כנס נטורופתיה- הפרעות קשב
הכנס האחרון בנטורופתיה הוקדש כולו להפרעות קשב וריכוז אצל ילדים ובני נוער. רוב המרצים בכנס החלו את הרצאתם מתיאוריה ליישום. הכוונה הייתה, לדעתי, בראש ובראשונה, לא לקבל כגזרה משמיים את האבחנה ולוודא כי עשו אבחנה מבדלת למחלות אחרות (אבחנה מבדלת הינו מונח רפואי המתאר את רשימת כל האבחנות או המחלות האפשריות שמתאימות לסימפטום מסוים).
בהרצאתו המרתקת של ד"ר ניר עמיר ניתן היה לעמוד על רוב המחלות שקיימות בסקלה יחד עם הפרעת קשב שבקלות יכולות להראות סימפטומים זהים ל- ADHD.
על פי הרצאתו של ד"ר ניר עמיר, יש שני כלים מעשיים שאיתם צריך להתחיל טיפול ברפואה משלימה:
1. יש להשוות את רמת הפרעת הקשב לגיל האמיתי, כלומר אם הפרעת הקשב מתאימה לגיל 5 אזי על הטיפול להיות תואם לזאת.
2. הפרעת הקשב צריכה להיות מול כל הגורמים שמעורבים בחייו של הילד. אם ישנה הפרעה מול מורה ספציפית או רק מול הורה אחד, נלקחת האפשרות כי לילד יש בעיה של גבולות וריטלין במקרה הזה לא יפתור את הבעיה מהשורש.
כדי להיות בטוחים שלילד יש הפרעת קשב וריכוז יש לשלול את המחלות הבאות (אבחנה מבדלת): אנמיה, בעיות בבלוטת התירואיד, טראומה נפשית, דיכאון, פיגור שכלי, פגיעה מוחית, סמים (פה כדאי להיות ערים ולעקוב) ותרופות מסוימות כגון וונטולין.
על פי הרפואה הסינית ניתן לחלק את הפרעת הקשב לשתיים:
1. הילד לא מקשיב ואז מפריע- ילדים חסרים, חיוורים, תשושים, אנמים. עוד יאפיין אותם זה חסר דם (במובן של רפואה סינית חסר דם לא מחייב אנמיה) וחסרי צ'י, פה ריטלין דווקא יכול לחולל פלאים.
2. קודם הילד מפריע וכתוצאה מכך הילד לא מקשיב- ילדים שבדרך כלל נכנסים לדברי המדבר איתם, יהיו חמומי מוח וקופצניים, ד"ר ניר עמיר מגדיר אותם טיפוסי רוח.
טיפול מוצע
הטיפול שניר מציע הוא בסיסי, קודם כל על ההורים לדאוג לארוחת בוקר ושנת לילה, עוד לפני שחושבים על ריטלין, אומגה 3, צמחים מסוימים, או צבעי מאכל. מסתבר, שאחוז הילדים שגולש בפייסבוק עד השעות הקטנות של הלילה הוא דרמטי לאין שאור ועל ההורים להוציא את הטלוויזיה או המחשב מהחדר. בנוגע לארוחת בוקר ד"ר ניר עמיר מציע להכין *טבלת התארגנות שתעזור לבנות הרגלים נכונים, הרגלים אלו יעמדו בבסיסו של כל טיפול שההורים יבחרו ויעזרו לילד לבנות סדר בחייו.
דגשים נוספים
ילדים שסובלים מ ADHD עוברים אכזבות רבות ועל כן יש לחזק את הילד ולעודד חשיבה חיובית, לדרבן לפעילות גופנית ולתזונה בריאה.
בהמשך, בהרצתה של הפסיכולוגית רוחי לוי בנושא שינוי תבניות חשיבה. על פי הרצאה זו הפרעת הקשב היא הסימפטום, ויש לחפש את המקור להתנהגות הילד.
שורש הבעיה הפסיכולוגית מתארת מצב בו אם תושקע מחשבה אמיתית והתבוננות יהיה אפשר להגיע לפיתרון הבעיה. לדברי הפסיכולוגית, יש להעמיק, לחקור ולשאול שאלות כדי להכיר את הילד ועל פי התשובות להגיע לשורש ההפרעה ולא להתמקד רק בסימפטום.
שאלות מרכזיות שיש לשאול לטיפול ב- ADHD:
-
האם יש משימות בהן הילד מתרכז לאורך זמן?
-
למי מפריעה הפרעת הקשב? למורה/להורים/ לאחים?
-
האם יש הבדל בין ההתנהגות בבית לבין התנהגות במקומות אחרים?
-
איזה תפקיד ממלא הילד בבית? מצחיקן/ מלומד/ מפריע?
-
ממה הילד שואב הנאה? מה עושה לו טוב?
-
האם המאבחן יצר קשר טוב עם הילד?
מי שהקשיב טוב לדברי הפסיכולוגית, שמע בין היתר, שאותם ילדים המוגדרים כסובלים מהפרעת קשב בעצם מצליחים להתרכז במשך שעות במטלות שהם אוהבים ועוד המשיכה, למי בכלל מפריעה הפרעת הקשב, להורה? למורה? לילד עצמו? איפה היכולות של הילד כן להתרכז ולהצליח? ומה מקור ההתנהגות? האם יש הבדל בין ההתנהגות בבית לבין התנהגות בביה"ס?
שאלות אלו גורמות לסביבת הילד, הורים, מורים ומטפלים להעמיק ולחשוב מה טוב עבור הילד ולא תמיד מסגרות רגילות זה מה שמומלץ וטוב לו. כדי שאבחון יהיה אמין על הבחן ליצור קשר טוב ואמיתי עם הנבדק כדי שתוצאות הבדיקה יהיו אמינות ועל המשפחה להיות מלוכדת ותומכת.
