חיים טובים עם סוכרת - כיצד להתארגן נכון

היערכות לשיבושים עושה את ההבדל (123RF)

חלק ניכר מהרגשות המתעוררים אצל אלו שהתבשרו על סוכרת, או אצל בני משפחתם וחבריהם נובעת מהגישה למצב בריאותי זה ולאופן שבו אנחנו, החיים עם סוכרת, מציגים את עצמנו.

כמו שאמר צ'רלס סווינדול:

"החיים זה 10% מה שקורה לי ו-90% איך שאני מגיב לזה"

ברור שמי שמציג עצמו או את ילדו כ"חולה סוכרת" יחשוב שהוא או ילדו חולה. זו כוחה של מילה.

חולה הוא אדם שלא מרגיש טוב ושוכב במיטה ונאנח. אני ממש לא מרגישה ככה. אני מתמודדת עם מחלה אבל מרגישה בריאה. אני מודה, זאת לא רק ההרגשה שלי – זאת גם הגישה של החברה כלפי, והבעיה של החברה היא חוסר הבנה.

כמובן שגם המתמודדים עם סוכרת לוקים בחוסר הבנה וחוסר שליטה, דבר הגורם לסוכרת לשבש את התוכניות שלהם וסדר יומם ושילובם בתוכניות של אחרים.

מה יכול לעזר לנהל את הסוכרת ולא לתת לה לנהל את חיינו: תכנון נכון והתארגנות נכונה.

מה משמעות ההתארגנות? תכנון מקרים ידועים כמו, נפילת סוכר או הבאה בחשבון שהתכניות ישתנו ברגע האחרון (אלו החיים). אם נתארגן נכון, לא נתן לארועים אלו לשבש לנו את התוכניות.

קחו לדוגמא אמא לתינוק בן שנה וחצי. היא מחליטה לצאת עימו לתוכניות היומיות שלה. ההתארגנות שלה היתה חלקית בלבד. היא לקחה רק חיתול אחד ובקבוק מים. אך בפועל קרו דברים שונים מהתכנון שלה:

התינוק היה רעב יותר מהרגיל; המים לא הספיקו לו; היה צורך ביותר חיתולים מהרגיל והוא גם התלכלך מצרכיו. לאמא היו שתי אפשרויות:

1. לחזור הביתה ולהפסיק את התוכניות שלה

2. להכנס לחנות הקרובה ולקנות חבילה קטנה של חיתולים ומגבונים, אוכל ובגד. בתנאים שהיא הייתה ויכלה לסחוב, הכל הרבה יותר יקר מהרגיל שכן היא לא יכלה לקנות אריזות חסכוניות ולא במקומות הזולים להם היא רגילה.

כלומר, התינוק שיבש לה את התוכניות. אם היא הייתה מתארגנת כראוי (מים, אוכל, חיתולים, מגבונים לחים, בגד להחלפה ועוד), הדברים היו קורים, אך היא הייתה ערוכה להם. מטפלת במצב וממשיכה כפי שתכננה.

זה בדיוק הכלל החשוב לחיים עם סוכרת ושמירה על בריאות: לתכנן נכון ולהיות ערוכים לשיבושים לא צפויים.

כך ננהל את הסוכרת ולא היא תנהל אותנו:

חיים טובים עם סוכרת (איה עמיקם)

ארוחות מסודרות: גם אם הטיפול התרופתי אינו מחייב אכילה בשעה מסויימת, יש להמנע משעות רבות מידי בין הארוחות. הפסקות גדולות מידי בין הארוחות יכולות להסתיים ברמות סוכר נמוכות (היפוגליקמיה) או גבוהות (היפרגליקמיה) כתוצאה מפעילות הכבד.

הצטיידות בפחמימות ביציאה מהבית: לפעמים בצאתינו מהבית אנו רוצים לאכול משהו, אם בגלל רעב או בגלל היפוגליקמיה. במצב כזה, כל שנותר הוא להכנס לבית הקפה, המאפיה או הקיוסק הסמוכים. אכילה כזו תסתיים ברוב המקרים בהיפרגליקמיה מאחר ואיננו יכולים לאמוד את כמות הפחמימות וטיבן.

כשאנחנו מתכננים היטב, יש אתנו פחמימות ואוכל שהכנו מראש. כך נוכל להימנע מהתנפלות זו בעיקר שהפיתוי בה גדול. אם אנו יוצאים מהבית ליותר משעה יש להצטייד בכריכים, פרי ועוד בהתאם לאורך ההעדרות. כמו כן חשוב שיהיו בתיק פחמימות למצבים לא מתוכננים (סוכריות, חטיפי אנרגיה וכדומה).

בדיקות: מספר הבדיקות העצמיות עם מכשיר הגלוקומטר האישי משפיע באופן ישיר על כמות נפילות הסוכר. אם רמת הסוכר לאחר הארוחה היא 80 והארוחה הבאה תערך כעבור שעתיים, קיים סיכון סביר להיפוגליקמיה. אין צורך לחכות ולראות. כדאי לאכול משהו קל.

הבדיקות גם מתריאות על רמת סוכר גבוהה, דבר המאפשר חיפוש פיתרון מתאים לכך. לדוגמה: אם רמת הסוכר גבוהה, אפשר להימנע מפחמימות בארוחה, לצאת להליכה או לקחת טיפול מתאים.

פעילות גופנית: חשוב לבדוק את רמת הגלוקוז בדם לפני פעילות גופנית וגם לאחריה. מה לאכול וכמה משתנה בהתאם לסוג הפעילות, משך הפעילות, הטיפול והתנהגות הגוף. לכן, חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל ולעשות הרבה ניסוי וטעיה עד שמגיעים לנתונים האישיים. תמיד יש לשאת סוכריות או טבליות גלוקוז וטלפון. אם הפעילות הינה מעל שעה, חשוב להצטייד באוכל וגלוקומטר בנוסף.

אסרטיביות: נניח שאחרים רוצים לאכול במסעדת קינוחים – מותר לנו לסרב. הסוכרת והבריאות במקום ראשון. בדיוק כמו שלא יזמינו אדם שומר מצוות לאכול גלידת שמנת אחרי מסעדת בשרים, כך גם אנחנו צריכים לסרב לדבר שלא מתאים לנו. לא חייבים לספר שיש לנו סוכרת – זה עניין אישי והדיבור אודותיו צריך להיות נוח ורצוי לכם. התארגנות נכונה תמנע מצבים כמו עצירה לאכילה כאשר לאחרים לא מתאים.

מקווה שעזרתי להתארגן נכונה כדי למנוע מצבים מיוחדים שאיננו ערוכים להם ולא יכולים לטפל בהם נכונה. אולי המצבים יקרו, אבל בעזרת היערכות נכונה נוכל רק לעשות הפסקה קצרה ולהמשיך בתוכניות.

איריס פלג, מומחית לחיים טובים עם סוכרת

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו