מורינגה את אהובתי

זהו. התאהבתי. האובייקט : עץ מורינגה שמלבלב לו בגינתי. מדי פעם אני שולחת יד, קורעת כמה עלים ותוחבת אותם אל פי. הטעם: אגוזי, רוקטי שכזה. טעים. גם בסלט חסה הוא התקבל מצוין. אבל השוס היה, להכניס עלי מורינגה למעבד מזון שעיבד טחינה. אפילו בני בן ה – 12, חשדן בן חשדן ואין להאשימו נוכח הניסיונות הקולינאריים  אליהם היה חשוף… אכל את הטחינה המורינגית בהנאה וביקש עוד.

הבנתי את הפוטנציאל הגלום ויצאתי לחפש את המקור.
חבר אמר לי, שיש חוות גידול מורינגות בעמק חפר. אם שולחים אליהם מעטפה מבוילת, הם שולחים בדואר החוזר 5 זרעים של מורינגה. ללא שום תמורה כספית. בתור רומניה גאה, (פחות או יותר…), כל מי שנותן משהו ללא תמורה, הינו סוג של נס, שיש לחוקרו לעומק. אז הגעתי בבוקר שטוף שמש אחד, לחוות המורינגות הפסטוראלית, שמתחבאת לה בעמק חפר.
פגשתי את ד"ר דוד מייקין, זאולוג, שגילה  במקרה את צמח המורינגה והחל לגדלו ולגרום לעם שיושב בציון, להתוודע אל הפלא הזה ואת ויטל הייחודי, שמנהל את המקום.

אז מה טוב במורינגה?

מורינגה יכולה לגרום לרמות סוכר לרדת, אצל אלה שזקוקים לכך, מאזנת יתר לחץ דם, מפחיתה כולסטרול, היא מתפקדת כאנטיביוטיקה, עשירה בנוגדי חמצון, מונעת את המחלות שנגררות / נגרמות, עם הגיל, (אלה הניווניות), יש בה רכיב שעוצר את הזמן, אנטיאייג'ינג, מונעת סרטן. מורינגה מתמודדת היטב עם זיהומים, טפילים, פטריות, תולעים, יש בה עושר של ויטמינים ומינרלים. בקיצור – מלכה!

ישנו משפט שקונה כל אדם באשר הוא: 'יש בה יותר ויטמין C מאשר בתפוז, יותר אשלגן מאשר בבננה ויותר סידן מאשר בחלב, יותר ברזל מבתרד ויותר ויטמין E מבשקדים'.

ישנם 13 סוגי מורינגה בעולם. בחווה שבכפר חיים, יש 7 סוגים. זאת הנחקרת ביותר והמוכרת, הינה המורינגה המכונפת. מגדלים את העצים בצפיפות, כשרוחה הטובה של תרבות הפארמקאלצ'ר, מרחפת ממעל ומבקשת מעדנות לחסוך במים להשקיה. אם קוטמים ענף של מורינגה, היא פורצת לצדדים. היא גדלה בתנאים קשים ומהר. כל חלקיה ניתנים לשימוש. העלים למאכל, בצורה טריה או מיובשת לתה או כאבקה, הפרי, שהוא תרמיל ארוך, מתבשל כחצי שעה במים עם מעט מלח, צר לי לאכזב, אבל אלה שאני פגשתי (התרמילים, היו מעט מעוצים, גם לאחר הבישול). הפרחים, מאודים או מטוגנים (לאלה מאיתנו שנותר בהם חוש הומור והם עדיין מטגנים…), הם מעדן של ממש. מהזרעים, מפיקים שמן ברוך כישרונות. כבר למחרת רקחתי קרם אנטי אייג'ינג שהכיל את שמן המורינגה שקניתי וגרם לעור הפנים שלי להודות בחום, על הביקור שהביא את אותו שמן פלא אל ביתי. הזרעים היבשים, יודעים לספוח ולהשקיע פסולת אורגנית והם משמשים לטיהור מים. כשהייתי שם, כרסמתי זרע של מורינגה. הרגשתי מרירות, לאחר מכן מתקתקות ואז מין שובע, כאילו בלעתי שתי מנות שווארמה…

מורינגה משתלבת בארוחת הערב

לא יודעת מה איתכם, אבל אני רכשתי לי חברת אמת חדשה – לטווח ארוך. באותו הערב, בישלתי לחברים שהגיעו לארוחה, אורז מלא עם עלי מורינגה בתוכו (אמנם הויטמינים הלכו, אבל נשארנו עם המינראלים…), הטחינה המפורסמת, היתה מורינגית מדי, ככה קורה כשאני מתלהבת יתר על המידה. מידתיות – ככה ניסתה אימי ז"ל, לחנך אותי (ללא הועיל) מגיל צעיר… בסלט החסה פיזרתי בנדיבות עלי מורינגה טריים. האורחים, שלא היו חובבי בריאות במיוחד, הביטו זה בזו במבט טרוד משהו, אך המהמו בנימוס שהאוכל טעים… כעת נותר לי לשלב אותה בקינוח ואני מסודרת.

פגשתי בחווה, אנשים מיוחדים, אידיאולוגים שהפצת המורינגה הינה נר לרגליהם. בעולם חומרי, מהיר ועצבני, הביקור בחווה היה משב רוח מרענן ומלא אופטימיות.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו