבטיח את בטיחותו של הניאוטיים, וקובע כי סדרה מקיפה של מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם לא הראתה השפעות שליליות שלו.
ניתוח ראשוני של בדיקת המחקרים על הניאוטיים אינו מוכיח, לדעתנו, כי הוא בטוח. עד 2006 רק 19 מחקרים כאלה נרשמו בספרייה הלאומית לרפואה, ולמחצית מהם לא היה כל קשר לבטיחות הממתיק. שניים מביניהם עסקו בשינויים שחלו במשקל גופם של עכברים שצרכו אותו ואחד בחן את מידת השליטה בסוכר הדם, אך לא דווח על בדיקות ישירות של מידת הרעילות לעצבים, בעיות חיסוניות אפשריות, התפתחות גופנית ורמת בטיחותו של הממתיק, וכן לא נערכו מחקרי אורך של השימוש בו על ידי בני אדם.
שאר 80 האחוזים של המחקרים שאליהם מתייחסת חברת מונסנטו הם מחקרים פנימיים שמומנו על ידי החברה ושלא פורסמו. מכאן, שאף לא אחד ממחקרי הבטיחות נערך על ידי מעבדה עצמאית. כפי שתראו בפרק הבא, זהו דבר מדאיג מאוד לאור ניגוד האינטרסים האופייני למחקרים שמומנו על ידי היצרן, לעומת מחקרים שמומנו באופן בלתי תלוי, בנושא האספרטיים.
כשהגישה חברת מונסנטו ב-1998 ל-FDA את הבקשה לאישור הניאוטיים, ביקשה העמותה 'אמת בתוויות' (Truth in Labeling), העתק מן הבקשה, בהתאם לחוק חופש המידע. ה-FDA לא הסכים לשלוח את החומר וטען כי כדי לראות את החומר על המבקשים לבוא למשרדיו המרכזיים.
להלן דיווחו של ג'ק סמואלס (Jack Samuels), מעמותת 'אמת בתוויות':
נסענו לעיר ושינגטון לשם בדיקת הבקשה. צוות ה-FDA בחן אותנו בכל רגע. בעת שסקרנו את בקשת מונסנטו, הוצגו שם שלושה מחקרים שנערכו על בני אדם בנושא בטיחות הניאוטיים. כל הנבדקים בהם היו עובדי החברה. חלק מן הנבדקים דיווחו על כאבי ראש לאחר צריכת ניאוטיים אבל החוקר הסיק שלכאבי הראש לא היה כלל קשר לצריכת ניאוטיים. לא הוזכר במחקר כי כאבי ראש כתוצאה ממיגרנה הם התופעה הנפוצה ביותר שדווחה כתגובה לאספרטיים, בדוחות ה-FDA. יש בידי ה-FDA למעלה מ-7,000 דיווחים על תגובות שליליות לאספרטיים. התופעות המדווחות כוללות מוות.
