אני אוכל חי ובריא, אז למה הסרטן תקף דווקא אותי?
מדוע גם טבעונים חולים בסרטן?, צילום: 123RF
סיכום הרצאתו של ד"ר עדיאל תל אורן, כנס "אוכלים בריא 8"
לפני כמה שבועות העלתה חברה יקרה שהסרטן חזר לקנן בגופה את השאלה כיצד זה, שדווקא היא, שהייתה סמל לחיים בריאים, טבעונית עשרות שנים, מודעת להשפעה של מזון על גופנפש – נכנסה לסטטיסטיקה העצובה. ההרצאה של ד"ר עדיאל תל אורן הגיעה לי בתזמון מושלם. כי זו שאלה שאני מוצאת את עצמי מתחבטת בה רבות – מדוע אנשים שמחשיבים את עצמם בריאים, מנהלים אורח חיים בריא וניזונים מתזונה איכותית, מוצאים את עצמם מתמודדים עם מחלת הסרטן?
ד"ר תל אורן, מגדיר את הסרטן כמחלה ניוונית. או ליתר דיוק, השתקפות קיצונית ביותר של מחלה ניוונית – מצב שבו יכולת התא לייצר אנרגיה נפגעת. מיטוכונדריות נפגעות, תאים ורקמות מתנוונים וכד', מה שמוביל בסופו של דבר להתפתחות של תהליך סרטני.
אבל לפני שמדברים על חולי, חשוב שנגדיר מהי "בריאות"? מה זה "בריא"? כל אחד חושב שהוא חי אורח חיים "בריא". ישנם מסרים סותרים, ספרים שמכילים מידע מנוגד והציבור מוצא את עצמו לא פעם מבולבל ואובד עצות.
את המכנה המשותף לחיים בריאים ניתן להגדיר כהימנעות ממוצרים מתועשים שמכילים חומרים משמרים, מייצבי מזון, מייצבי בצק, חומרים שבאו במגע עם פלסטיק, כימיקלים, צריכת מזון שאינו מתבסס על חקלאות אורגנית, הכנות שגורמות לפגיעה במולקולות וכן הלאה. בין המוצרים הללו ניתן למנות: דגני בוקר, אטריות מהירות הכנה ועוד.
מי שחי ללא המוצרים הללו – נחשב יחסית לדי בריא. אולם למרבה הצער, גם אנשים שמאמצים אורח חיים בריא באופן יחסי – דוגלים בתזונה בהשראת המקרוביוטיקה, קינגסטון, צמחונים, טבעונים, פליאו וכו', מתגמשים מדי פעם: אוכלים מחוץ לבית במקומות שאין להם ודאות לגבי המרכיבים בהם משתמשים, ניזונים ממזון מקופסאות, לחמים שמכילים חומרים מסרטנים ובצק ועוד.
באופן תיאורטי עשויים להתפתח בגוף שלנו סרטן, או מחלות ניווניות מבלי שנהיה מודעים לכך, עוד לפני שביצענו שינוי באורח החיים. ואם נמשיך להכניס לגוף שלנו חומרים מסרטנים, הסרטן ימשיך להתפתח ולצמוח בגוף לאט, אבל לא ייעצר. נוכל אולי להאט את קצב הגידול שלו, אבל לא נחסל אותו לצמיתות.
בציבור הטבעונים והצמחונים רווחת דעה לפיה הסיכוי למות מסרטן ומחלות כרוניות קלוש. המשתייכים לאוכלוסייה זו, חיים תחת תחושה זחוחה שהם מוגנים, אבל המידע הזה מוטה ומוטעה. לא מעדכנים אותנו לגבי מידע חשוב הנוגע לגורמים שמעלים את הסיכון למחלות ניווניות ולסרטן, גם בקרב שוחרי הבריאות.
רבים מהאנשים שעוברים לטבעונות למשל, עושים זאת מסיבות מורליות ודאגה לזכויות בעלי חיים. בשלב מסוים, כאשר הם אינם חשים שינוי לטובה במצבם הבריאותי, הם מפסיקים להיות צמחונים או טבעונים. ע"פ סקר שערכה רשת CBS: מתוך ארבעה אנשים שעברו לצמחונות או טבעונות, רק אדם אחד גילה התמדה ומחויבות. מתוך אלו שהפסיקו, 35% טענו כי לא חשו באותם סיבולת, כוח ואנרגיה, כפי שחוו טרם השינוי. לדעתו של ד"ר תל אורן, אסור לנו להתעלם מאלמנט זה. וזה מוביל אותנו למחשבה כי יכול להיות שישנם אלמנטים פיזיולוגיים שנעלמו מעיננו.
נשאלת השאלה אם כך, מה פוגע דווקא בטבעונים וצמחונים, יותר מבאומניבורים (אוכלי כל) ומקטין את הסיכוי לחיים בריאים?
ישנם נוטריינטים שהגוף שלנו זקוק להם בכמות פחותה. במקור, בדומה ליונקים ולבעלי חיים אחרים שמייצרים נוטריינטים, כמו הפרה והתרנגולת, כך גם אנו בני האדם נולדנו עם יכולת כזו. אבל עם השנים, פגענו בתהליכים אנזימטיים שסייעו לנו לייצר נוטריינטים שונים והפכנו להיות תלויים במזון. ברגע שנוציא מהתפריט שלנו חלק משרשרת המזון, במידה ומראש היו לנו חסרים תזונתיים שלא חשנו בהם, תוך מספר חודשים ושנים יגדל המחסור היחסי שלנו בנוטריינטים הללו, והסיכון שלנו לפתח מחלות ניווניות – יגדל. לכן חשוב לגרום לגוף לייצר מרכיבים אלו באופן עצמוני.
לתפיסתו של ד"ר תל אורן, לא מדובר במרכיב אחד או שניים זניחים, אלא בלפחות 7-9 נוטרייאנטים. אפילו מחסור ב 2-3 מהם עשוי להיות משמעותי והרה גורל. קיימים חומרים שאינם נחשבים לחיוניים מבחינה תזונתית, אבל יש להם חשיבות פיזיולוגית גדולה. אנחנו לא רק מה שאנחנו אוכלים או סופגים, הוא מדגיש – למטבוליזם שלנו, בלבלב, בכבד ובכליות למשל, יש חשיבות גדולה גם כן.
להלן החשובים שבהם:
1. ויטמין D – לקרוב ל-70% מהאוכלוסייה אין רמה בסיסית של ויטמין D. וישנן אפילו קבוצות באוכלוסייה שמגיעות למחסור ברמה של 95%. מתברר כי חשיפה יומית של 15-20 דקות לשמש אינה מספקת כדי להבטיח לגופנו כמות נאותה של ויטמין זה, כיוון שבחורף למשל, השמש נמצאת בזווית נמוכה בשמים. זאת ועוד, גם אם נטלנו ויטמין D במתכונת של תוסף תזונה, אין ערובה לכך שנצליח להמיר אותו לוויטמין D אקטיבי שמיוצר בכבד. ישנם לא מעט אנשים שסובלים מבעיות בכבד, כגון כבד שומני שמשמעותו שהכבד לא מצליח לתפקד באופן אופטימלי. לכבד שומני יכולות להיות סיבות מגוונות, החל בצומות מיצים (במהלכם משתחררת כמות גדולה של רעלים מהרקמות לכבד, שמתקשה להתמודד עמם) וכלה בצריכה מוגברת של מיצי פירות, פרוקטוז, אלכוהול, בעיות בחילוף החומרים של שומנים ועוד. מחסור בויטמין זה מעלה את הסיכון לדיכאון, סוכרת, מחלות כלי דם ולב, אוטיזם, 25 סוגי סרטן ועוד. ד"ר תל אורן ממליץ לצרוך ויטמין D מסיס במים.
2. ויטמין 12B – רוב הטבעונים נוטלים 12B על בסיס קבוע, למרות שמחסור בויטמין זה הוא גם נחלתם של אוכלי בשר. מרבית האנשים חסרים את הוויטמין כיוון שאין להם את החלבון הנחוץ לספיגת הוויטמין (מחסור בחומר בשם פקטור אינטרינסי, intrinsic factor , הנוצר בקיבה) או קיימת בעיה בספיגה (עקב מחלות ודלקות במערכת העיכול, ניתוחים לקיצור קיבה ועוד), תהליכי מתילציה לא תקינים בגוף ורמות גבוהות של חומצת האמינו הומוציסטאין (שידועה כגורם סיכון בעל משמעות לאירועים לבביים ומוחיים) שפוגעים בייצור של ויטמין 12B.
3. ברזל – קיימת בעיה עם ברזל במתכונת של תוסף תזונה, אם צורכים אותו במינון יתר. ברזל גורם לתהליך דלקתי, חלודה (מתחמצן בגוף) והתפתחות סרטן. לכן, דווקא כדי למנוע את המחלה נעדיף אותו בגוף ברמה נמוכה. כך למשל, גם במצבים של הריון, מחלות, דלקות – הגוף מוריד את רמת הברזל בדם, כדי לא לעודד צמיחה של בקטריות. באם קיימות רמות נמוכות של ברזל בדם, חשוב להבין מה מקורן ולא ליטול ברזל באופן אוטומטי, גם אם נרגיש לכאורה טוב יותר. בדרך כלל מחסור בברזל יתרחש גם על רקע ספיגה לקויה של נוטריינטים אחרים. ייתכן והמקור יהיה כיבים, דלקת קשה, אובדן דם דרך מערכת העיכול (דם סמוי בצואה) רגישות לגלוטן, סרטן וכן הלאה.
4. יוד – מינרל זה חיוני להרבה רקמות בגוף: שדיים, שחלות, בלוטת תריס ועוד. מחסור בו, יגרום לשינוי ברקמות ציסטיות ולהתפתחות של התעבויות ברקמות. נשים בעלות שדיים או שחלות ציסטיות, נמצאות בסיכון לפתח סרטן. למרבה הצער, אנשים רבים סובלים ממחסור ביוד כיום. בעבר צרכנו אצות ומזונות מן הים שעשירים ביוד. ניתן לצרוך יוד אורגני במתכונת של תוסף תזונה, או לצרוך אצות כדוגמת דולס וקלפ. הדבר יסייע לנו בהפחתת הסיכון לפתח סרטן וישפר את תפקוד פעילות בלוטת התריס וחילוף החומרים.
5. ליתיום – יסוד קורט שקיים בטבע ונמצא בגופנו בכמות מזערית. נחוץ לשמירה על איזון רגשי נפשי ורווחה נפשית. נמצא בביצים, חלב, ירקות, פירות וכן באצות.
6. אבץ – אנשים רבים סובלים מחוסר באבץ כיוון שהוא אובד בתהליך הטיהור של המים. עם זאת, מציין ד"ר עדיאל, כי חשוב לשתות מים מטוהרים, כיוון שהללו עשויים להכיל כימיקלים וחומרים כדוגמת כלור שמעלה את הסיכון לתחלואה בסרטן, משפיע על מערכת העצבים וגורם לתהליך ניווני, שעשוי להתבטא במחלות ניווניות. מקורות נוספים לאבץ הם קטניות ואגוזים.
7. חומצת שומן אומגה 3 – בקבוצת חומצת שומן אומגה 3 קיימות שלוש חומצות שומן ידועות: ALA, EPA ו-DHA. אצל טבעונים יש רמות נמוכות יותר של DHA שהיא החומצה המועדפת על רקמות הגוף. משום שהם נמנעים מצריכה של דגים, והגוף אינו מייצר כמות מספקת של DHA באוכלוסייה המודרנית. אנו מייצרים DHA מהמרה של חומצות שומן ALA, אבל תהליך ההמרה הופך ליותר ויותר פגיע בשל חשיפה לכספית (חיסונים, סתימות בשיניים, זיהום אויר, אכילת דגים). DHA מקטין את הסיכון לתחלואה בסרטן, חיוני למוח, להתפתחות רשתית העין, חלב אם, זרע ועוד. כאשר אנו צורכים דגים אנו מרוויחים אומגה 3 אבל הופכים פגיעים לכספית. ניתן לקבל DHA ו- EPA גם מאצות. מאידך, כדאי להימנע מצריכה עודפת של אומגה 6 שמעודדת דלקתיות בגוף ונמצאת במזונות כגון: סויה, תירס, שמנים תעשייתיים כדוגמת חריע, קנולה, חמניות וכד', שמעלים את רמת הדלקת, מעודדים מצב של דלקת כרונית ומגבירים את הסיכון לתחלואה בסרטן. מי שמעוניין לייצר DHA בכמות טובה, חייב להימנע מאומגה 6.
8. הורמון הגדילה 1 IGF – הורמון זה נפוץ אצל האומניבורים שצורכים חלבון מן החי, שגורם להם להרגיש חזקים, אבל מאיץ את הסיכון לפתח סרטן. גם מוצרי חלב עם או בלי פיסטור, מכילים הורמוני גדילה. טבעונים מנסים לפצות על אובדן חלבון מן החי, באמצעות צריכה עודפת של חלבון מן הצומח, כדוגמת סויה. אולם סויה מעלה רמות של 1 IGF – מה שגורם לנו לאבד את היתרון שלנו. ד"ר תל אורן גורס כי אין צורך לסגוד לחלבון. מה שחשוב הוא מגוון מזונות שמאפשר חשיפה לחומצות אמינו.
9. ליזין – חומצת אמינו חיונית שחיונית לתפקוד מערכת החיסון, ייצור נוגדנים ועוד. כאשר יש עודף בווירוסים ברקמות ומחסור מבוקר בליזין, הדבר עשוי לגרום להתפתחות סרטן. מקורות סבירים לליזין הם אמרנט וקינואה. חשוב לציין גם כי ליזין מסייע בהקלה על חרדות, כיוון שהוא מעצים את קולטני הסרוטונין.