טיפול במוזיקה
ההרצאה לאחר מכן עסקה בחלק של חקר המוח בהקשר להיפראקטיביות ומחלות נירולוגיות אחרות. פרופ' בויראת עבדאללה בהרצאה התמקד בעודף וחוסר דופמין. הנחת היסוד שעליה הוא מתבסס שלסובלים מהפרעות הקשב יש רמות נמוכות של דופמין.
הדופמין אחראי בין השאר על תחושת שמחה, מוטיבציה, תקווה ורצון לחיות.
מה קורה כשיש רמות נמוכות של דופמין?
1. נטייה לפתח דיכאון
2. הפרעות קשב ו\או ריכוז
3. נטייה להידרדר לסמים- הסמים גורמים לעליה בדופמין
4. התמכרויות אחרות כגון הימורים אלכוהול ועוד..
הטיפול אותו מציע הפרופסור הוא טיפול באמצעות מוזיקה, מוזיקה שמחה, מרפאה מחלות מנטליות, משפרת את הקוגניציה, מעלה ריכוז ותשומת לב ומזכה את השומעים במצב רוח טוב.
סיפור אישי- הצלחה מקצועית
הרצאתו של גיא בן צבי מבעלי אומגה 3 גליל אשר ריפא את בנו שאובחן בתסמונת טורט, באמצעות שמן דגים. בהרצאה נתן גיא רקע על עצמו ועל סיפורו האישי והקדמה על חומצות שומן, אומגה 3 ואומגה 6 ותפקידם בגוף. ההרצאה הייתה מקצועית מאוד ונכנסה לעובי הקורה במטאבוליזים של חומצות שומן חיוניות. השורה התחתונה הייתה שחשוב היחס בין אומגה 3 ל- 6, אך לא פחות חשוב היחס בין שתי נגזרות של חומצות שומן ואלו הן : DHA ו EPA.
עוד הסביר בן צבי על אומגה 3 במערכת העצבים והמוח ועל כך שאכילת שומן טרנס שקול למרגרינה הנמצאת המוח במקום אומגה 3. למעשה אם אין לגוף חומצת שומן בריאה הוא ייקח את מה שהכי קרוב לזה ומה שהכי קרוב לאומגה 3 זה אומגה 6 ואז המוח אינו מעביר אותות חשמליים באופן מוצלח. המעבר מריטלין לאומגה 3 חייב להיות מבוקר ובהדרגה, תוך ניהול מעקב אחר תגובת הילד.
חשוב מאוד לא להפסיק את הריטלין או תרופות נוירופסיכאטריות אחרות בבת אחת. הפסקת תרופות אלו בצורה פתאומית תגרור בהכרח חזרה חמורה יותר של הסימפטומים המקוריים עקב תופעת ה- Up and Down Regulation. בהרצאה הוצעה שיטה למעבר מבוקר מריטלין לתזונה בריאה ושמן דגים אומגה 3. (הרחבה על אומגה 3 בטיפול בהפרעות קשב וריכוז, לחצו כאן)
קיניסיולוגיה
ההרצאה האחרונה בה השתתפתי הייתה הרצאתה של הקינסיולוגית אורית מקלר. אורית שמה דגש על כלים מעשיים ותרגילים פשוטים שמטרתם אחת- לנטרל מתח ובעקבות כך לשפר יכולות שכליות. התרגילים מאפשרים ליצור קשרים חדשים בין תאיים והסינפסות ובכך לשפר את זמינות הדופמין. עוד חידדה אורית כי בשעת מתח רמת הדופמין יורדת ואף הראתה שקף יפה מה קורה למוח בשעת סטרס, השקף נתן מוחשיות רבה לעובדה כי בשעה שאדם מצוי במתח אזורים במוח פשוט כבויים והמוח מתכווץ.
מהם מעוררי מתח?
מעורר מתח יכול להיות על רקע כימי-תזונתי, מנטאלי, התנהגותי, אנרגטי, רגשי או נפשי או כל דבר או מצב שמכניס את הגוף למצב של דריכות וכוננות.
בכדי לאפשר לגוף להתמודד עם המתח, עלינו לזרום איתו ולא לחנוק אותו, הכוונה היא שלא נרצה לחנוק את הדמעות או לעצור את החשק לצחוק ועל ידי כך נשתחרר מהמתח ולא נאגור אותו בגוף.
לדבריה, הילד ההיפראקטיבי לומד תוך כדי תנועה- מערך תבניתי ומערכת החינוך בנויה על מערך לימוד לוגי ולכן יש חוסר התאמה במסגרות הרגילות.
מה מטרת עושים התרגילים בשיטה זו?
1. מעוררים את המוח ומשפרים את הריכוז.
2. מאפשרים לזרימה טובה יותר של אנרגיה ודופמין.
3. דרך הלמידה מועילה לסובלים מ- ADHD היא דרך התנועה.
לסיכום:
1. יש לוודא כי המקור להפרעת הקשב הוא לא על רקע מחלה אחרת.
2. יש לאמץ הרגליי חיים נכונים עם דגש על ארוחת בוקר ושנת לילה טובה.
3. תזונה בעלת אינדקס גליקמי נמוך (פחות סוכר).
4. הפחתת צבעי מאכל.
5. הוספת אומגה 3 לתפריט בתאום עם רופא או נטורופת.
6. מסגרת תומכת ומתאימה לילד.
7. לחזק דברים שהילד נהנה לעשות.
8. לשלב תרגילים שונים ותנועה.
9. להבין, לתמוך ולעודד את הילד.
לאתר של שירי מזור, לחצו כאן