ילדים בררנים באוכל?

מאז שאני עוסקת בתחום, אני מוצאת את עצמי בכל מפגש עם אנשים בו אני מספרת שאני מאמנת תזונה, אנשים מייד מעלים את מכאובם: 'הילד שלי לא מוכן לגעת בירקות'. 'הילד שלי מכור למתוקים ומסרב לאוכל את האוכל שאני מכינה'. 'הילד שלי מבקש רק אוכל נקי. אני מוצאת את עצמי מסננת לו את המרק או מגישה לו רק פסטה נקייה עם קטשופ'. מתי זה יחלוף? היכן טעיתי?

הורים רבים מודאגים נוכח התופעה שהבן שלהם הפך להיות בררן באוכל. הם מוצאים את עצמם נלחמים עם הילד, בעוד הילד משתמש באוכל ככלי ומסרב בתוקף. בסופו של דבר ההורה מתייאש ומוותר. 'העיקר שהילד יאכל משהו, גם אם זה חטיף'. התסכול והייאוש מובן וטבעי. הורים אלו זקוקים לתמיכה ולכלים כדי לקבל נקודות מבט נוספות ורעיונות יצירתיים להתמודדות.

החלטתי לקחת יוזמה ולקיים שיעור אינטרנטי בנושא כאוב זה. בוובינר אירחתי את הילה אפללו, מטפלת נטורופתית מוסמכת, ואמא לנועם, אורי ואופק.

הנה כמה טיפים שימושים ששיתפנו בהם את המאזינים:

'הכל עניין של שיווק'

הילה מספרת שהדרך בה אנו מציגים את האוכל לילד חשובה. פרצופים מירקות זו דרך נהדרת לעודד אכילת ירקות, ולהפוך את האוכל למשהו קרוב ונגיש לעולם שלו. עולם הדימויים של הילד מאוד עשיר, ולכן אם ניקח למשל אורז מלא, ונצבע אותו עם סלק וגזר, נקבל אורז כתום. נוכל להדביק אותו לתבנית מלבנית ולקרוא לו: 'אורז בובספוג'.

הדרך החשובה ביותר לעודד את הילד לאכול יותר ירקות, היא אם ההורים יקפידו לאכול ירקות מדי ארוחה. הילה פיתחה את 'הפיצה מירקות', ממנה ניתן להרכיב שילובים לסלט מהירקות שהילד אוהב.

מותר לשחק עם אוכל!

האוכל היום מגיע ארוז וקונים אותו בסופר. האוכל הפך להיות זר לנו. את החסה למשל אפשר לקנות היום שטופה וחתוכה. אני ממליצה על פעילות מהנה לכל המשפחה שמקרבת את הילד לאוכל, מאפשרת לו לגעת באוכל, ולעשות שילובים יצירתיים.

בפעילות שעשינו במסגרת תוכנית החינוך הגסטרונומית 'מהגינה לצלחת' בבית ספר שקד ברעננה, הכנו לילדים שולחן עמוס בשפע ירקות ופירות. ביקשנו מהם לעשות שילובים יצירתיים, כאשר המצע לגלגול היה עלי חסה, אצת נורי או עלי כרוב. מורידים להם את עמוד השדרה כך שניתן בקלות לגלגל  אותם. הילדים עשו שילובים מדהימים ונהנו מאוד לאכול את ה'לאפת חסה' שיצרו.

היום חקלאים רבים מציעים אפשרות לקטיף ירקות עצמי. בעונה זו ילדים ישמחו מאוד לקטוף תותים מתוקים להפליא, ולהוציא גזר מהאדמה עם העלים ולאכול ישר מהאדמה. ניתן בקלות לגדל באדנית או בחלקת אדמה חסות, בצלים, עגבניות שרי ועשבי תיבול טריים. ילדים שמגדלים בעצמם את הירקות יהיו פתוחים הרבה יותר לאכול אותם. שלא לדבר על הטעם הנפלא של ירקות טריים ישירות מהאדמה.

מאסטר שף בבית

ילדים נלהבים מאוד ממאסטר שף וישמחו לסייע במלאכת הבישול וההכנות בבית. הם פתוחים הרבה יותר לטעום כאשר מדובר במזון שהם סייעו בהכנתו. בואו נאפשר להם להיות יותר מעורבים במטבח.

איך מפתחים סבלנות, עקביות והתמדה?

בסופו של דבר נדרשת מההורים סבלנות רבה, יחד עם עקביות והתמדה. אנחנו יכולים להציג לילד בין 10-15 פעמים מזון חדש ולקבל סירוב, עד שיום אחד הוא לפתע יסכים לטעום. תהליך השינוי בבית הוא מאוד הדרגתי ובצעדים קטנים. לאוכל יש כוח אדיר לסייע לנו לפתח תכונות אלו, שנדירות מאוד בעולם בו אנו חיים, בו הכל מתנהל בקצבים מהירים, ובכאן ועכשיו.

אז איך מפתחים זאת? קודם כל ביצירת הרגלים בריאים בבית. אם נסגל לעצמנו הרגל בו המשפחה מתכנסת מדי יום סביב השולחן למפגש משפחתי, ואוכלים כולם יחד ללא הפרעות חיצוניות, אנחנו נותנים מתנה גדולה לילדים שיגדלו ויאמצו הרגלים דומים למה שהם חוו בבית.

אחת הדרכים שאני מייצרת סבלנות בחיים שלי היא ביצירת מסגרת בה אני מקפידה שיהיה לי אוכל מבושל זמין, ועל לעיסה איטית של המזון. זה עובד.

עדי סוקול-קצירי

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו