מערכת העל לנטרול רעלים: ריפוי מחלות כרוניות-מחלום למציאות

צילום: pixabay

במאמר הקודם מתוך הספר 'ריפוי מחלות כרוניות – מחלום למציאות', הזכרנו את התוצאות של התמודדות גופנו עם גורמים שהם אינם שייכים לו ולפיכך, עלולים להזיק לו בצורה כלשהי.

המדענים ידעו כבר באמצע המאה ה-19 שלאורך תהליך האבולוציה, אורגניזמים נחשפו לחומרים רעילים בסביבה ופיתחו דרכים שיגנו עליהם מפני החשיפות הרעילות האלו. באמצע המאה ה-20, השאלה שנשאלה ונחקרה במעבדות רבות ברחבי העולם עסקה בתהליך עצמו. מה בדיוק מגן על אורגניזמים כמונו מפני חשיפה רעילה? ב-1955, ד"ר ברנרד ברודי, מייסד ומנהל המעבדה לפרמקולוגיה כימית במכונים הלאומיים לבריאות, יחד עם שניים מעמיתיו, ג'וליוס אקסלרוד וג'ים ג'ילט, התפרסם בזכות גילוי מערכת אנזימתית שיכולה לנטרל חומרים כימיים זרים, או במילים אחרות, להפוך אותם לבלתי-רעילים ובלתי-מזיקים ולאפשר לגוף להפריש אותם החוצה. למעשה, הייתה זו מערכת-על אנזימתית שכללה יותר מ-50 סוגים שונים של אנזימים, שלכל אחד מהם יש גן משלו. עם הזמן, היא קיבלה את השם מערכת הציטוכרום P450, או בקיצור CYP450. ג'ים ובטי מילר, שני מדענים שעבדו במעבדות מקארדל באוניברסיטת ויסקונסין, גילו שה-CYP450 ממוקמת בעיקר בכבד.

בהמשך הגיעה התגלית שהמערכת הזו מעורבת לא רק בנטרול רעלים אלא גם במטבוליזם של חומרים שמוכרים לכל התאים החיים. פירושו של דבר היה שמערכת-העל הזו מילאה תפקיד כפול – היא מגִנה עלינו מפני קסנוביוטים זרים מהעולם החיצון ומחיידקים רעילים שמיוצרים במערכת העיכול שלנו ובנוסף, מנטרלת את תוצרי הלוואי המטבוליים בתאים ומכינה אותם לפינוי מהגוף.

תחרות זה טוב?

הבעיה הייתה שנוצרה תחרות על אנזימי 450CYP. מה הם יעשו? ישנו תוצרים מסוימים הקשורים לחילוף החומרים התקין או ינטרלו רעלים מסוימים? שתי המשימות חשובות ומורכבות ביותר. הניסיון לבצע את שתיהן בבת אחת יכול לגרום למערכת – גם אם מדובר במערכת-על – לפעול בצורה ירודה באחד המישורים, אם לא בשניהם.

כדי להמחיש זאת לסטודנטים שלי, אני מבקש מהם לחשוב על מערכת-העל האנזימתית CYP450 כאל חדר שהם מאוד רוצים להיכנס אליו. כמה דלתות שונות מאפשרות גישה לחדר, וכל דלת היא אנזים אחר ששייך למערכת. עם זאת, אפשר להיכנס לחדר דרך אחת הדלתות בלבד. חלק מהדלתות האנזימתיות הן גדולות, כמו שערי כניסה לבניינים גדולים, ואילו האחרות דומות לפתחים צרים שצריך להשתחל אליהם בזהירות, כמו הדלתות הצרות של תאי הטלפון הישנים שהיו פעם ברחובות. ההבדלים נובעים כמובן מהייחודיות הגנטית של כל אחד מאיתנו.