10. קריאטין, קרניטין, טאורין וקרנוסין – ארבעה רכיבים שמופיעים בבעלי חיים ואמורים להימצא בכמות סבירה גם אצל בני האדם, אולם נמצאים בחסר אצל טבעונים. טאורין למשל, קריטי לייצור מיצי מרה. כאשר קיים חסר במיצי מרה, ספיגת החלבונים בגוף תהיה לקויה. בנוסף מסייע הטאורין להגנה על המוח והרקמות מנזקי רדיקלים חופשיים, לתקינות השרירים והמערכת הקרדיו וסקולרית. הגוף מייצר טאורין מציסטאין. קיימים אנשים שסובלים ממחסור בציסטאין או לא מצליחים להמיר אותו עקב חסר בחמצן ברקמות (למשל עקב פעילות גופנית מועטת).
טאורין וקרנוסין – נוגדי חמצון שמגנים מפני קרינת מכשירים סלולריים, WIFI, מיקרוגל, רדיו בתדרים נמוכים. הגוף, מייצר קרנוסין מהיסטדין ובטא אלנין (מקורם בבע"ח). לקיחה של תוסף תזונה שמכיל קרנוסין, תמנע תהליכי גליקציה (שינויים במבנה החלבון בהשפעת מולקולות סוכר). מקורות טבעיים לקרנוסין נוכל למצוא בגויאבה ועשבי תיבול כדוגמת אורגנו, טימין, רוזמרין, פטרוזיליה וכוסברה.
קרנטין וקריאטין – חיוניים לתפקוד המוח והשרירים ומסייעים לייצור אנרגיית ATP בתאים.
11. חומצת אמינו מתיונין – נמצאית בעיקר בביצים אך גם בקטניות וסומסום. לדברי ד"ר תל אורן, מי שצורך הרבה ביצים מקצר לעצמו את תוחלת החיים. זאת כיוון שעודף מתיונין מייצר עודף הומוציסטאין. לכן ההמלצה שלו היא לא לאכול יותר משתי ביצים בשבועיים. כנ"ל לגבי סומסום שמומלץ לא להפריז באכילתו. גם אנשים שנוטים לאכול את אותם סוגי האגוזים מדי יום, עשויים להעלות את רמת המתיונין בגופם. לכן ממליץ ד"ר תל אורן על מינון של לא יותר משלוש כפות ביום, תוך הקפדה על גיוון. בהקשר זה חשוב לציין שכדאי להימנע מאכילה של אגוזים שנחשפו לחום, ייבוש, שומן מעופש, שמעודדים נזקי רדיקלים חופשיים.
12. מזון שעבר התססה – לפריחה לה זוכים המזונות המותססים מתייחס ד"ר תל אורן בספקנות. כיוון שלעניות דעתו, החיידקים שמגדלים במזונות הללו, אינם זהים לחיידקים במערכת העיכול שלנו והם אינם מייצרים מושבות חיידקים פרוביוטיים המתאימים לגוף האנושי. בנוסף, מזון מוחמץ ומותסס מעלה את הדלקתיות במערכת העיכול בגלל היסטאמין. "בטבע לא היינו מקלקלים מזון כך" אומר ד"ר תל אורן ולכן מומלץ להגביל את אכילת המזונות הללו (כרוב כבוש למשל), ללא יותר מפעמיים בשבוע. הדבר נכון גם לגבי לחם מחמצת (שעשוי להעלות את אמת ההיסטמינים במערכת העיכול). מאידך, מומלץ לצרוך פרוביוטיקה שהוכחה גנטית שמאכלסת את מערכת החיידקים הזהה לזו הקיימת בגוף האנושי. לקריאה נוספת על פרוביוטיקה
13. גיוון – חשוב לגוון את סוג המזון שאנו אוכלים. להימנע מצריכה של אותו חלבון, דגן או שומן, יום אחרי יום, כדי למנוע התפתחות של מצב דלקתי – דבר אשר יפחית את יכולת מערכת החיסון להתמודד עם איומים בצורה יעילה.
14. מומלץ לשלב בתפריט המון ירקות ממשפחת המצליבים, ירקות ירוקים עליים ועוד. ומאידך, להימנע מגלוטן ומזונות שאנו רגישים להם.
15. מומלץ להימנע ככל הניתן מחשיפה לקרינה אלקטרו-מגנטית.
16. לא להרבות בשתיית מים – רב הנוזלים מגיעים מהמזון, כיוון שכל מולקולת שומן וחלבון שמייצרים ממנה אנרגיה, גורמת לייצור מים. לכן אין צורך לשתות הרבה.
