יחסים מזינים

המשפחה היא הקרקע עליה אנחנו צומחים ומתפתחים והמזון הוא הדשן שמבטיח את הצמיחה האופטימלית שלנו.

משפחה חמה ואוהבת. משפחה שמעודדת צמיחה ועצמאות, אך גם תומכת ומגינה בעת הצורך, משפחה שיש בה הקשבה ויש גם דיבור, משפחה שצולחת משברים ויוצאת מהם מחוזקת. משפחה כזו משרה ביטחון ושקט ומספקת לבני המשפחה את המזון החשוב ביותר לחיים בריאים. כאשר משפחה זו תשלב בהזנה שלה גם מזון בריא, הרי שתנאי הגידול במשפחה זו יהיו אופטימליים.

מקום המפגש בין היחסים המזינים לבין האוכל המזין הוא שולחן האוכל. סביב שולחן האוכל מתלכדת המשפחה כדי לאכול ולהזין את היחסים שבה. שולחן האוכל מספק מזון לבני המשפחה והוא גם מקור של חום ואהבה. תינוק שנגמל מחליף את האם שמניקה אותו באהבה רבה בשולחן האוכל. שם הוא מקבל את מזונו וזוכה לאהבת בני המשפחה ומעניק להם את אהבתו. זהו גם מגרש האימונים בו הוא מתאמן ביחסים בין אישיים, שם הוא מתחרה עם אחיו כדי ליצור לעצמו מעמד, שם הוא למד על גבולות, על סמכות הורית, על שיתוף פעולה, על עזרה, על קבלה ועל נתינה. זהו מקום בטוח עבורו לבטא רגשות ותסכולים והוא למד מאחיו או הוריו דרכים בטוחות לבטא אותם. כאן הוא חווה לכידות משפחתית שהיא מקור לבטחון העצמי שלו.

ארוחה משפחתית מוסד מוכר או מנוכר?

מהי תדירות הארוחות המשפחתיות הנהוגה במשפחתכם? האם המשפחה מתכנסת כל יום? בסופי שבוע? רק באירועים ובחגים?

שני אויבים יש לארוחה המשפחתית והם: זמן ועניין.

הורים עובדים או סתם עסוקים, וילדים עמוסי חוגים ושיעורים שלא מוצאים את הזמן לארוחה המשפחתית.

כאשר מוקד העניין בארוחה המשפחתית איננו בדינמיקה שסביב שולחן האוכל, אלא בתוכנית הטלוויזיה המשודרת בדיוק באותו זמן, בני המשפחה מחמיצים פעמיים: האכילה מול הטלוויזיה איננה תורמת לבריאותם הגופנית  וגם לא למערכת היחסים המשפחתית.

בני המשפחה, ובעיקר הילדים שמרוכזים בטלוויזיה, אינם שמים לב למה הם אוכלים, לאיך הם אוכלים, ולכמה הם אוכלים. כאשר תשומת הלב איננה באכילה נפגמת ההנאה מהאוכל.

בנוסף הם גם מחמיצים את חווית הביחד האינטימית, ואת התקשורת בין בני המשפחה, המתלווה לאכילה סביב שולחן האוכל.

כאשר מרבית הארוחות המשפחתיות מוחמצות, הקשרים המשפחתיים הופכים להיות פונקציונליים והמפגשים אקראיים. הבית דומה יותר לתחנת רכבת מאשר לבית חם ודינמי.

כאשר הילדים לא מתנסים בחוויה של ארוחות משפחתיות על כל המטען החינוכי והרגשי שמתלווה להן, ובנוסף לכך אוכלים אוכל לא איכותי ומזין, התוצאות יכולות להתבטא בקשיי למידה, הפרעות קשב וריכוז, קשיי התנהגות, תחושות של בדידות וניכור, חוסר אנרגיה, אפאתיה ודיכאון.

אז איך הופכים ארוחה משפחתית לחוויה מתרימה?

1. ארוחה משפחתית זהו בילוי משותף שמתחיל בהכנת הארוחה ומסתיים בפינוי השולחן. ככל שארוחות אלו יהיו איכותיות יותר גם מבחינת האוכל המוגש וגם מבחינת הדינמיקה, קשה יהיה יותר לבני המשפחה להחמיץ אותן.

2. בארוחה המשפחתית מוגש מזון לגוף אך גם מזון לנפש, לתודעה ולנשמה ולכן יש להקדיש תשומת לב לנושאי השיחה בארוחה, חשוב לשתף את כל בני המשפחה וחשוב לאמץ תרבות שיחה שיש בה הקשבה.

3. ילדים לא מגיבים טוב על תחקירים: איך היה בבית ספר, איך היה המבחן ואיזה שיעורים יש לך היום? עדיף לעודד שיחה בצורה של משחק. כל אחד יספר על 1-3 דברים טובים שקרו לו היום או במהלך השבוע האחרון וכנ"ל לגבי דברים שליליים שקרו. או שכל אחד יספר על משהו חדש שלמד היום.

4. קונפליקטים ותסכולים הם חלק אינטגרלי מדינמיקה משפחתית ורבים הסיכויים שאלה יעלו סביב שולחן האוכל. אפשרו להם לקרות ועודדו את בני המשפחה לנהל אותם בדרכים של נועם ושלום. תנו לילדים את הכלים לפתור קונפליקטים בכוחות עצמם.

5. ילדים קטנים מתקשים לשבת למשך זמן ארוך ולהיות ממושמעים ומנומסים ליד השולחן. יש להתייחס לכך בהבנה ולא להעיר להם כל הזמן. תהליך הסוציאליזציה לוקח זמן, אל תצפו מהם להיות מבוגרים צעירים, ואל תהפכו אותם לילדים רעים רק בגלל שהם מתנהגים כמו ילדים.

6. מה אוכלים, מתי אוכלים, היכן אוכלים ואיך אוכלים הם נושאים מצויינים לתרגל באמצעותם גבולות וסמכות הורית אך באותה מידה נדרשת גם הקשבה לצרכים של כל אחד מבני המשפחה, וגמישות. היוצאים מהכלל אינם אלא ביטוי לעוצמת הכלל.

7. באחריות ההורים ללמד את ילדיהם לכבד את גופם ולשמור על בריאותם על ידי אכילה של מזון בריא. אחריות זו לא נופלת מהאחריות ללמד את הילדים לצחצח שיניים, ליטול ידיים, לחצות כביש בזהירות ושאר הדרכות המיועדות להבטיח את שלומם הפיזי והנפשי של הילדים. ככל שהילדים ידעו יותר על אכילה בריאה הם יהיו נתונים פחות להשפעה של הפרסומות בטלוויזיה ולחץ חברתי לאכילת מזון קלוקל.

8. ככל שהילדים יתנסו במגוון גדול יותר של מזונות טריים וטבעיים, כך הם יסגלו לעצמם טעמים רבים יותר, יאהבו לאכול וייהנו מאוכל בריא. פירות, ירקות, דגנים וקטניות צריכים להוות מרכיב עיקרי של תזונת המשפחה. אחריהם יבואו מוצרים מן החי. גם ממתקים וחטיפים יכולים להיות בריאים. פתיחות להתנסות במאכלים חדשים תתרום לפתיחות של הילדים גם בתחומים אחרים.

9. האסתטיקה של השולחן ושל האוכל המוגש תשפיע על האווירה ועל האטרקטיביות של המזון המוגש. פיתוח חוש אסתטי יתרום לפיתוח יצירתיות אצל הילדים. כדאי לערב את הילדים בסידור השולחן וסידור האוכל להגשה.

10. טעם אישי באוכל איננו פינוק שיש לדכא אותו. זהו ביטוי לצרכים הספציפיים של הגוף. ראוי לעודד ילדים להקשיב לגופם. לשים לב למה קורה להם כאשר הם חוזרים מיומולדת עם כמות רבה של סוכרים בגוף, מתי הם רעבים לאוכל ומתי הם רעבים למשהו אחר, מתי הם משועממים, חרדים או מדוכאים ומתנחמים עם אוכל. היכולת להקשיב לגוף ולקחת אחריות לגבי מה מכניסים לגוף תפתח אחריות של הילדים גם בתחומי חיים אחרים.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו