מחקר חדש מראה: חולי דיאליזה בסכנה לתת תזונה
מטופלי דיאליזה בסיכון לתת תזונה; צילום: RF123
חולי דיאליזה מגיעים 3 פעמים בשבוע לטיפול במחלקות בתי החולים, במחלקה כזו יש דיאטנית המעניקה שירותי ייעוץ לתזונה מותאמת, אך למרות זאת כ 30% מהחולים בלבד מקבלים את כמות החלבון וכמות הקלוריות הנדרשות. אלו חלק מהממצאים של מחקר חדש אותו ניהלה פרופסור מונה בועז, ראש המחלקה למדעי התזונה באריאל, עם אודיל אזולאי, ד"ר עידית שוורץ, פרופ' דורון שוורץ, ד"ר סוהיר אסדי, פרופ' בתיה קריסטל, פרופ' סידני בן שטרית, ד"ר נועה ברר-ינאי ופרופ' טליה ויינשטיין, וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2019 של כתב העת Nephron.
באמצעות פרופ' בעז ניסינו להבין כיצד ניתן לשפר את המצב; המחקר התמקד באוכלוסייה בגילאי 66-67 בממוצע, בעלת מחלות רקע נוספות כמו סוכרת ויתר לחץ דם ולכן הטיפול בהם הוא מורכב. במחקר נמצא כי קרוב למחצית ממטופלי דיאליזה (46.3%) הם בסיכון לתת תזונה, כ 7% הוגדרו בסיכון חמור במיוחד לתת תזונה.
קבוצת המחקר כללה כ 400 מטופלים, המייצגים את האוכלוסייה החולה במחלקות הנפרולוגיות בבתי חולים בישראל: בילינסון, איכילוב, רמב"ם, נהריה, מאיר והלל יפה.
מה אוכלים מטופלי הדיאליזה?
המחקר הציג ממצאים בנוגע לתזונת המטופלים:
רק 14.3% מהנבדקים שבסיכון גבוה לתת תזונה, קיבלו מזונות רפואיים להעשרה.
המטופלים שנבדקו תארו את התפריט היומיומי שלהם ועברו בדיקות שונות להערכת מצבם התזונתי.
פרופסור בעז מסבירה: "לצערינו המחלות הנלוות לעצם הדיאליזה משפיעות על מצב התזונה; בדרך כלל אנחנו יכולים לראות שיש שתי פנים לתת תזונה
דרישה מוגברת של הגוף שנגרמת על ידי המחלה, הדיאליזה עצמה, המצב הדלקתי
הפן השני הוא צריכת מזון מופחתת.
שני הגורמים האלו יכולים לגרום לתת תזונה. אנחנו רואים את שניהם. ממצב דכאוני ומחלות נלוות וזה שהדיאטה עצמה מאוד מוגבלת וכופה על המטופל המון שינויים. אם תוסיפי את זה למחלה כמו סוכרת ולהגבלות ממנה לא נוצרת דיאטה מגרה שעושה לאדם חשק לאכול. השילוב יוצר בעיה קשה. כמעט חצי מהחולים בסיכון מוגבר לתת תזונה וזה מצב לא פשוט".
אתם התמקדתם בחולים במצב קשה מלכתחילה, לא?
"אכן, אנחנו כללנו במחקר שלנו רק חולי דיאליזה מטופלים בבתי חולים –אלו החולים היותר מורכבים, יותר מבוגרים וזה לא משקף את כל אוכלוסיית הדיאליזה, אלו שמטופלים בקהילה מקבלים יחס במחקרים אחרים שמוכיחים שהחולים במצב טוב יותר, אם הייתי כוללת אותם במחקר כנראה שהתת תזונה היתה בשיעור מופחת אין לי דרך להוכיח אבל זה אפשרי.
כל מחקר דיאליזה, בין אם בקהילה או לא, יש דיאטנית, ולפחות פעם בחודש היא אמורה לראות את החולים ואני לא רואה שהם לא רואים את החולים אלא שהן דווקא כן; אני חושבת שחלק מהבעיה היא שיש נניח בבית חולים נתון 150 חולי דיאליזה, ויש כאלו עם הרבה יותר, והחולים מאוד מורכבים ודיאטנית אמורה לראות את כולם – דיאטנית אחת במשרה אחת או שלושת רבע משרה אמורה לראות את כולם ואפשר להבין שזה ממש קשה. זו חלק מהבעיה – שצריך תקינה לדיאטנית.
אני חושבת שגם הרופאים וגם הדיאטניות מודעים שהתזונה מאוד חשובה בחולי דיאליזה ואנחנו יודעים שבאמת החולים במצב יותר טוב נהנים מאיכות חיים ותוחלת חיים יותר טובות.
עוד דבר שזיהינו זה שיש תזונה שמותאמת לחולי דיאליזה – נפרו, של חברת אבוט – זה שמעניק לחולה קלוריות וחלבון – ראינו שמעט מאוד חולים מקבלים את זה וזו דרך נוספת לשפר את המצב הבריאותי שלהם, בדרך פשוטה יחסית".
יש לחולים גישה לתוספת הזו?
"כן, זו תוספת תזונה שנכללת בסל"
במה התוספת הזו שונה מאנשור?
"יש יותר חלבון, יותר קלוריות ומותאם באופן ספיציפי לאוכלוסיית חולי דיאליזה. יש מינרלים מסוימים שצריך להיזהר איתם ולכן הם מופחתים".
מטופלי הדיאליזה במחקר בגילאים מבוגרים יותר. כיצד אפשר להבטיח את התזונה שלהם?
צילום: Pixabay
יש לך טיפים נוספים לשדרוג התזונה למטופלי דיאליזה?
"הבעיה היא שאלו חולים מורכבים שיש לחלק מהם בעיה עם אשלגן והם צריכים להימנע ממנו, חלקם צריכים להיזהר מפוספט – לכן זו עבודה קשה לדיאטניות, אין המלצה אחת גורפת. הדיאטנית צריכה להיות עם יד על הדופק עם כל חולה ולעקוב אחרי המדדים שלו ולכן אין טיפ גורף.
הטיפ היחידי הוא שהם צריכים הרבה קלוריות והרבה חלבון. אנחנו ראינו שבחולים שבדקנו האחוז שמגיע לרמות המומלצות של התזונה נמוך מאוד – פחות מ-30% מגיעים לרמה הקלוריות הנדרשת וגם החלבון – עד 40% מגיעים אליו".
מה עם מטופלים שמתלוננים על השמנה? חוסר היכולת לנוע לעיתים גורמת לעלייה במשקל?
"מחקר בארצות הברית מצא שהחולים הבריאים יותר עם הישרדות יותר טובה. אם ההשמנה לא גורמת לבעיות אחרות לדעתי זו אחרונת הדאגות של המטופל".
המחקר מומן על ידי חברת אבוט תזונה. פרופסור בועז מציינת שהחברה לא היתה מעורבת במחקר עצמו אלא העניקה את המימון עבורו.