אם כך, נניח שכמה חומרים מתקבצים ומנסים לעבור דרך אחת הדלתות הצרות שבגופכם, והם נאלצים להיכנס כל אחד בתורו. אין ספק שחלק מהחומרים יהיו ידידותיים – הורמונים שרק עושים את עבודתם, לדוגמה, אבל חלקם יהיו רעילים. כתוצאה מכך, תתחולל מהומה בכניסה, כשחומרים ידידותיים ועוינים כאחד נלחמים ביניהם כדי להיכנס לחדר דרך הדלת היחידה, ומתחרים זה בזה כדי לקבל משהו מה-CYP450. התוצאה תהיה הצטברות של חומרים רעילים ובלתי-רעילים כאחד, כשרק כמות קטנה מהם תצליח להיכנס דרך הדלת, לעבור המרה בגוף ובמקרה של הרעלים, להפוך לחומרים לא מזיקים ולהתפנות החוצה.

יותר מדי מדבר טוב זה נפלא?

מדוע אנחנו חוששים כל כך מהצטברות של חומרים רעילים? כמו במקרים רבים בחיים, בעוד כמות קטנה של רעלים עשויה שלא להזיק לנו, קבוצה גדולה מהם

כשהגוף במצב טרום הרעלה – שתו הרבה מים, צילום: Pixabay

עלולה לגרום לנו נזק רב. האם אי פעם סבלתם מתחושה מוזרה של בלבול, כאבי ראש, הזעה או פלפיטציות (דפיקות לב חזקות)? סביר להניח שאלה הם תסמינים מוקדמים של רעילות שנבעו מעומס-יתר של מערכת נטרול הרעלים CYP450. אין פירושו של דבר שסבלתם מהרעלה חמורה, אלא שחל שיבוש כלשהו בשלב מסוים של תהליך נטרול הרעלים. ברוב המקרים, דילול הוא הפתרון לזיהום שיחזיר את התהליך לאיזון. במקרה כזה, שתו הרבה מים, ואולי כדאי לכם גם להוסיף מעט סיבים תזונתיים שיסייעו לפינוי הרעלים מהגוף במהירות האפשרית. אבל תסמיני רעילות כאלה עלולים להעיד על חוסר איזון חמור יותר ויש להתייחס אליהם ברצינות הראויה.

ומה לגבי החומרים הידידותיים שמתרוצצים אצלנו בגוף? אף שהם חיוניים לשמירה על בריאות טובה, גם הם עלולים להפוך לרעילים אם מספרם עולה מדי או יורד מדי. לכן, ניתן לומר ששחקנית העבר מיי וסט, שטענה כי "יותר מדי מדבר טוב זה נפלא", טעתה לחלוטין, לפחות בכל הנוגע לחומרים הידידותיים בגופנו. כמות גדולה מדי של דבר טוב עלולה בכל זאת לגרום לצרות, והדבר נכון גם לגבי כמות קטנה מדי.

למרבה המזל, הגוף שלנו נעזר בתהליך שנקרא נטרול רעלים, ששומר על רמות תקינות של הרעלים והחומרים השימושיים שעלולים להפוך לרעלים. בדרך זו, הוא שולט באיזון החומרים הכימיים שמרכיבים אותנו. זכרו שהגוף מורכב מאוסף של תגובות כימיות פעילות שמתרחשות ללא הרף. בעידודם של האנזימים, מולקולות גדולות מתפרקות על-ידי מולקולות אחרות לחלקים קטנים יותר ומרכיבי תאים נבנים ומשתנים כל הזמן. כל מה שתוקע מקלות בגלגלי התהליך, משנה את מבנה המולקולות או את כמותו של חומר מסוים, עלול לפגוע ביכולתו של הגוף לנטרל את מה שזקוק לנטרול וכתוצאה מכך, להוציא את האורגניזם מאיזון. מיותר לציין שעלינו לעשות הכול כדי להימנע משינוי כזה.

3 גורמים עיקריים משבשים את תהליך נטרול הרעלים – תרופות, חומרים שמשתחררים לסביבה הטבעית שלנו וחומרים שמקורם בגופנו. השינויים שהם גורמים עלולים להוציא מאיזון את התהליך ולהשפיע לרעה על בריאותנו.

מתוך הספר ריפוי מחלות כרוניות – מחלום למציאות, מאת ד"ר ג'פרי בלאנד

המאמר הבא מתוך הספר ידון בנושא מדוע התרופות שאנחנו נוטלים כדי לשפר את בריאותנו עלולות להזיק לנו

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו