אכילה רגשית בקרב ילדים

הביטוי "אכילה רגשית" מתייחס לאכילה שאינה קשורה לתחושות רעב ושובע, אלא נעשית בתגובה לרגשות כמו כעס, תסכול, חרדה, אשמה ועוד.

מבוגרים וילדים משתמשים באוכל כדי למלא מחסור רגשי. כך, למשל מסייע האוכל להפגת תחושת בדידות, להרגעה, לניחומים וכד'. בהיבט הפיזיולוגי, האכילה עוזרת לטשטש ולהקהות תחושות, כמו מתח וחרדה. בתהליך העיכול דם זורם לקיבה במקום לרגליים ולמוח – הפוך ממה שמתרחש באופן טבעי בזמן לחץ. כמו כן, מפחיתה האכילה את רמת הורמוני הסטרס שהגוף מפריש. פרט לכך, מזון מתוק גורם להפרשת סרוטונין מהמוח. הסרוטונין תורם למצב רוח טוב ולהתנהגות אכילה שיכולה להפוך במהרה להרגל ממכר כשהמבוגר או הילד חוזרים על כך לצורך הרגעה, פיצוי וכו'.

אכילה רגשית ושינויים במשקל  בתגובה לאירועי חיים מעוררי לחץ

שינויים או אירועים משמעותיים ומעוררי לחץ, כמו מות אדם קרוב, מות חיית מחמד אהובה, או מצב חרום יכולים לבוא לידי ביטוי באבדן תאבון או אכילת יתר בקרב ילדים. גם מעבר דירה לאזור חדש, למסגרת לימודים אחרת או אפילו הריון ולידה של אח או אחות הם חלק מהסיבות שיכולות להשפיע על התיאבון ועל מידת האכילה של ילדים. במקרים אלו ילדים נותנים ביטוי למצבם הנפשי דרך האוכל, במקום לבטא את הקושי במילים.

אם התנהגות האכילה החדשה נמשכת ומשפיעה על משקל הגוף  או אם התפריט הופך להיות לא מגוון באופן ממושך, מומלץ לפנות ליעוץ רגשי שיעזור להתמודד נכון עם הקושי. יעוץ כזה יגרום גם לאכילה לחזור לקדמותה.

שעמום והשמנת ילדים

לא רק שילוב של גנטיקה עם מיעוט פעילות גופנית ואכילת מזון עתיר קלוריות ושומן גורם להשמנת יתר בילדים. מניסיוני, אכילה מתוך שעמום נפוצה מאוד בקרב ילדים הסובלים מהשמנת יתר – בעיקר בעידן המודרני שבו הורים עובדים שעות ממושכות והילדים נמצאים פעמים רבות לבד בבית. בימינו ירידה ספונטנית למשחק ברחוב אינה רווחת ופגישות עם חברים נקבעות זמן רב מראש. אמו של מטופל ספרה לי כיצד היא זוכרת שבתור ילדה הייתה מעסיקה את עצמה בבית עד חזרת אימה מהעבודה. בזמן הזה, האוכל היה לה לחבר ושומר. אם כן, ניתן לראות שלעיתים אכילה מתוך שעמום נועדה למלא חלל.

במחקר אמריקני, שנערך ב-2009, נמצא כי קיימים שלושה גורמים עיקריים הקשורים באכילה שאינה מתוך רעב, בקרב ילדים ומתבגרים: 1. רגשות שליליים (עצב ודיכאון, כעס ותסכול, חרדה ועצבנות); 2. אכילה כתוצאה מגירויים חיצוניים של החושים, כמו ריח, וגם גירויים חברתיים, כגון שהות ליד מישהו שאוכל; 3. עייפות ושעמום.

במחקר זה הגיעו החוקרים למסקנה שעייפות ושעמום שניהם תוצרים של "מצב רגשי כבוי". פעמים רבות, ניתן להחליף את צמד המילים "אני רעב" במילים "אני משועמם", בעיקר כשהילד סיים לאכול מנה מכובדת זה מכבר ואין סיכוי שהוא אכן "רעב מהבטן".

איך מתמודדים כאן? במידה ואתם בבית, הסחת דעת בילדים עד לזמן הארוחה הבאה יכולה לעזור, אך באופן קבוע כדאי כמובן למלא את שגרת היום בחוגים חברים פעילות ומשחקים ותגלו שהילד שוכח להיות רעב בזמן זה.
חשוב גם ללמד את הילד, בסבלנות רבה, את ההבדל בין רעב אמיתי-גופני לרעב מהראש –  "כשמתחשק לי משהו בפה". יש דרכים רבות ללמד זאת, תלוי בגיל הילד ויכולת ההבנה שלו.

תשומת לב להפחתה בתאבון מסיבה רגשית

גם אכילת יתר או הפחתה באכילה, שהן תגובה או פיצוי לשינויים בתשומת הלב ההורית, שכיחות בקרב ילדים ומתבגרים. שימו לב שלתופעות אלה אין בהכרח קשר לתשומת הלב ההורית הממשית ולזמן שההורים מעניקים לילד. תופעות אלה נשענות בראש ובראשונה על התחושה הסובייקטיבית של הילד. כך, למשל במשפחה שבה נולד אח קטן, הבן הבכור מגיב לעיתים בתאבון ירוד עד כדי ירידה במשקל, למרות שהאב מקפיד לבלות איתו זמן איכות והאם לא שוכחת להעניק לו תשומת לב.

מלבד זמן איכות המוקדש לילד, שבו מוענקת לו תשומת לב מרבית, מומלץ לשים לב גם למידת החום ואהבה שהילד חווה ואת תחושתו ש'רואים אותו' ואת מה שמיוחד בו. הקפדה על אלה משפיעה לטובה, מניסיוני, על "אכילה רגשית". אם אתם מוצאים את עצמכם מציעים ממתקים או חטיפים כדי לפנק, להרגיע או לשם שקט תעשייתי, זכרו שאתם עלולים לייצר דפוס לא רצוי שבו האוכל מהווה פרס או מקור לניחומים.

גירושין ועליה במשקל

גם גירושין מהווים אירוע חיים שכיח יחסית בקרב ילדים, המגיבים אליו לא פעם בתחושת לחץ לא מבוטלת. למרבה ההפתעה, הקשר בין גירושין לבין עלייה במשקל בקרב ילדים לא נחקר רבות עד היום. עם זאת, מחקר חדש יחסית, שנערך בנורבגיה בקרב ילדים בני 8, הצביע על כך שלילדים להורים גרושים סיכוי גבוה פי 1.54 להיות בעלי עודף משקל בהשוואה לילדים להורים נשואים. כמו כן, סיכוייהם של ילדים להורים גרושים ללקות בהשמנה בטנית גבוה פי 1.89 ביחס לילדים שהוריהם נשואים. ראוי לציין כי החוקרים מציינים כי לא ניתן לקבוע בוודאות האם הגירושין הם אלה שתורמים לעודף משקל ולהשמנה בטנית, או האם תורמים לכך גורמים שנכנסים לפעולה לאחר הגירושין, כמו האכלה מפצה מצד ההורים.

טיפים

כשהילד אומר "אני רעב" ואתם משוכנעים שאין הדבר כך, שאלו את עצמכם למה הוא זקוק כרגע? ייתכן שהילד מאותת לכם על תחושת שעמום, מצוקה רגשית או רצון בתשומת לב.

בדקו האם הסחת דעת מסייעת לילדיכם במצבים שבהם הוא פונה לאכילה רגשית. ייתכן שהצעה לפעילות משותפת במקרים כאלה תוכל לסייע לילדכם לשכוח מרצונו לאכול ללא רעב.

שימו לב לטמפרמנט של הילד שלכם. אתם בוודאי מכירים אותו היטב. יש ילדים עם רגישות יתר, שמתבטאת בשינויים בתאבון בתגובה ליציאה משגרה. בתקופות כאלה, כדאי להפקיד על תזונה עשירה ומגוונת לילדים אלה.

כמו תמיד, כדאי ליישם דוגמה אישית. ידוע לנו כי ילדים מחקים התנהגות הורית, והילד לומד מהוריו גם דרכי התמודדות שאינן כרוכות באכילה.

פנייה לייעוץ דיאטני או פסיכולוגי
אם אתם מזהים התנהגות אכילה קיצונית, כמו "התקפי" אכילה, ירידה ניכרת בתאבון או הפחתה משמעותית בכמויות המזון אותו הילד אוכל, יש לפנות לגורם רפואי מוסמך לקבלת ייעוץ מקצועי.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו