להחזיר את השליטה לצלחת שלכם
להחזיר את השליטה לצלחת שלכם. צילום: pexels
"ככל שאיננו יודעים מנין מגיע האוכל שלנו ומה עבר בדרך – כך הנזק לבריאותנו גדול יותר"
זו הייתה הנחת היסוד עליה הונחה הרצאתו המעמיקה של ד"ר אורי מאיר צ'יזיק, דוקטור להיסטוריה של התזונה, שהגדיר את שליחותו כמי שרוצה לקרב אנשים בחזרה לאוכל שלהם.
ההרצאה נערכה במסגרת כנס "אוכלים בריא 15", כנס שנתי שמאגד מומחים מובילים בתחומי הבריאות והתזונה.
שנים של מחקר הפכו לתובנות ודרכי פעולה אותן כתב בספרו החדש "הפוליטיקה של האוכל" ובהן הוא משתף אותנו: על הדרך שבה התרחקנו מהטבע, הנזקים שיצרנו כתוצאה מכך ועל בעיית הריכוזיות בתעשיית המזון בישראל.
ידעתם שישראל היא מקום ראשון בריכוזיות בעולם?
אכן שיא להתפאר בו.
ד"ר אורי מאיר צ'יזיק לא רק מנתח את המצב, אלא פועל בשטח לשינוי במדיניות הבריאות במדינה – שילוב נדיר של חוקר ושליח ציבור.
החלק הראשון של ההרצאה עסק במורכבות תעשיית המזון בישראל ואיך הגענו לאן שהגענו.
הנקודות עליהן דיבר בהרחבה היו:
- כלכלת מחסור וריכוזיות: כיצד המהפכה החקלאית יצרה מצב שבו חלוקת המזון נשלטת על ידי בעלי כוח.
- הארכת חיי המדף כאסטרטגיה עסקית המכתיבה את איכות המזון הירודה שאנו צורכים כיום.
- מהפכת הקמח ב-1836 שבה הומצאה מכונה המפרידה את רכיבי החיטה שהאריכה את חיי המדף של הקמח אותנו אנו מכנים "קמח לבן", אך רוקנה אותו מוויטמינים, מינרלים וחלבונים.
כאמור, ישראל נמצאת בראש רשימת המדינות עם האחוז הגבוה ביותר של ריכוזיות בתעשיית המזון כשעשר החברות הגדולות שולטות ביותר מ-50% מהשוק!
הן למעשה בעלות כוח עודף ולכן מכתיבות גם את המחירים ואת הרגולציות.
קמח לבן – מרוקן מוויטמינים ומינרלים. צילום: pixabay
למאמרים קודמים בנושא:
איך חברות המזון משחקות עם האמת ועם הכסף שלכם?
האם הלחם המלא שאתם קונים הוא באמת מלא?
כיצד זה משפיע עלינו?
- עלייה במחירי המזון.
- שימוש נרחב בחומרים המזיקים לבריאותנו כגון חומרים מסרטנים.
- מערכת חוקים שמשרתת את התעשייה במקום את הצרכנים.
תנובה הישראלית או תנובה הסינית?
ד"ר אורי מאיר צ'יזיק הסביר שבתחילת ימי המדינה, הכלכלה נשענה על קואופרטיבים שדאגו לחקלאים ולצרכנים.
בזכותם הייתה לנו כלכלת מזון טובה.
ב-1926 הצליחה ישראל לייצר תוצרת חקלאית ענפה, והיה נדרש גוף שיקשר בין החקלאים לצרכנים. לשם כך הוקמה תנובה.
המטרה הייתה לעזור לחקלאים לשווק את תבואתם לצרכנים.
בשנות ה-70 וה-80 חל שינוי חשיבה והתנהלות.
הפסיקו לייצר למען הקהילה והתחילו לחשוב איך לייצר כסף.
במקום לתמוך בתוצרת מקומית ובחקלאים, התחילו לייבא מחו"ל.
תנובה הפכה לעסק לכל דבר, עד שיום אחד החליטה להפוך לחברה פרטית ולמכור את עצמה.
החברה שהייתה פעם סמל לשיתוף פעולה שפעל לטובת הציבור, נמכרה תחילה במחיר הפסד מגוחך לחברה בריטית שלאחר מכן מכרה אותה במחיר מופקע לממשלת סין, והיום היא בבעלותה.
תהליך זה הוביל לשינוי ערכי ותפקודי.
האם עצרתם רגע לחשוב מאיפה מגיעים מוצרי החלב שאתם צורכים? צילום: pixabay
אז איך יוצאים מה"כלא" הזה? החלק הפרקטי של ההרצאה
כשהקהל כבר נראה מיואש מהנתונים דווקא אז ד"ר אורי מאיר צ'יזיק נראה אופטימי.
לדבריו, "אם הצלחנו לקלקל כל כך הרבה ב-50 שנה אנחנו גם כנראה יכולים לתקן".
מה שהוביל לחלקה השני של ההרצאה בה הוצגו דרכים פרקטיות לתיקון המצב ברמה המדינית וברמה האישית.
ברמה המדינית – פשוט מפרקים את הריכוזיות: מסתבר שזה בשליטתנו.
בארה"ב הצליחו לפרק חברות ענק לתתי-חברות קטנות.
מודל זה יכול להוות השראה גם בישראל. נדרש רק מנהיג אמיץ.
כשדיבר על התמודדות ברמה האישית עם הריכוזיות, לא יכולתי שלא להתחבר מאחר ואלו עקרונות דרך הבריאות על פי הרמב"ם לחזרה לטבע אותם אני בעצמי מעבירה מידי יום בסדנאות שלי.
מדובר על שינוי בדפוסים והרגלי צריכה – העדפה של איכות על נוחות:
- לצאת מהרשתות הגדולות – הסופר הוא מלכודת דבש הנותנת אשליה של בחירה אך למעשה המבחר דל מאוד. הסופר מוכר סחורה ולא מזון ולכן כדאי לעבור לקניות ישירות מהחקלאי, הירקן או הקצב, תוך בחירה במוצרים מקומיים עם רכיבים טבעיים בלבד.
- צמצום השימוש במוצרי חלב והעדפה של מקומות קטנים שמוכרים אורגני.
- היכרות עם מקורות המזון שלנו ובחירה במזון איכותי. ניתן, למשל, לבשל בבית דברים כמו רסק עגבניות מעגבניות בשלות.
- לא לצרוך חטיפים בשקיות צבעוניות המושכות את העין.
- להפחית את כמות השמן שאנו צורכים, להפסיק להשתמש בשמנים נחותים, ולעבור השתמש בשמן זית מבית בד.
באופן כללי פשוט להכיר, לשאול, לחקור ולדעת כמה שיותר מאיפה מגיע האוכל שלנו.
צאו בהמוניכם מהסופר, ועברו לקנות מזון במקום סחורה. צילום: pixabay
ההרצאה דרך העיניים שלי
הרצאתו של ד"ר אורי מאיר צ'יזיק סיפקה מבט מעמיק ומעורר מחשבה על המציאות שבה אנו חיים ועל הדרכים שבהן אנו יכולים ליצור שינוי.
ד"ר אורי מאיר צ'יזיק לא רק מציע פתרונות, אלא גם מעודד אותנו לקחת אחריות אישית.
הרמב"ם הטיף לאכילה מתונה, למזון טרי ולא מעובד ולשמירה על איזון תזונתי.
תפיסתו של ד"ר אורי מאיר צ'יזיק, המדגישה את הצורך בחזרה לטבע ולהפחתת התלות בתעשייה, מתיישבת עם עקרונות אלו.
כמו שהרמב"ם הציע פתרונות מעשיים ובריאותיים לפני מאות שנים, כך גם ד"ר אורי מאיר צ'יזיק קורא לנו לשוב לפשטות ולאיזון.
השינוי תלוי בנו. הגיע הזמן לצאת מהכלא – של התעשייה ושל ההרגלים שלנו.
המלצות לסיום:
- צפו בסדרה של ד"ר אורי מאיר צ'יזיק בשיתוף "לקט ישראל" ביוטיוב.
- בדקו את ספריו העוסקים בתזונה ובהיסטוריה של המזון.
- הצלת מזון – בשעה חמש בשוק הכרמל זורקים המון ירקות ופירות. לכו להציל מזון.
- עקבו אחרי גל קולוג שמפרסם סרטונים ומרצה על איך עובדים עלינו בתעשיית המזון.
- הכירו את מיזם "החישוק" – חברה לתועלת הציבור
- אם אתם צרכני בשר, כדאי להכיר את קואופרטיב מרעה גולן, בעל תו תקן "חי בריא", ולתמוך דרך הקנייה גם בתושבי הצפון.
מאחלת לכם קוראים יקרים ולכל עם ישראל להתעורר, לצאת מהכלא ולבחור בדרך הבריאות.
שרק מזונותיכם יהיו תרופותיכם.
אם אהבתם את הסקירה ואת הקישור לרפואת הרמב"ם, אתם מוזמנים לבקר גם באתר שלי "שיר לטבע בריאות ע"פ רפואת הרמב"ם", בו מחכים לכם מגוון תכנים לשיפור הבריאות.
