סובלים ממחלה לא מוסברת? אולי פטריות המעי אשמות

מאת: ד״ר דלית דרימן - מומחית לרפואת המשפחה ומומחית לרפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית

איך חוסר איזון בפטריות המעי עלול להפעיל את מערכת החיסון ולפגוע בגוף

אולי הפטריות אשמות. צילום: Pexels

עד לא מזמן, עיקר תשומת הלב בתחום בריאות המעי התמקדה בחיידקים, אך מחקר חדש והרצאה מרתקת של ד"ר אלרוי ווז'דני בכנס ISEAI שהתקיים במאי 2025 מצביעים על שחקן נוסף, חשוב לא פחות, שנשכח מהשיח – המיקוביום, כלומר אוכלוסיית הפטריות במערכת העיכול שלנו.

לפי ממצאים אלו, חוסר איזון בפטריות (שנקרא "דיסביוזיס פטרייתי") עשוי להיות החוליה החסרה בהבנת מגוון רחב של מחלות כרוניות, כולל מחלות אוטואימוניות, מחלות נוירולוגיות דלקתיות ו-Long COVID.

מהו דיסביוזיס פטרייתי?

דיסביוזיס פטרייתי מתאר מצב שבו קיימת הפרה באיזון התקין של אוכלוסיית הפטריות במעי.

במצב בריא, פטריות כמו Candida albicans ו-Saccharomyces cerevisiae מתקיימות בשלום לצד החיידקים ומערכת החיסון.

אך שינויים תזונתיים, סטרס, שימוש באנטיביוטיקה או חשיפה לעובש סביבתי – כל אלו עלולים לגרום לשגשוג יתר של פטריות פתוגניות.

התוצאה: הפעלת מערכת החיסון, יצירת דלקת מקומית ומערכתית, ולעיתים אף התפתחות של מחלות קשות.

סטרס יכול לגרום לשגשוג יתר של פטריות פתוגניות. צילום: Pexels

הקשר בין פטריות למחלות אוטואימוניות

אחת הדרכים בהן פטריות עלולות לגרום למחלות אוטואימוניות היא תופעת "חיקוי מולקולרי" – מצב שבו חלבונים פטרייתיים דומים לחלבונים בגוף האדם.

כתוצאה, מערכת החיסון תוקפת בטעות את רקמות הגוף.

ד"ר ווז'דני הציג מחקרים בהם נמצא קשר בין נוגדנים כנגד קנדידה לבין מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס, השחלות ובלוטות יותרת הכליה.

בנוסף, הפטרייה Candida מייצרת רעלנים (כמו קנדידליזין) וחלבוני נביטה (germ tube proteins) שמזיקים לרירית המעי – בכך נפתחת הדרך לחדירת אנטיגנים פטרייתיים למחזור הדם והפעלת מערכת החיסון.

תאי Th17 ודלקת נוירולוגית

ד"ר ווז'דני התעכב במיוחד על תפקידם של תאי Th17 – תאי חיסון המפרישים ציטוקינים דלקתיים כמו IL-17 ו-IL-6.

התאים האלו מופעלים במיוחד בתגובה לזיהומים פטרייתיים, אך כאשר יש הפעלת-יתר שלהם, הם תורמים להתפתחות של מחלות נוירולוגיות דלקתיות כמו טרשת נפוצה.

במקרים אלו, תאי Th17 חוצים את מחסום הדם-מוח, מפעילים את תאי המיקרוגליה במוח וגורמים לפגיעה עצבית.

דוגמה קלינית שהוצגה בהרצאה הייתה של גבר בן 42 עם טרשת נפוצה, שאובחנו אצלו רמות גבוהות של נוגדנים נגד הפטריות קנדידה וסכרומייצס, וכן פרופיל חיסוני דומיננטי של Th1 ו-Th17 – המאפיינים תגובה אוטואימונית.

תרומת הפטריות בקרוהן ומחלות מעי דלקתיות

מחקר נוסף שהוצג בהרצאה בחן את תאי T אצל חולי קרוהן.

התגלה כי תאים אלו מגיבים לא רק לפטריות מעיים, אלא גם לשמרים שמקורם במזון.

התגובה הזו יוצרת הפעלה כרונית של מערכת החיסון ותורמת לדלקת ממושכת ולנזק לרירית המעי.

הפטריות ו-Long COVID

אחת התגליות החדשניות ביותר בהרצאה עסקה ב-Long COVID – תסמונת שלאחר הידבקות בנגיף הקורונה.

במחקרים מצאו שרמות ה-β-גלוקן (מרכיב בדופן התא של פטריות) בפלזמה של חולי Long COVID גבוהות . זה יכול להעיד על חדירה של מרכיבים פטרייתיים למחזור הדם.

β-גלוקן מפעיל את מסלול דלקת Dectin-1/NF-κB, ומקושר לעלייה בציטוקינים דלקתיים ומטבוליטים נוירוטוקסיים.

לפי המחקר, רמות β-גלוקן היו גבוהות במיוחד בקרב חולי Long COVID עם תסמינים נוירולוגיים, תסמיני מערכת העיכול, או תסמינים נשימתיים.

רמות β-גלוקן גבווהות בקרב חולי Long COVID. תמונה: Pixabay

האתגר באבחון

אבחון דיסביוזיס פטרייתי אינו פשוט.

בדיקות קונבנציונליות כמו תרבית צואה או בדיקת נוגדנים לקנדידה סובלות מרגישות וסגוליות נמוכות.

ד"ר ווז'דני ממליץ על גישות אבחנתיות מתקדמות יותר כמו מיפוי לימפוציטים ובדיקות אימונולוגיות כדי לזהות תגובתיות לפטריות ספציפיות ולחלבונים עצמיים כגון אלפא-אנולאז.

נוגדנים נגד אנולאז, חלבון המשותף לפטריות ולתאי גוף האדם, נמצאו ברמות גבוהות במגוון רחב של מחלות אוטואימוניות, והם עשויים לשמש כסמן ביולוגי חשוב.

טיפול – גישה פונקציונלית מותאמת אישית

בסיום ההרצאה הוצגו שני מקרים קליניים:

מקרה 1: גבר בן 42 עם טרשת נפוצה, רמות גבוהות של נוגדנים נגד פטריות, פרופיל חיסוני דלקתי ותגובה עצבית אוטואימונית מובהקת.
מקרה 2: גבר בן 36 עם חשיפה לעובש, קרוהן והחמרה לאחר COVID. בדיקות הראו תגובתיות חיסונית לפטריות, נוגדנים למיאלין, ופרופיל תאי T דלקתי.

טיפול באנטי-פטרייתיים צמחיים, חומרים קושרי רעלני עובש, גלוטתיון ובי קומפלקס הוביל לשיפור בתסמינים.